Search magnifier

חיפוש

חדש באתר: גיליון סוף השנה של 'דיזיינר' - מגזין העיצוב של ישראל. לחצו כאן ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

דרושים מהנדסים

אתגרי ענף הבניה והתשתית ניצבים אל מול מעמדו של המהנדס. יש מה לעשות בנושא, ויפה שעה אחת קודם

מהנדסים בפעולה (צילום אילוטטרציה: shutterstock)

עם 40,000 דירות שנבנות בשנה, כבישים חדשים, מבני ציבור ופרויקטי תשתיות גדולים דוגמת הרכבת הקלה, וכמובן כל מה שעתיד להבנות פה, אין ספק שהצורך במהנדסים רק הולך וגובר, ואולם לצערי, המציאות עובדת בצורה הפוכה.

יגאל גוברין (צילום: יח"צ)

12 שנים בדיוק חלפו מאז פורסם דוח ועדת זיילר שביקש לעשות הסדרה בענף בניה. 12 שנים ולא השגנו כל כך הרבה מאז פרסום המסמך החשוב הזה. הדוח אמנם אומץ על ידי הממשלה והחליט כי יש צורך בקביעת קריטריונים המסדירים את מעמדו של המהנדס באופן כזה שייחודו לו פעולות, אולם עד היום העניין הזה לא טופל.

ייחוד פעולות

לחלקם המכריע של המהנדסים האזרחיים אין מעמד סטטוטורי במובן זה שמעולם לא נקבע מהן הפעולות שמותר להם לעשות והן מיוחדות רק להם. דבר זה מוביל למצבים בלתי אפשריים: עורכי דין שמציגים עצמם כמנהלי פרויקטים, רואי חשבון או מהנדסי תעשיה וניהול שעוסקים בהנדסה, וכבאים לשעבר שמגדירים עצמם כיועצי בטיחות אש למבנים. כולם רוצים להיות נדלניס"טיים, אולם לאף אחד מהם אין הכשרה הנדסית פורמאלית בכדי לעסוק בתכנון או בכלל נושא ההנדסה האזרחית, ממש כפי שאבסורד יהיה אם אחות בבית חולים תבצע ניתוח.

ניגוד עניינים במכרזים ממשלתיים

הסדרה נוספת צריכה להיעשות בעולם הגדול של ניגוד העניינים. דבר העולה כמעט בכל המכרזים הציבוריים. לכל חברה ממשלתית יש "שולחן ערוך" משלה אשר על פיה היא קובעת את מדיניות ניגוד העניינים שלה ולעיתים נוצר הרושם כי החברות האלו מתחרות אחת בשניה בקביעת מדיניות קשוחה יותר באופן הפוגע בסופו של דבר גם בהן, שהרי יש כמות נתונה של מתכננים, מפקחים ומנהלי פרויקטים וקבלנים. כך גם לגבי קביעת תנאי הסף במכרזי המדינה כאשר הדרישות הולכות ועולות ואינן עומדות במקרים רבים בקנה המידה האמיתי הנחוץ לתכנון, לפיקוח ולביצוע הפרויקט. האיגוד מנהל שיח אמיתי וכן עם החברות הציבוריות והממשלתיות מתוך הבנת הצרכים של כל הצדדים.

ואיפה הם המהנדסים?

בנוסף לכל אלה יש להוסיף למשוואת המחסור גם את בעיית החוסר העצום במהנדסים אזרחיים.

על מנת לממש את תכניות הממשלה לעשרים השנים הבאות, ועל מנת לעמוד במטלה העצומה של הכפלת אוכלוסיית ישראל, יש צורך בהקמת כ- 2.5 מיליון יחידות דיור חדשות והשקעות בתשתיות ובמתקני תשתית בהיקף של מאות מיליארדי שקלים ובהקמת פרויקטים  אשר טרם בוצעו כמותם בישראל. מימוש אתגרים אלו עומד בסכנה עקב המחסור הבלתי נתפש של כ- 5,000 מהנדסים אזרחיים!

המחסור מקיף את כל תחומי ההנדסה האזרחית הן בדיסציפלינות התכנון השונות, הן בתחומי הניהול והפיקוח והן בתחומי הביצוע וטכנולוגיות הבניה. חוסר זה זולג גם לתחומים משיקים. כך למשל חסרים מהנדסי בטיחות אש, מהנדסי מים, ביוב וניקוז, מתכנני מיזוג אוויר, מתכנני מעליות, מתכנני מינהור ועוד. לכך יש להוסיף גם את כל העוסקים בתחומי הבטיחות בעבודה (יועצים ומפקחים) אשר את תוצאת חסרונם חשים כל הפועלים בענף. חוסר זה נוצר במהלך 10 השנים האחרונות והוא תוצאה של העדר יד מכוונת בכל הקשור ללימודי ההנדסה וחוסר במדיניות אשר מנטרת את הצרכים העתידים מול מספר בוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה.

המחסור במהנדסים נובע משני מקורות: המוסדות להשכלה גבוהה לא מצליחים לייצר את מספר המהנדסים שהמשק צריך מצד אחד, ומהצד השני- היציאה לגמלאות של גל העלייה של שנות ה- 90 מברה"מ. יש לכך פתרונות. הממשלה צריכה ויכולה לפעול לצמצום הפער בדרכים עליהן הצבעתי בפני נציגי הממשלה.

דרכי פעולה אפשריות

ראשית, עליה להתמקד בתחום החינוך וההכשרה, למשל על ידי מיקוד המל"ג בהגדלה מכוונת של מספר הסטודנטים, הכשרת מהנדסים לענפי הבניה והתשתיות מתחומים משיקים כמו הנדסת מכונות, יצירת מסלול לימודים שיאפשר השלמת לימוד להנדסאים, שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם גופי ידע בחו"ל ועוד. תכנית נוספת שהציע האיגוד לבכירי האוצר: מתן תמריץ בדמות נקודות זיכוי במס הכנסה לתקופה של 3 עד 5 שנים לכל גמלאי שירצה ויכול להמשיך לעבוד. כך ניתן באופן די מידי להחזיר למעגל העבודה סדר גודל של 1,000 מהנדסים! מדובר בהחלטה מנהלית לא מסובכת וישימה החל ממחר בבוקר.

לו ישכילו לטפל ביוקרתו של תחום ההנדסה, אם רמת השכר של המהנדסים האזרחיים תהיה אטרקטיבית, הדבר ימשוך אנשים. השכר אמנם עולה לאט, אולם זו עליה שנובעת רק ממחסור בכוח אדם ולפיכך מחטיאה את המטרה הכללית.

האיגוד פועל במרץ בשנה האחרונה בכל התחומים, מול המל"ג, האקדמיה ומול משרד רוה"מ. ישנם תחומים ונושאים שכלל לא נלמדים היום במסגרת האקדמיה ויש לתת על כך את הדעת כי הם עלולים להיעלם לחלוטין. מפגישות שערכתי עם דיקנים של מוסדות ההשכלה הגבוהה- עלה מצידם המחסור הגדול של אנשי סגל ההוראה. בתחום הזה אנחנו מציעים להשתמש ביכולת של האיגוד להעמיד מהנדסים מהשורה הראשונה בכל תחום לטובת האקדמיה.

עוד בשנה האחרונה, צמח האיגוד בכ- 15%, עם 4,500 חברים רשומים, אנחנו שותפים לדיונים בפורומים שעל סדר יומם עומדים נושאים הנדסיים חשובים, שותפים שדעתם נשמעת בפורומים חיצוניים של מנהל התכנון, מכון התקנים, משרד הביטחון ועוד. מעמד המהנדס תלוי קודם כל בנו. האיגוד הוא הבית המקצועי של כל המהנדסים. חשוב שנרים ראש נסתכל סביב נראה ונכיר בתרומתנו לתנופת הבנייה האדירה בה נמצאת מדינת ישראל ועד כמה חשובה היא תרומת המהנדסים.

הכותב הוא יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות ובעלי חברת ניהול הפרויקטים וקסמן גוברין גבע
טוב לדעת
נגישות