Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

ביהמ"ש העליון: תום לב הוא הכרחי בהליכי פשיטת רגל

כאשר פושט רגל בחר להשמיט מלווה מרשימת הנושים שהגיש לבית המשפט, הוא גילה שלא יוכל להתחמק מתשלום החוב גם אם קיבל צו הפטר חלוט לפשיטת רגל מבית המשפט המחוזי. בהחלטה תקדימית החליט ביהמ"ש העליון לפתוח מחדש את תיק פשיטת הרגל ולהכניס פנימה את הנושה שהושמט מהליך הפשט״ר

הליך פשיטת רגל | צילום: shutterstock

הליך פשיטת רגל הוא הליך לא קל – האדם או העסק שמכריז על פשיטת רגל בעצם מודיע שאין ביכולתו לשלם את חובותיו שהצטברו עם הזמן והוא מבקש סיוע מהמדינה. אולם הליך זה גם מאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו: לאחר שחלק מחובותיו נמחקים, והוא עומד בתשלומי הסדר החוב שנותר לו ושבית המשפט קבע שעליו לשלם – הוא יכול להתחיל את חייו מחדש ללא צבר חובות מעיקים – בהתאם לכללים ולמגבלות הקבועים בחוק כמובן.

בעקבות הליך משפטי שהתנהל לאחרונה בבית המשפט המחוזי ובבית משפט השלום נקבע דבר אחד שהשופטים ביקשו להדגיש: הליך פשיטת רגל אינו בית מחסה לרמאים, ואינו יכול לשמש כיסוי לאנשים המנסים להשתמט מנושים או מחובות. אם אדם בוחר לגשת למסלול זה – עליו להתנהל בתום לב מלא, ביושר מוחלט ולחשוף בפני בית המשפט את כל האמת על חובותיו ונושיו. כל ניסיון לרמות או להסתיר פרטים יגרום לכך שבית המשפט יוכל לשנות או לבטל את הפטור – צו ההפטר שאותו פושט רגל קיבל, גם אם מדובר היה בצו הפטר חלוט.

הבטחות שווא למלווה

מעשה שהיה כך היה: אדם פרטי צבר חובות ולפני כמעט כעשור הגיש בקשה לפשיטת רגל. כחלק מהתהליך הוא התבקש למלא טופס 5 – ולרשום שם את כל האנשים והגופים להם הוא חייב כסף, בין אם מדובר בבנקים, חברת חשמל, גופים פרטיים ואנשים פרטיים. אותו חייב אכן מילא את הטופס התצהיר, רק השמיט את שמו של אדם אחד, מכר קרוב, שהלווה לו 320 אלף שקלים בהלוואה פרטית בשלוש פעימות. אותו קרוב כל כך האמין בחייב שביקש מאביו את כספי הירושה המגיעים לו ואותם הלווה לחברו. למרבה מזלו הטוב, הוא דאג לכך שיהיה הסכם כתוב ומסודר לאותה הלוואה. אותו מלווה קרוב לא הופיע כלל ברשימת הנושים של החייב בהליך פשט״ר.

יתרה מכך, אותו מלווה הזכיר מפעם לפעם לחייב שהוא חייב לו כסף, והחייב הסתיר ממנו שהוא נמצא בהליכי פשיטת רגל וכל הזמן אמר לו: אל תדאג, הכל יהיה בסדר, תיכף אני סוגר עסקה ומחזיר לך את הכסף, אולי אמכור את הבית ואחזיר לך. אך שום דבר לא קרה והכסף לא הוחזר. כמובן שלאורך אותם שנים, בהן התנהל הדיון בפשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי, החייב לא דיווח לבית המשפט על הנושה הנוסף. ב-2016 הסתיימו הדיונים בענייניו, הוא קיבל הפטר חלוט כפושט רגל מבית המשפט, שילם 8% מגובה החובות לכל הנושים הרשומים, והיה רשאי לצאת לדרך חדשה בחייו.

לאחר מספר שנים המלווה החל לחשוש שתחול התיישנות על תוקף ההלוואה, הוא פנה לשני עורכי דין עצמאיים בבקשה לסייע לו בענייניו: עו"ד ונוטריון דוד טובול, בעל ותק של 15 שנה במשפט פלילי, דיני משפחה וליטיגציה, ועו"ד ומגשרת רעות שדה, בעלת ותק של כעשר שנים בהליכים אזרחיים ובדיני משפחה. היא דוקטורנטית לכלכלה ולכן מתמחה גם בנושא פשיטות רגל ומשפט אזרחי מסחרי.

עורכי הדין פונים במכתב התראה טרם הגשת תביעה לחייב ומקבלים תגובה מפתיעה ביותר: לראשונה חושף החייב כי למעשה לאורך כל התקופה היה נתון בהליכי פשיטת רגל והוא זכה להפטר חלוט ע״פ חוק ולכן אין הוא חייב למלווה שום דבר – או בקיצור, "נפנף" אותם. הוא מבחינתו קיבל אישור מבית משפט שאינו חייב יותר דבר.

עו"ד דוד טובול | צילום: יח"צ

"וכל אותה תקופה החייב לא דיווח דבר לאף גורם בבית המשפט, לא לכונס הרשמי, לא לנאמן ולא לבית המשפט עצמו על כך שיש נושה נוסף ובאותו זמן ממש הוא אף הבטיח לאותו נושה שהוא ממש מיד מחזיר לו את הכסף", אומר עו"ד טובול. "כל מטרתו של החייב פושט הרגל הייתה להתחמק מהמלווה מבלי ליידע אותו שהוא בהליכי פשיטת רגל, כדי שזה לא ידרוש את חובו מכונס הנכסים".

עורכי הדין טובול ושדה הגישו מיד תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז, והעניין הונח להכרעתה של כבוד השופטת מרב בן-ארי. לאחר ניהול הוכחות וחקירות, קבעה השופטת בפברואר 2019 כי יש להחריג את כלל החוב הזה מהליך פשיטת הרגל על מנת שהמלווה יקבל בחזרה את כספו על אף הצו להפטר חלוט. היא קבעה כך בשל העובדה שפושט הרגל הסתיר מהמלווה מהנושה את הליכי פשיטת הרגל ולא דיווח אמת בתצהיר בהליך פשיטת הרגל שיש נושה נוסף שממנו החייב נטל הלוואה.

השופטת טענה על פי חוק חובה על פושט הרגל לנהוג בהגינות, לנהוג בתום לב מוחלט, לנהוג באמת בדיווח בתצהירים שמגיש ועליהם להיות מדויקים של כלל החובות וכלל הנושים. לכן נקבע כי על החייב פשוט הרגל תהיה חובה להחזיר כל החוב ההלוואה שנטל והחוב יהיה מוחרג לחלוטין מהליכי פשיטת הרגל.

פושט הרגל החייב החליט לערער על החלטת המחוזי בפני בית המשפט העליון, שדן בנושא בהרכב של שלושה כבוד השופטים: השופט חנן מלצר, השופט ניל הנדל והשופטת ענת ברון מבית המשפט העליון לאחר שהחייב הגיש ערעור לבית המשפט העליון על הפסיקה וההחלטה של כבוד בית המשפט המחוזי מרכז.

השלושה קבעו פסיקה תקדימית יוצאת דופן המחייבת את פושט הרגל החייב להכניס את הנושה שעליו לא דווח לתיק פשיטת הרגל, ולפתוח את התיק כאילו הכל מתנהל מחדש. השופטים קבעו כי יש לשלם לנושה את חובו על פי האחוזים שקיבלו כל השאר הנושים כאילו המלווה היה בהליכי פשיטת הרגל ממש מהתחלה. בנוסף, בית המשפט חייב את פושט הרגל בהוצאות למנהל המיוחד ולטובת הכינוס ולטובת המלווה שהלווה לו לחייב את ההלוואה. בפסק הדין ארוך ומנומק מגבה העליון לחלוטין את בית המשפט המחוזי מרכז ומתוווה פסק דין תקדימי של חובה על כל פושט רגל לנהוג בהגינות, תום לב, שקיפות, דיווח אמת ובמידה ולא תחול לגביו סנקציה ועד ביטול מוחלט של הליך פשט״ר או פתיחת הליך הפשט״ר מחדש.

ניהול "מרמתי" של הליכי פשיטת רגל

מסביר עו"ד טובול: "בית המשפט העליון קבע פסק דין שמהווה תקדים חשוב לכל מי שהולך לפשוט רגל: אין לנהוג לא בתרמית, לא בחוסר תום לב, אסור בתכלית לנהוג בחוסר הגינות, אין לנהוג ולא לתת דיווח לא אמת בזמן אמת, על תצהיר להיות מדויק ללא הסתרה של אמת בעובדות מהותיות ואין לנהוג באופן של הבטחות שווא וסרק כלפי נושה תוך העדר מתן ידיעה לגביו על הליכי פשיטת הרגל. זהו פסק דין תקדימי בשל העובדה שהדיון מעלה התרחשות נדירה יחסית של נושה המבקש להחריג את חובו מתיק פשיטת הרגל לאחר מתן הפטר, בשל העובדה שיש הטעיה מצד החייב פושט הרגל כלפיו הנושה".

וכך נכתב בפסק הדין של בית המשפט העליון:

"בית המשפט מקבל במלואן את קביעותיו של כבוד בית המשפט המחוזי הנכבד ואף מפתח תקדים בעניין כי בנסיבות מסוימות ניתן לתת פרשנות לניהול ״מרמתי״ של פושט רגל חייב לאור התנהלותו חסרת תום הלב וחסרת ההגינות כלפי אחד הנושים באופן של הסתרת ידיעות ואי דיווח אמת במקביל להבטחות שווא וסרק לנושה למלווה כדי להעלים ולהסתיר מאותו נושה על עניין ידיעת הליכי פשיטת הרגל המתקיימים ולכן כבוד בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי וחריג מכניס את הנושה המלווה בדיעבד להיות נושה בהליך פשיטת הרגל בדיעבד כאילו היה דיווח עליו מלכתחילה וכעת הוא יקבל ע״פ חוק את האחוזים המגיעים לו ככלל הנושים והליך פשיטת הרגל לגבי אותו נושה שפושט הרגל לא דיווח עליו מלכתחילה הלכה למעשה במסגרת פסק הדין בעליון ובמחוזי לגביו הליך פשיטת הרגל יחל מחדש וזאת הסנקציה כנגד פושט רגל חייב שמסתיר אודות נושה והלוואה שנטל לאורך כל ההליך בחוסר הגינות, בחוסר תום לב ובהעדר דיווח אמת".

עו"ד רעות שדה | צילום: מושיקו דהן

מסבירה עו"ד רעות שדה: "כלל יסוד בהליך פשיטת רגל הוא כי על החייב להצהיר על כלל נושיו. חייב שלא טרח לציין קיומו של נושה בבקשותיו, ולא טרח לעדכן אותו אודות הליך פשיטת רגל בו הוא מצוי, מתנהל בחוסר תום לב קיצוני. במקרה שלנו, גינה בית המשפט העליון את התנהלות החייב, ואף הביע מורת רוחו מן המניפולציה אותה הפעיל על הנושה, אך קבע כי הרף הראייתי הדרוש להוכחת מרמה המצדיקה החרגת חוב של נושה הוא רף גבוה, וכי חוסר תום לב איננו שקול בהכרח למרמה. עם זאת, הצדק נעשה, ובית המשפט העליון הבהיר כי אף שלכאורה יש לפטור את החייב לגמרי מן החוב, לנוכח ההפטר שניתן לו זה מכבר, תוצאה צודקת בנסיבות העניין אינה כזו שבה יצא חוטא כשנשכר. לפיכך, התנה את המשך תוקף ההפטר בכך שהחייב יעביר לנושה  סך של 8% מהחוב המאושר שייקבע על-ידי הנאמן, וזאת לאחר שהנושה יגיש לו את תביעת חובו בדיעבד. בדרך זו הושגה למעשה התוצאה אשר הייתה מושגת אלמלא האפשרות להגשת תביעת החוב הייתה נמנעת מן הנושה מלכתחילה.

ברור כי האינטרס הציבורי המלווה הליך פשיטת רגל מתחילתו ועד סופו, מוביל למסקנה כי בכדי לקבל את כסותה של המדינה וגורמיה להליכים מן הסוג הזה, לא יכול הפונה להליך לפעול בחוסר ניקיון כפיים. במקרה דנן, הצדק אכן יצא לאור, הנושה יקבל את חלקו כפי שקיבלו כלל הנושים עליהם דיווח החייב. בפסק הדין בבית המשפט העליון השופטים הבהירו באופן חד משמעי כי העדפת נושים הינה פסולה וכי תום הלב הינו מאבני היסוד בהליכים מעין אלה".

מסכם עו"ד טובול: "המסר הברור של העליון לכל מי שפושט רגל הוא אל תסתירו נושים, כי אתם תהיו חשופים לביטול הליך ולמסע ייסורים שייפתח מחדש. האמת תרדוף אתכם גם שנים קדימה לאחר תום הליך הפשט״ר במידה ולא מסרתם דיווח אמת".

טוב לדעת
נגישות