Search magnifier

חיפוש

עכשיו קל ונוח יותר למצוא כל כתבה ברוכים הבאים לאתר אקסטרה המחודש - עדכני ומגוון בשפע כתבות ומאמרים מקצועיים

אל תמהרו להספיד את הקניונים

לאחר שרשמו ירידה דו ספרתית בשווי החברות, היקף הפדיונות הואט, והמסחר באונליין ממשיך לנשוף בעורפן - קניונים רבים החלו להתאים את עצמם למגמות הסחר הגלובאלי. הם מבצעים שינוי בתמהיל החנויות, עוברים מתיחת פנים עיצובית והופכים לשחקני רשת. הזדמנות עסקית או איום קיומי?

הדמיה של קניון ארנה המחודש של קרן ריאליטי (הדמיה: יח"צ)

רונית מרום (צילום: יח"צ)

רוח של שינוי נושבת בשנים האחרונות בקניוני ישראל. כמעט אין קניון שלא מתגאה במראה חדש או נמצא בשיפוץ. הסיבה לפעילות הנמרצת אינה מבצעים אלא תחרות מול המסחר המקוון. עיצוב הפנים החדש שעוברים הקניונים נועד להתאים אותם לעולם הסחר הגלובלי.
לפני מספר חודשים אישרה הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) את תוכנית השינויים לקניון ארנה בהרצליה, כך שהקניון הסגור, ייפתח אל הרחוב וינגיש את הים לציבור. התוכנית מאפשרת פתיחת מעברים רחבים שישמשו את הציבור והסבת שטחי מסחר לשטחי משרדים עם זיקה לתיירות.

כך גם קרה בקניון מלחה בירושלים. לאחרונה הסתיים שיפוץ מקיף שבוצע בקניון במסגרתו חודש אזור המזון המהיר, שודרגו המעליות והדרגנועים ותוכנן בקניון גם חדר משפחה. העיצוב החדש אשר בוצע על-ידי האדריכל בוקי צוקר, משנה את תפיסת העיצוב הקיימת, מקווים משוננים לצורות זורמות ומעוגלות ושימוש בצבעים חמים בשילוב תאורה טבעית וזכוכית ליצירת מראה חם ועדכני. שינוי נוסף שעתיד לעבור על הקניון, הוא הרחבה עתידית שתכלול בין היתר תוספת של שטחי מסחר, מתחם תעסוקה, מבנה שייועד לעיריית ירושלים, בית דיור מוגן ואגף סיעודי – אלו יהוו מרכזי עוגן לקניון.

עיצוב מחדש של קניון מלחה בירושלים ע״י האדריכל בוקי צוקר (הדמיה: לילך אלימלך)

כיום הקניונים מתאמצים למשוך קונים ולשם כך מבצעים התאמות להרגלי הקנייה החדשים. אם כיום רוב החנויות בקניונים הן חנויות אופנה, על מנת לשרוד את דפוסי הצריכה בישראל הם נאלצים לתת שירותים שאינם ניתנים לרכישה מקוונת. מכוני יופי וטיפול, סדנאות עשה זאת בעצמך, תצוגות אופנה וסדנאות בישול – הם חלק מנותני השירותים החדשים המאכלסים את הקניונים.

"אנחנו מזמן כבר לא הולכים לקניונים רק כדי לקנות מוצרים", מסביר הבעלים של מתחם שרונים, אור קופרלי, "אנחנו הולכים כדי לבלות וליצור מפגשים חברתיים, ולכן צריך לשים את חווית הצרכן האישית במרכז". מתחם שרונים בהוד השרון, בבעלות קבוצת חצי חינם, מונה כ-120 חנויות, רובן שייכות לרשתות גדולות, אך מספר בתי עסק בקניון משתייכים למתחם עצמו ומופעלים על ידי הבעלים.

אחד מבתי העסק הללו הוא חנות הקונספט Makers' המשלבת פתרונות לחובבי העיצוב ומאפשרת להם לייצר מוצרים לבית מעשה ידיהם בהנחיה מוקפדת של מעצבים וחומרי גלם איכותיים. החנות מספקת למעלה מ-60 סדנאות המועברות על-ידי 25 מנחים שונים בין היתר בתחום הטקסטיל, סקארפ, תכשיטים, עיצוב בנייר, נגרות, עיצוב בבטון, קליגרפיה ועיצוב בברזל.

לבדל את הקניון

"כיום צריך לדאוג לא רק להשכיר חנויות, אלא לקחת יוזמות כדי לבדל את הקניון וליצור חוויות חדשות", ממשיך קופרלי. "במסגרת היוזמות החדשות, הפכנו את מתחם שרונים במשך שלושה ימים למרכז הקולינארי של אזור השרון עם מסעדות שיש רק בשרונים כמו הבר היפני של שגב, אסיה מוניקה, ביר גארדן, לצד סדרת פסטיבלים קולינריים שיזמנו והצליחה למשוך עשרות אלפי מבקרים שחיפשו ריגושים וטעמים חדשים. הפסטיבלים איגדו סביבם את המסעדות המדוברות ביותר בישראל ואת השפים הנחשקים שהגיעו למתחם לפגוש את הקהל, לבשל ולחלוק איתם את סודות המטבח".

מימין: מוריס אלגזי ורן ינוב (צילום: יח"צ)

האדריכלים רן ינוב ומוריס אלגזי, שאחראים על עיצובם ותכנונן של שלושה מרכזיי קניות וקניונים גדולים באירופה ובארץ, מתייחסים לקניונים של המאה ה-21, כסוג של "כיכר העיר החדשה". הקונספט של הקניונים בעידן החדש הוא ה- Retailtainment. כלומר שילוב חווית הקנייה Retail, עם חוויית הבידור Entertainment. עיצוב מדויק, אווירה, פנייה לכל החושים ופעילות מגוונת ואטרקטיבית, הם אלו שיביאו להתפתחות האבולוציונית של הקניון.

"התכלית היא של חוויה, מקום מפגש ובילוי ולא רק מרכז קניות", מסביר האדריכל ינוב. "אנו צופים כי הקניונים ייקלטו אטרקציות כמו פנאי וספורט, יופי ואסתטיקה ואפילו תרבות. והכל על מנת לאפשר בילוי איכותי יותר. כמו-כן, מעבר לבילויים, תחום ההסעדה יעבור מפנה. בתי הקפה ומסעדות ראויות ישובצו בין החנויות ולא באזור ייעודי וניפרד. הסיסמא עכשיו בקונספט הקניונים היא Food is the new fashion and fitness is the new food אבל מאחר ומדובר בתחום דינאמי, בעיצוב חשוב מאוד לקחת בחשבון גמישות ופתיחות שתאפשר שינויים עתידים".

"עמוד השדרה של השינוי הוא בהוספת פרמטר תכנוני חדש והוא התכנון של המרחב הציבורי בקניון כישות בפני עצמה", ממשיך האדריכל ינוב. "מרחב זה אינו משמש רק כמעבר טכני אל ומהחנויות וברור לנו כי תכנון השימושים והפעילות במרחב זה הם חלק בלתי נפרד כיום מהתכנון הכולל של הקניון. נקודת ההתייחסות מחייבת את המתכננים להסתכל על כלל המבקרים בקניון ואת רב גווניותם. על כן עבודת המחקר על אופי המקום והסביבה, אופי האוכלוסייה והנגישות הינה הכרחית ליצירת בידול ספציפי – וכך בעצם נבנה הסיפור הייחודי של קניון".

ירון ספקטור (צילום: יח"צ)

שמאי המקרקעין ירון ספקטור, מחזיק בדעה דומה. "הקניונים הטובים לא ייעלמו. אחרי הכל אנשים עדיין מחפשים את חווית הקניה והקניונים מספקים את אווירת המפגש ובעתיד עשויים להקצות יותר שטחים לבידור. הקניונים שממוקמים טוב יישארו אך ידרשו לשנות את התמהיל. כמו שבעבר הספדנו את בתי הקולנוע כאשר ה-VOD וה-DVD נכנסו לשוק, ועם זאת היום אנשים עדיין מחפשים את החוויה והריגוש של בתי קולנוע. כך יהיה גם עם הקניונים. הם כרגע בשלב של איתור המודל הנכון שיתאים ויספק ללקוחות תמהיל מדויק".

משתפים פעולה עם האינטרנט

בשנה האחרונה צצה תרבות צריכה חדשה – חנויות פופ-אפ, שמשמען חנויות זמניות, שפועלות לתקופה מוגבלת בתוך קניונים או שטחי מסחר וממלאות את החלל הריק שמשאירות אחריהן רשתות שנסגרו, או הצטמצמו.
את חנויות הפופ-אפ ניתן להקים בפרק זמן קצר מאוד, בהתאמה לגודל הנכס המסחרי הפנוי, ובתמורה לדמי שכירות נמוכים יחסית. מה שנראה שגם הרשתות והקניונים יוכלו לעשות שימוש אסטרטגי ומושכל בפופ-אפ, כמנוע עזר להעשיר את חווית הצרכן ומאפשר בתוך זמן קצר באזז שגם טוב לשני הצדדים. מצד אחד, בעל הנכס לא מסוגל לייצר דמי שכירות והנכס עומד ריק. מצד שני, עבור רשת האופנה ההשקעה בחנות לא גדולה. במותגים חדשים חנויות הפופ-אפ מספקות בדיקה מקדימה של השטח לפני פתיחת החנות.

renby חנות פופ-ארט לרגל השקת קולקציית דון גובאני של פורנסטי . קניון רמת אביב (צילום: ולרי פרושין)

באוגוסט האחרון פתחה פקטורי 54, רשת יוקרתית שמשווקת מותגי-על של בתי אופנה נחשבים, חנות פופ-אפ בקניון TLV בשטח עצום של 2,000 מ"ר המשתרע על פני שתי קומות. החנות מחליפה חנות של רשת פוראבר 21 שנטשה את הקניון והשאירה מאחוריה חלל ענק. בהנהלת הקניון כבר חתמו על חוזים עם שוכר חדש – אנתרופולוג'י מקבוצת פוקס – אבל עד שהשוכר החדש ייכנס, נותרה תקופה בה החלל נותר ריק. במקור תוכננה החנות הזמנית לפעול במשך חודשיים בלבד, אלא שלאור ההצלחה הוחלט להמשיך את הפעילות שלה למשך חודשיים נוספים.

"שילוב מנצח וכלכלי של הקניונים יתקבל אם יתקיים שיתוף פעולה בין האונליין לאופליין", מסביר האדריכל אלגזי. "על האופליין מוטלת כעת המשימה ליצור חווית משתמש סוחפת, כשם שהשכילו לעשות עם חנויות הפופ-אפ ורק מי שיצליח לייצר אטרקציות לצד חללי תוכן שיהפכו את הבילוי בקניונים לחוויה ממגנטת, ויגבירו את תחושת השייכות של הלקוחות למקום, ירוויח".

הרעיון בין היתר הוא ביצירת אינטראקציות דיגיטליות, בין הקניון ללקוח – דרך האינטרנט. הסטטיסטיקה מצביעה כי אינטראקציות דיגיטליות משפיעות על גידול במכירות וכי דווקא השילוב עם חנויות פיזיות מגביר את הרווחיות עוד יותר. משום כך, עתיד החנויות ואולמות התצוגה המגה ענקיים לעבור שינוי ועיצוב מחודש, כך שהשואו רום עצמו יקטן לטובת יותר מקומות אחסון ומידוף.

"קניונים רבים, ובהם קניון חדרה החלו להקים עמדות מסירת חבילות לרכישה דרך האינטרנט", מסביר ספקטור, "שיתוף הפעולה הזה עם נורמת הסחר המקוון היא דרך מצוינת לשמור על הטראפיק של הקניונים המעניקים חנויות עם שעות פתיחה ארוכות וחניה נוחה. מרכזי החלוקה מוקמים ברשתות כמו סופר פארם, וחנויות שונות כך שהגעה למקום מעניקה חווית קניה לצד סל שירותים ללקוח. במדינות רבות אנו מבחינים בין שיתוף פעולה מעניין המתרחש בין האונליין לאופליין", ממשיך ספקטור, "חנויות בקניון הופכות למרכזי מידע וסיוע לרכישה דיגיטלית כך שהמוכרים עוזרים לנו לקנות דרך האינטרנט בתוך החנות. המודל הכלכלי מאפשר לחנויות לקבל תגמולים על המכירה".

הלקוחות קונים בעיניים

כיום רוב הקניונים נראים אותו הדבר. אפילו עיצוב החנויות לא יוצר כמעט בידול. החוויה של הצרכן צריכה להתחיל כבר מהרגע שהוא מגיע לחניה, דרך התאורה, המעברים ואפילו בשירותים.

במתיחת הפנים שעוברים חלק מהקניונים, רבים מוסיפים מסכי ענק, מעדכנים את עיצוב הפנים ומשדרגים את השטחים הציבוריים. לצד החנויות יצרו מתחמים ייעודיים לילדים, פינות יצירה ומסלולי אטרקציות. מעבר לאתגר ההנדסי, יש חשיבות של מיתוג הקניון באמצעות המראה שלו. המעצב צריך לחשוב כאילו הוא הפרסומאי או המשווק ולחפש את הפתרון העיצובי, שימשוך את הקונים לקניון ולא למקום אחר.
בעתיד הלא רחוק מרכזי קניות יהפכו בעיקר למרכזי בילוי עם קניות אקראיות. אנשים לא ילכו לקניון בכדי לקנות אלא בכדי לספק צורך חברתי. ממש כמו שאנשים לא יושבים בבית קפה בשביל הקפה, אלא בשביל הבילוי החברתי. כך שהקניונים לא הולכים להיעלם מנוף חיינו, אם כי הם ידרשו להמציא עצמם מחדש. הצרכן הפך תובעני יותר, והוא רוצה ריגושים נוספים מעבר לקניות. האם זה מה שישמור על יציבותם גם בעתיד? ימים יגידו.


הכותבת רונית מרום בעלת המשרד רונית מרום אדריכלות ועיצוב פנים
טוב לדעת