Search magnifier

חיפוש

ברוכים הבאים לאתר אקסטרה - עדכני, מגוון ועשיר בכתבות ובמאמרים מקצועיים בשלל תחומים

אל מול סין החדשה 2021

המנהל הישראלי שיפעל מול סין החל מסיום הגבלות הקורונה יעמוד מול סין חדשה ישנה, שיש להכיר אותה על מנת לדעת כיצד לפעול בה

(צילום: shutterstock)

טל רשף (צילום: יח"צ)

בסין נהוג שהמנהיג נותן את הכיוון והגופים הביצועיים ממלאים אותו תוכן וכך גם קרה הפעם. ב-21 ביולי השנה הופיע נשיא סין, מר שי ג'ין פינג, בפני פורום עסקי בכיר והצהיר כי "עלינו ליצור מגמה חדשה של התפתחות שבה הפעילות הפנימית מקבלת את התפקיד הראשי, ושבה הפעילות הפנימית והבינלאומית פועלות במקביל ותומכות זו בזו". אי אפשר להגזים בחשיבות ההצהרה הזאת כי היא היוותה את תחילת דרכה החדשה של סין.

שנות האלפיים הציגו בפנינו את סין המעצמה שתשומת הלב שלה מופנית יותר ויותר החוצה: הפרוייקטים הבינלאומיים, הטכנולוגיה המתפתחת, החיכוכים עם ארה"ב על הנהגה ועם המדינות השכנות על טריטוריות, והשנה עברנו כאמור אל השלב הבא, שלב שבו חוזרת תשומת הלב המרכזית שלה פנימה, אבל בכלים אחרים ועם מטרות אחרות, אשר ייצרו צרכים שונים ואפשרויות שונות לחברה הישראלית שתרצה לפעול בה.

החיכוכים המדיניים

סין מסיטה את הדגש אל השוק הפנימי, שוק בן למעלה ממיליארד צרכנים, מתוך ציפיה שהוא יהווה את המנוע הכלכלי המרכזי שלה. הסיבה המרכזית היא קשיים שהיא פוגשת מחוץ לגבולותיה ואלה מגיעים מכיוונים רבים במקביל, סין מצאה עצמה בחיכוך מתמיד עם מדינות היעד העיקריות של היצוא שלה בשנים האחרונות והיא מעדיפה שלא להסתמך עליהן יותר.

מלחמות הסחר מול מימשל טראמפ הן הדוגמה העיקרית של קשיים כאלו שנמצאת בתודעה העולמית, אבל הן לא היחידות ולא הראשונות. סין נמצאת בעימות מתמשך עם יפן בנוגע לבעלות על איי מחלוקת שבין שתי המדינות. היא בחיכוך עם שורה של מדינות בדרום מזרח אסיה על רקע בעלות על איים בים סין הדרומי, היא הטילה מגבלות על יבוא מוצרים מקוריאה, כאשר זאת פרסה טילי הגנה אוירית אמריקאיים בשטחה, אוסטרליה קוראת ליצואנים שלה להפחית את התלות בסין, לאחר שזו הטילה חסמים על שורה של מוצרים אוסטרליים, יצרניות רכב יפניות מעבירות את פסי היצור מסין דרומה, בעיקר לתאילנד, חברות טאיווניות נמצאות במגמה של העברת ההשקעות שלה מסין לטאיוון עצמה והרשימה עוד ארוכה.

ככל שסין מתעצמת יותר היא מנסה יותר ויותר להכתיב ולא להתכופף, ובמונחים סיניים להתפשר או לערוך ויתורים פירושו להתכופף. מדינות רבות לא אוהבות זאת, או וסין מאבדת שיתופי פעולה ותמיכה, וכשזה קורה עולות מולה חומות מכס ונוצרים עיכובים ביצירת הסכמי סחר. השוק העולמי, שפעם היה נתון בידה, הופך להיות קשה יותר ויותר להשגה.

הסנטימנט השלילי

גם צרכני קצה מפנים לסין עורף בשנים האחרונות. הדימוי של סין בעיני האוכלוסייה בעולם מושפע מחדשות על עימותים ואולטימטומים של סין בגבולותיה, חדשות על דיכוי הפגנות שוחרי הדמוקרטיה בהונג קונג, כליאה המונית של מוסלמים אויגורים במחוז שינג'יאנג המערבי, ודיכוי של שוחרי דמוקרטיה וזכויות אדם בתוך סין. כל אלה יוצרים רתיעה מקניה של מוצרים סיניים במדינות רבות, בעיקר במערב אירופה.

לא רק שוחרי זכויות אדם מפנים לה עורף, הידיעות על דרכים לא הוגנות שבהן מונע המימשל בסין חברות זרות מהתפתחות בסין, על גניבה של ידע מסחרי וטכנולוגי, פריצות סייבר באינטרנט, מחירי היצף של מוצרים סיניים בחסות המימשל וכלים נוספים של תחרות בלתי הוגנת, הרחיקו ממנה גם צרכנים שהרכישה שלהם לא מודרכת בידי עקרונות של דמוקרטיה וזכויות אדם, וזה בולט בעיקר בארה"ב.

דבר דומה קורה מול וייטנאמים, אינדונזים, ברונאים, יפנים, קוריאנים, טאיוונים ותושבי הפיליפינים, תושבי המדינות הסמוכות לסין הסובלים מהתנהלותה הכוחנית. כל אלה יחד מהווים שוק צרכני ענק בן מאות מיליוני צרכנים. יעדי יצוא אבדו וחיוני למצוא להם תחליף.

Belt and Road Initiative

אל כל אלה נוסף פרוייקט ה-BRI, יוזמת הדרך והחגורה. תוכנית קולוסאלית שנועדה לבנות, תוך שיתוף פעולה עם המדינות שבדרך, מערך נמלי ים, נתיבי שייט, מסילות ברזל וכבישים שיחברו את פסי היצור הסינים אל שוקי היעד ומקורות חומרי הגלם שלהם באפריקה, דרום אסיה, אוקיאניה, מרכז אסיה, המזרח התיכון ואירופה.

זה היה החלום, אבל אז הדברים החלו להשתבש. מדינות שהיו חלק ממפת התוכנית דחו אותה, באירופה למשל בגלל אי הנכונות של ראשי הפרוייקט הסיניים לעמוד בדרישות של זכויות עובדים, שמירת הסביבה ושיתוף הפרטנרים בניהול ובתכנון. אצל סרי לנקה ומלזיה – בגלל החשד שהמימון הנדיב שמעניקה סין לביצוע עבודות תשתית נרחבות נועד להכניס את המדינות המקבלות לחובות שלא יוכלו לעמוד בהם, ולאלץ אותן להעמיד את התשתיות הלאומיות לשליטה סינית כתחליף להחזרת ההלוואות.

חלקים במערך המתוכנן החלו ליפול כאבני דומינו, הסינים נדחו מאוסטרליה, מהשוק האירופי, מאיי סיישל וממלזיה, ואבני דומינו נוספות מתחילות להתנדנד, וכל זה מדאיג משום שהתוכנית הענקית, שההשקעה הנדרשת בה מוערכת בשווי של כטריליון דולר, עלולה להעיק יתר על המידה על המשק הסיני הסובל כבר קודם לכן ממשבר של חובות. אם המדינות האחרות לא ישתתפו במימון הוא יפול כולו על כתפי האוצר הסיני, שנושא איתו משבר חובות, וגם לכיס הסיני העמוק יש קצה.

הפרוייקט העצום הזה יכול היה להיות מנוף יצירת ביקוש למוצרים ושירותים סיניים בכל רחבי העולם, אבל במקום זאת הוא הפך בעיני רבים לסמל של שתלטנות סינית ולתעוקה של חובות על האוצר בבייג'ינג.

ואז הגיעה הקורונה?

כן, פחות או יותר. בשלב שבו סין ניצבת מול קשיים גוברים והולכים בשוקי החוץ מופיע בשוק של ווהאן וירוס שמאז מכניס אנשים לסגר ופוגע בכל סקטור כלכלי במרבית מדינות העולם. סין אמנם הצליחה להדביר אותו אותו בשטחה במידה רבה של הצלחה על ידי סגר דרקוני שלא כל מדינה בעולם יכולה ליישם, אבל השפל הכלכלי שעובר על העולם מקצץ בצריכה ואיתה גם ביבוא מסין.

בנוסף לכך, השבועות הראשונים להופעת הוירוס יצרו במימשל הסיני, שבו הניראות חשובה לעתים קרובות יותר מכל דבר אחר, הססנות וטיוח שמנעו הדברה שלו בשלבים מוקדמים ואיפשרו לו להתפשט בעולם. אנשים וגופים רבים בעולם זוכרים זאת, חשים טינה כלפי המדינה שהביאה זאת ומהססים לתת בה אמון לקראת האתגרים של העתיד. בנוסף לכך התקופה הראשונה, שבה סין הייתה בעוצר והעולם היה פתוח, ההיפך ממה שקורה היום, גרמה לקניינים ומנהלי יצור רבים, הפועלים בסין, להבין כי עליהם לפזר את מרכזי היצור שלהם ולהימנע מלשים את כל הביצים בסל אחד.

היום סין היא אחת המדינות הבודדות בעולם ששבו לייצר במלוא התפוקה, ובכל זאת חברות רבות נמנעות מלייבא ממנה, היצוא הסיני בינתיים מתגבר, בעיקר עקב הביקוש למוצרי מיגון רפואיים ועקב עתירת היצור במדינות הנתונות בסגר,  אבל ברור לכל מנהל מכירות או מנהל יצור בסין כי המצב ידרדר ברגע בו תודבר המגיפה.

ולכן מעבירים את מרכז הכובד פנימה?

בדיוק, הרעיון הוא שבמקום להילחם על כל מכירה בשוק עוין יותר ויותר בן 7 מיליארד איש עדיף להשקיע בשוק של למעלה ממיליארד סינים הנתון לשליטתה המלאה. הם כבר עשו זאת בעבר ורכשו ניסיון בזמן המשבר של 2008 – 2009 לנוכח הירידה בביקושים מן העולם המחסנים של חברות סיניות התמלאו במוצרים וסחורות שאין להם דורש, נוצרה בועה של נדל"ן ורגע לפני שכל זה הפך למיתון פתח המימשל הסיני את הכיסים והחלל להזרים כספים.

ההלוואות הקלות והזרמת המיליארדים לפרוייקטים ציבוריים אמנם כירסמו ברזרבות המטבע הז בסין ויצרו מסה עצומה של חובות אבודים, אבל הם איפשרו לסין לצלוח את המשבר בלי להיכנס למיתון, בניגוד למדינות רבות אחרות בעולם. כסף הוזרם, הכסף מימן צריכה, הצריכה הניעה את גלגלי היצור והמסחר ואיתם את הכלכלה כולה. יש בכך מרכיבים רבים שהיום הולכים והופכים לאבני יסוד בתוכנית הכלכלית החדשה.

למה צריך לצפות?

סין לא חוזרת לימי הבידוד העולמי שהיא ידעה בעבר ולא סוגרת את שעריה, המשמעות העיקרית היא שהיא תשקיע פחות מאמץ ביצוא המוצרים והשירותים שלה, ולצד זאת תשקיע מאמץ בלספק לשוק הפנימי העצום שלה את כל הצרכים שלו שעד כה סופקו בידי מוצרים ושירותים ממדינות זרות. יש כאן קושי ויש הזדמנות.

מצד אחד חברות ישראליות ימצאו בשוק הסיני יותר ויותר מוצרים ושירותים שמחליפים את מה שהן מציעות ויופיעו יותר ויותר דשנים, מעבדי מחשב, מוצרי חקלאות ומוצרי תוכנה וחומרה שעד כה יוצאו אליה מישראל. מצד שני, למרות שזה עשוי להישמע כמו פרדוקס, סין תחפש יותר מוצרים מן החוץ שיאפשרו לה לעלות מדרגה בתחומים אלו.

אם להתמקד בהזדמנות, השנים הבאות יראו למשל ביקושים חזקים בסין לאמצעים לשיפור הפעילות החקלאית, על מנת להחליף את יבוא המזון, לאמצעי שיפור היצור התעשייתי, להקמת מרכזי פיתוח טכנולוגיים. יש עוד אבל אלה יכולים לתת את התמונה. סין גם תמשיך לייבא ואולי אף תגביר את הביקוש, לפריצות דרך טכנולוגיות. החדשנות הטכנולוגית בסין אינה מתקדמת עד כה כפי שהיא הייתה רוצה, למרות השקעה אדירה בכך.

סין מגדילה את מספר ואת איכות המנהדסים שלה בכל התחומים, נכנסת לתחומים מתקדמים יותר ויותר, אבל לא ניתן לראות בינתיים מוצרים פורצי דרך מגיעים ממנה. יש מי שתולה זאת בקושי לחשוב באופן חדשני בחברה אוטוריטרית, יש מי שרואה את השורשים בחשיבה המזרח אסייתית הצייתנית ההולכת בתלם והמכבדת היררכיה, אשר גם במדינות טכנולוגיות יותר, דוגמת טאיוון, יפן, קוריאה וסינגפור, לא הצמיחה פיתוחים פורצי דרך. לפחות בעתיד הנראה לעין זה יהיה התפקיד של החברה הישראלית.

הכותב טל רשף הוא מומחה לפעילות מול שוקים מתעוררים: אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית, מחבר הספר "המדריך הישראלי לעסקים בסין" מייעץ, מרצה, מאמן מנהלים וומעביר סדנאות להבנה כלכלית, עסקית ותרבותית של פעילות בשוקי העולם, https://intelectual.co.il
טוב לדעת
נגישות