לנצח סכסוך מחוץ לקופסה

לנצח סכסוך מחוץ לקופסה

ביהמ"ש הוא אמנם מקום לגיטימי לניהול סכסוכים, אך לדעת עו"ד רונן סטי, שהטביע ב-20 השנים האחרונות חותם בעולם הגישור והבוררות בישראל, ניתן לפתור יותר ממחצית הסכסוכים העסקיים ללא צורך בבתי משפט. החלופות - בוררות, גישור וגישות חדשניות ליישוב סכסוכים

מאת: יואל צפריר
בוררות סחר ועסקים

   עו"ד רונן סטי
   (צילום: סם יצחקוב)

עו"ד רונן סטי, העומד בראש משרד רונן סטי ושות', יציין השנה מלאת 50 שנה להיוולדו. כבעל משרד הפעיל מאוד בתחום הבוררות והגישורים הוא אוהב להתבדח ולציין שהוא וחוק הבוררות "נולדו" באותה שנה, 1968. צחוק בצד, אבל סטי – דמות בולטת בנוף עורכי הדין המקומי – חי ונושם בוררויות. מאז 2016 ואילך הוא יו"ר משותף של הוועדה המחוזית ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות, בוררות וגישור בלשכת עורכי הדין ובין השנים 2011-2015 שימש כיו"ר הפורום הארצי ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות, בוררות וגישור בלשכת עורכי הדין ויועץ לראש הלשכה בתחומים אלה.

הוא כיהן כחבר בית הדין הבינ"ל לבוררות של ה-ICC (ראו מסגרת) ומחזיק במשרד שעולם הבוררות מצוי בראש מעייניו מכל הזוויות: ניהול בוררויות כבורר, ייצוג בפני בוררים, הגנה על פסקי בוררות, ביטולם בנסיבות המתאימות וניהול וייצוג בוררויות בינ"ל. בנוסף, המשרד עוסק בליטיגציה בגישה חדשנית: לא רק מאבקים בבתי משפט, אלא גם שילוב מתקדם של גישות חדשניות לפתרון סכסוכים.

"זכיתי ב-20 שנות קריירה להטביע חותם בעולם הגישור והבוררות בישראל. זה חייב מאמצים וצריך להיות 'משוגע' לדבר. אני מחויב לקדם את עורכי הדין כבוררים ובטוח שיעשו מלאכה ראויה", הוא אומר בראיון מיוחד למגזין "הבוררים". "אני מאמין גדול בצדק ובוררות יכולה להוציא אותו טוב יותר לאור מבית משפט. כיהנתי בבוררויות רבות כבורר עסקי, אך גם היום ידי רועדת טרם הכרעה וטוב שכך. צדק זה לא רק כוכב, אלא משהו שאני עדיין מתעורר עמו בבוקר. אם אפסיק, אפרוש".

"באמצעות בוררות עסקית יצירתית, גישור מקצועי או מו"מ מחוץ לקופסה, ננצח את הסכסוך ולאו דווקא את הצד שכנגד", הוא מוסיף ומציג פן נוסף בפעילותו – ניהול הליכי גישור והערכה ניטרלית מוקדמת בתיקים משפטיים. "אני פועל לשלב בפעילות זו עורכי דין-מגשרים מוכשרים תחת פיקוחי, דבר שיחזק את המשרד כחלופה מלאה לבית משפט, לצד ייצוג לקוחות בבתי משפט. העתיד בעריכת דין הוא בפתרון בעיות ולא די בניהולן החוקי. יש עמי צוות עורכי דין מצוינים, עו"ד יפעת אבני ועו"ד לירן ינקוביץ, המלווים אותי מזה שנים ארוכות. רעייתי, לילך, מנהלת המשרד ושותפה להובלתו יחד עמי מזה שמונה שנים".

משרד עו"ד רונן סטי ׁ(צילום: עוזי פורתׂ)

גישור בהסכמים מסחריים

בוא נחזור לבסיס – מדוע בעצם צריך אמצעים חליפיים להתדיינות בביהמ"ש?

"ברמה המקצועית בוררות נותנת פתרון לסחבת בבתי משפט ולעומס הבלתי אפשרי. בוררות שונה מהשבלונה הנהוגה בבית המשפט ומציעה חלופה ולא 'חיקוי' של בית משפט. הפתרון הפרטי הזה גם לא הכרח יקר יותר ויש בו גם כדי לחסוך ביטול זמן מנהלים עצום ולשמור על תדמית הפירמה. פרסום שלילי בגוגל עלול להיות יקר בהרבה.

"מעבר לכך, בזירה הבינ"ל מי שלא משלב סעיפי בוררות בחוזים צפוי למצוא עצמו בצרות בעת סכסוך. צריך גם לזכור כי הגישור הפך להיות גישור חובה למעשה והדבר משליך על תפקידו של עורך הדין העוסק בליטיגציה – לקוחות מתחילים לשאול את עצמם האם זה רק עורך דין פייטר, או שהוא יודע גם לפתור לי את הבעיה. זו האישיות החדשה הנדרשת מעורך הדין בישראל ובעולם. הזמן חשוב יותר. הכל מהיר יותר. המשפט צריך לספק לכך מענה וגם עורכי הדין".

אתה מוצא אוזן קשבת לכך אצל הלקוחות?

"בוא ואספר לך סיפור. לפני מספר שנים, אחר גישור עסקי שסיימתי בהצלחה, פנה אלי אחד המנכ"לים וביקש ממני כי אלווה אותם כיועץ משפטי למניעת ופתרון סכסוכים. הגישור מצא חן בעיניו. שילבתי סעיפי מו"מ וגישור בהסכמים המסחריים של הפירמה. התוצאה היתה כי שמונה מתוך עשרה סכסוכים הסתיימו ללא בתי משפט. את המשמעות אני משאיר לקוראים. להבנתי, עסקים יכולים להסתדר לפחות ב-50% מהמקרים ללא צורך בהתדיינות בבתי משפט, או תוך כדי התדיינות. לגבי 50% האחרים, אני נוהג לצטט את הקלישאה הקולנועית: 'When you have to shoot, shoot! Don't talk!'. ליזום ליטיגציה בבית משפט רק כשאין עם מי לדבר. בבית משפט נתנהל עד להזדמנות טובה יותר 'לנצח את הסכסוך מחוץ לקופסה'. זה ה'אני מאמין' של משרדי".

אחד החששות העיקריים של אנשי עסקים הוא שאין כמעט ערעור על פסק דין של בורר. מה דעתך על מנגנון הערעור?

"אני לא רק מסכים, אלא גם מעודד זאת. במו ידי ניסחתי את הצעת החוק אשר שינתה את המצב לפיו פסק הבוררות היה תחנה סופית, למעט אפשרות ביטול פסק בוררות במקרים נדירים. בשנת 2004 ניתן פסק הבוררות בעניינו של אלי ארוך ו'כלל פיננסים' על סך של 95 מיליון שקלים על פני עמוד אחד. פסק הבוררות הזה צמרר את השוק העסקי וגם אותי. אחר ארבע שנים של השקעה אישית תוקן חוק הבוררות ומאז מסלול הבוררות בטוח, ובתנאי שהוסכם על ערעור בכתב ומראש בהסכם הבוררות. כמו כן חלה מאז חובת הנמקה אקטיבית שלא הייתה קודם. ידידי, עו"ד ישראל שמעוני, היה שותף למסע החשוב הזה. המהפכה הבאה שברצוני לחולל היא השלמת תיקון חוק הבוררות כך שיהיה ניתן להסכים בהסכם הבוררות לערער בבית משפט על פסק בוררות שניתן לפי הדין בזכות כמו על פסק דין".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

החל את החיים מחדש בגיל 27

לא רבים ממכריו ולקוחותיו של עו"ד רונן סטי יודעים זאת, אך עד גיל 27 הוא סבל ממחלת FMF הגורמת להתקפים של חום וכאבים, שהסבה לו סבל רב. בשיא המשבר ועל סף ייאוש הוא אובחן וקיבל טיפול מתאים. הרופאה שטיפלה בו לא האמינה שנשאר בחיים. מאז החל את החיים מחדש.

"במידה מסוימת אני בן 22, שכן יש את החיים שלפני והחיים שאחרי", הוא אומר. "המחלה לימדה אותי שזמן החיים יקר. ההתמקדות בשילוב שבין ליטיגציה ובין פתרון סכסוכים מגשים עבורי את ההזדמנות לפתור בעיות וליהנות יותר מהחיים". הוא נשוי ואב לשניים. במישור האישי הוא חובב מוסיקה קלאסית עליה גדל בבית הוריו. תחביב נוסף שהוא מטפח הוא השחייה. לדבריו, זה מפרק את המתחים במקצוע ומשאיר אותם במים.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

ניתן לנהל בוררות אחרת

במקרים רבים מתנהלת בוררות בדומה להליך של בית משפט. רמזת שדעתך לא נוחה מכך. מה אתה בעצם מציע?

"ניתן לנהל בוררות אחרת לחלוטין מניהול תיק בבית משפט. קח לדוגמה קונספט של 'בוררות בייסבול' – בוררות המתנהלת במתכונת ייחודית בה הצדדים בוחרים מראש את השלב בו יגישו הצעות לסיום הסכסוך באופן משותף, או נפרד (אחר הגשת כתבי טענות/גילוי מסמכים/שמיעת עדויות), לצד החלטת הבורר. הצד שהחלטת הבורר היתה קרובה יותר אליו יהא הצד שהצעתו תיחשב לפסק בוררות. לצד גרסה בסיסית זו יש גם גרסאות מתקדמות יותר. דוגמה אחרת הנה בוררות כלכלית בפני יחד עם רו"ח אותה יזמתי לאחרונה. ניתן לקיים בוררות בתיקים בעלי היקף מצומצם גם ללא כתבי טענות ועוד ועוד. העתיד של הבוררות נמצא להערכתי ביצירתיות והתחכום של הליך הבוררות".

יש טענה שבוררות היא יקרה. כיצד ניתן לפתור את בעיית העלויות של הבוררות?

"נכון שיש בוררים שגובים מחירים יקרים, אך השוק הוא חופשי. אני סבור שעלות של 1,300 עד 1,600 שקלים לשעת בורר יחיד לשני הצדדים, ובבוררות בשניים אף פחות מכך, היא בהחלט סבירה ובמיוחד אם ניתן להסיט את הבוררות למסלול יצירתי, או מתכונן מראש. מעבר לכך, ניתן לייעל את ההליך ולקבוע כי כתבי הטענות יהוו תצהירי עדות, לקבוע מגבלת עמודים בכתבי טענות, להסכים כי חלק מהמחלוקות יוכרעו ללא עדויות על בסיס מסמכים בלבד, להגביל את היקף שעות הישיבות בהן ייחקרו עדים ועוד".

מהו הפתרון שלך לבוררויות בהן צריך מומחה מטעם בית משפט?

"מדובר בסכסוכים עסקיים-כלכליים מורכבים. זו העת לבשר על יוזמה חדשנית בתחום, אך קודם נבין את הבעיה. כאשר נדרשת חוות דעת מומחה מטעם בית משפט בסכסוך בנייה, או בסכסוך עסקי-כלכלי, העניינים מסתבכים. כל אחד מן הצדדים מגייס רו"ח, או מהנדס מטעמו שלגמרי "במקרה" דעתו הפוכה מזו של המומחה של הצד שכנגד. השופט, או הבורר, אינו מומחה בהיבטים אלה ולכן הוא ממנה מומחה שלישי. בינתיים הזמן עובר ועד אותו רגע יכולות לחלוף שנה ואף שנתיים בבית משפט, ולעיתים גם בהליך בוררות בפני בורר יחיד.

"לכן, יזמתי לאחרונה שיתוף פעולה עם מספר אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום העסקי-כלכלי וההנדסי, בוררות 'כלכלית' ובוררות 'פלס' בשניים. בתחום הכלכלי, רו"ח מיקי בלומנטל, השותף המנהל בפירמת רו"ח פאהן קנה ושות'Grant Thornton , ורו"ח שלומי בר טוב, שותף בכיר בפירמה, כמו גם רו"ח טוביה שוהם, אשר היה שותף ב-PWC, וכן רו"ח בועז יפעת מתחום הביקורת החקירתית. המטרה היא לתת מענה מלא המשלב יתרון יחסי להיבטים המשפטיים והחשבונאיים ובעלות הוגנת. זה שקט נפשי לצדדים וגם לעורכי הדין בבוררות שהתוצאה שלה סופית ומחייבת, בוררות עם ביטחון גבוה יותר.

"הרעיון פועל באופן דומה בבוררות 'פלס' בשניים לפתרון סכסוכים בתחום הבנייה, ההנדסה והתשתיות. כאן, ניהול הבוררות נעשה על-ידי, יחד עם מהנדסים מהשורה הראשונה: אינג'. ניר אנגל, אינג'. מאיר הרן ומהנדסים נוספים בעלי שיעור קומה, כולם עתירי ניסיון בפרויקטים ומורכבים, כולל פרויקטים בינ"ל. בוררות 'פלס' תסתכל לחשבון הסופי ב'לבן שבעיניים' מהרגע הראשון ואני מאמין שזה שירות חשוב מאד לעורכי הדין ולקוחותיהם. יוזמה זו רלוונטית לסכסוכים גדולים".

מה דעתך על הרחבת פרויקט גישור מהו"ת (הליך קדם גישור ליישוב סכסוכים מחוץ לביהמ"ש) לאלפי תיקים בבתי משפט בסכסוכים של 50,000 שקלים ומעלה?

"במהלך עשר השנים האחרונות תפס פרויקט גישור המהו"ת תאוצה. מדובר בהליך חובה בו נדרשים הצדדים להתייצב לישיבת מידע, היכרות ותיאום בפני מגשר הנכלל ברשימת מגשרי המהו"ת של בית המשפט. משמעות הדבר בעיני היא הפיכת הגישור לחובה. אני סבור שמנהלים מביני עניין יתחילו יותר ויותר לשאול את עצמם האם עורך הדין שלי הוא בעיקר ליטיגטור, או שהוא גם מומחה בלפתור בעיות וסכסוכים. השילוב יהיה מנצח ובכל מקרה, משתלם יותר". מניסיוני בניהול הליכי גישור רבים ב – 18 השנים האחרונות יש להליך זה קסם משלו".

===========================================================================

הכרעה בסכסוכים עסקיים בינ"ל

ה-ICC) International Court of Arbitration), בית הדין הבינ"ל לבוררות של לשכת המסחר הבינ"ל, שעו"ד סטי חתום על הוצאת הספר "בוררות בינ"ל ב–ICC בהוצאת ICC–ישראל ותרגום כלליו לשפה העברית (המהדורה לשנת 2018 עומדת לצאת בקרוב) על רקע תפקידיו ב-ICC, הוא אחד הגופים הבינ"ל המרכזיים להכרעות בנושאים עסקיים.

כדי להבין את עוצמתו כדאי להציץ במספרים: בשנת 2016 נפתחו כ-1,000 תיקים חדשים בבית הדין, בהם היו מעורבים כ-3,099 צדדים מ-37 מדיניות. במהלך 2016 מונו 1,411 בוררים מ-76 לאומים שונים. מדובר בהיקף עצום של פעילות בה מוכרעים סכסוכים עסקיים בינ"ל בתחום התשתיות, נדל"ן, השקעות בינ"ל, אנרגיה, תוכנה ועוד תחומים רבים נוספים.

===========================================================================

לחשוב כמה צעדים קדימה

כשחברה קורסת ההנהלה שלה מסתבכת ובשנים האחרונות הזרקור הזה מייצר תביעות אישיות גם נגד דירקטורים. מה עצתך לדירקטורים והנהלות בהקשר של יישוב סכסוכים?

"כשמביטים לאחור רואים 6:6 ולכן אני ממליץ לחשוב כמה צעדים קדימה. דירקטוריון שיקבע מתווה לפתרון סכסוכים מובנה יקטין את החשיפה של החברה ויימנע הסתבכות משפטית מיותרת. ישנו נוהל מיוחד שחיברנו לכך. תחילתו בפגישה בדרג הניהול וקביעת מדיניות ומתווה משפטי ליישוב סכסוכים במקום בימה"ש (או במקרים המתאימים בביהמ"ש) כברירת מחדל ומינוי איש הנהלה אחראי על תחום זה. היעד הוא השגת חיסכון ניכר במשאבים הנדרשים לניהול סכסוכים באמצעות יצירת חלופה לבית המשפט".

מה הסיכון לחברות ישראליות שאינן כוללת סעיף בוררות בינ"ל בחוזים שלהן?

"אנשי עסקים ועורכי דין רבים בישראל אינם מודעים לכך שסכסוך עסקי בינ"ל מחייב את המנגנון של בוררות בינ"ל. באין בוררות בינ"ל, לפחות הצד הישראלי בבעיה רצינית. בית משפט בישראל, גם אם ידון בסכסוך עסקי מול חברה זרה, לא יוכל לסייע, כי בדרך כלל לא ניתן לאכוף את פסק הדין שניתן בבימ"ש בחו"ל ואם כן בהליך קשה ביותר. לעומת זאת, פסק בוררות בינ"ל ניתן לאכוף ב – 150 מדיניות לפי אמנת ניו יורק. לכן, כדאי שכל אנשי העסקים יפתחו את החוזים שלהם ויבדקו אם כללו מנגנון בוררות בינ"ל. אם לא, שיזדרזו לאמץ היכן שאפשר מנגנון מתאים. כל הדברים הללו חוברים יחדיו ל"אמנת המשפט ומשרדי עורכי הדין לבוררות ופתרון סכסוכים "מחוץ לקופסה" אותה ניסחתי ותושק בקרוב. אמנה זו תחזק את מוסדות הבוררות, הגישור וניהולם באמצעות עורכי ועורכות דין נוסף על השופטים בדימוס וגורמים נוספים. יש לקהילת עורכי הדין הרבה לתרום לקידום ענף זה וגם ליהנות ממנו".

מה למדת מהשנים בהם כיהנת כחבר בית הדין הבינ"ל לבוררות של ה-ICC?

"המתנה שקיבלתי היא ההבנה העמוקה של עולם הבוררויות הבינ"ל מבפנים. נחשפתי להרבה מאד פסקי בוררות שכן הייתי אחראי לאישורם, יחד עם מותב בית הדין הבינ"ל וכן טיפלתי בבקשות רבות למינוי ו/או העברת בוררים מתפקידם. סיעור המוחות" עם הבוררים המובילים בעולם לאורך תקופה זו הבהיר לי שאני במקום הנכון ועוסק במה שאני אוהב. קיבלתי ארגז כלים בינ"ל לניהול וייצוג בהליכי בוררות".


לפרטים נוספים ולחומר מקצועי אודות יישוב סכסוכים "מחוץ לקופסה": www.setty-law.com

תגובות