"להכשיר הון אנושי בהנדסה לשוק התעסוקה העתידי"

"להכשיר הון אנושי בהנדסה לשוק התעסוקה העתידי"

פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, שואף להפוך את המכללה למוסד בולט ברמה הלאומית בתחום ההנדסה, תוך שינוי תהליך חינוך המהנדסים כך שיקנה כישורים חיוניים אשר יאפשרו למהנדסים הבוגרים הצלחה בשוק העבודה העתידי

מאת: יובל גמליאל (צילומים יח"צ)
מנהלים סחר ועסקים

על דמותו הרצויה של המהנדס: "אנחנו באקדמיה נמצאים בין מערכת החינוך לתעשייה – אנו קולטים את בוגרי מערכת החינוך והרוב המכריע של בוגרינו ממשיך לתעשייה. אנחנו נמצאים כיום במצב בו יש שינויים בדמות המהנדס הנדרש בתעשייה ומהצד השני, שינויים משמעותיים בפרופיל הסטודנטים המגיעים אלינו. המהנדס של היום צריך ידע מדעי עמוק וידע הנדסי רחב, לצד כישורים אישיים חיוניים, כמו היכולת להציג, היכולת לעבוד בצוות, חשיבה ביקורתית, אנגלית ברמה גבוהה, יכולת לפתור בעיות מורכבות ולטעמי גם עולם של ערכים – הכרת הסביבה הגלובלית, אתיקה מקצועית ומעורבות חברתית".

פרופיל הסטודנטים כיום: “אנו מזהים חוסרים בהרגלי למידה, בשפות – עברית, אנגלית ותכנות – ובהבנה מתמטית עמוקה. בהקשר זה ראוי לציין כי מניתוח הנתונים שלנו לאורך השנים עולה, כי סיכויי ההצלחה של בוגרי חמש יחידות מתמטיקה בלימודי ההנדסה גבוהים יותר משמעותית. מנגד, אנו מזהים יתרונות בתחום האוריינות הדיגיטלית, פתיחות טכנולוגית ויכולת עבודה בסביבה מרובת-משימות. בתמונת מבט כוללת בהחלט ניתן להצביע על שינוי בפרופיל הסטודנט המגיע אלינו ושינוי בדמות המהנדס הנדרש בתעשייה”.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

פרופ' עמי מויאל

גיל ומצב משפחתי: 55, נשוי + 4.

השכלה: דוקטור בהנדסת חשמל ומחשבים מאוניברסיטת בן-גוריון, מומחה בתחום זיהוי דיבור.

תפקיד נוכחי: נשיא אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב.

תפקידים קודמים: מנכ"ל חברת NSC, המפתחת מוצרי זיהוי דיבור ; יו"ר הוועד המנהל של קרן אייסף.

תחביבים: קריאה, האזנה לסוגים שונים של מוסיקה, הליכה על חוף הים.

התנדבות בחברה: הרצאות בפני תלמידי תיכון, מורים והורים על חשיבות הלימודים האקדמיים להתפתחות האישית וניהול הקריירה.

ה'אני מאמין הניהולי': "להגדיר חזון ברור ועוצמתי שאתה מאמין בו, להיות נחוש להשיגו ולרתום את כל העובדים לטובת מימושו".

 ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

דרושים שינויים בתהליך הפדגוגי

על האתגר בניהול מוסד אקדמי להנדסה: "לתפיסת עולמי, השינויים בפרופיל הסטודנט ודמות המהנדס מחייבים שינוי בתהליך חינוך המהנדסים באקדמיה. זהו אתגר מאוד משמעותי למוסד אקדמי. על מנת להקנות לסטודנטים החדשים את אוסף הכישורים החיוניים צריך לשנות את הפדגוגיה – הלמידה צריכה להיות פחות באמצעות הוראה פרונטלית ויותר בלמידה מבוססת פרויקטים בקבוצות, תוך הקניית יכולת למידה עצמית, עבודת צוות ויכולת הצגה. תפקיד המרצה צריך להשתנות ובמקום הרצאה פרונטלית הוא הופך להיות יותר מלווה של פרויקטים ותהליכים והכיתה משמשת בעיקר כמקום לדיונים".

שינויים פיזיים בכיתות: "מבנה הכיתה הקלאסי עם שורות מול מרצה הפך למיושן וצריך כיתות שיתאימו ללמידה בקבוצות. יישום הפתרון הוא ארוך ורב-שנתי ואליו צריך לרתום גם את הסטודנטים וגם את הסגל האקדמי. לטעמי, זאת המשימה העיקרית המונחת על שולחני".

כיתות הפוכות: "דוגמה נוספת לשינוי אפשרי בתהליך הפדגוגי. דנים בכיתה על מאמרים שהסטודנטים קראו בבית".

מהקניית ידע להקניית מיומנויות

על עולם התעסוקה העתידי: “בתהליך נכון ברמה הלאומית של חינוך מהנדסים, הזרעים צריכים להיטמן כבר בגן הילדים בפיתוח הכישורים האישיים. אנחנו חווים תקופה בה קצב השינויים הטכנולוגיים הולך וגדל. תחומים רבים בחיינו עתידים להשתנות ובכלל זה גם שוק התעסוקה. הטענה הרווחת היא ש-50% מהמקצועות ייעלמו בעשר השנים הבאות וש-50% מהילדים הלומדים כיום בכיתה א’ יעבדו בבגרותם במקצועות שאנחנו עוד לא מכירים היום.

מה לעשות?: “מאחר והידע משתנה כל כך מהר, הדגש צריך לעבור מהקניית ידע להקניית מיומנויות שיתאימו להצלחה בחיים ובשוק התעסוקה העתידי. הנושא הזה קרוב לליבי והוא שהוביל אותי לפני שנתיים לייסד כנס שנתי בנושא פיתוח הון לאומי אנושי בהנדסה. פעם בשנה, כ-150 מקבלי החלטות מהאקדמיה, מערכת החינוך והתעשייה, מתכנסים יחד על מנת להחליף דעות, תוך ניסיון לסנכרון בין המערכות. זהו אתגר משמעותי”.

על חשיבותם של הכישורים החיוניים: “אני מאמין שהכישורים שאני מדבר עליהם נדרשים לכל אזרח בעידן המודרני ולמהנדסים הם חיוניים. תפקידנו העיקרי הוא להכשיר הון אנושי לתעשייה הישראלית, אבל לטעמי הכישורים רלוונטיים לכל המהנדסים, בין אם הם פונים למחקר באקדמיה או לתפקידי מחקר ופיתוח בתעשייה. לא ניתן להתעלם מהעובדה שהרוב המכריע של המהנדסים בוגרי המוסדות האקדמיים משתלב בתעשייה”.

להגדיל את מודעות התעשייה לבוגרים

על שילוב מגזרים בעולם ההנדסה: “דוחות שונים בשנתיים האחרונות, ובכלל זה דו”ח של רשות החדשנות, מצביעים על מחסור גדול מאוד במהנדסים ומתכנתים. ניתן לראות תכניות לאומיות שונות, שמטרתן שילוב מגזרים כמו חרדים, ערבים, נשים ועוד. בממד של אפקה, יש לנו כיום יותר סטודנטים מהמגזר הערבי מאשר בשנים קודמות. שיעורן הנמוך של נשים בלימודי ההנדסה הוא נושא שמפריע לנו מאוד ואין לכך סיבה אמיתית. אנחנו עושים ככל יכולתנו על מנת שיותר נשים ילמדו הנדסה ואכן מספר הסטודנטיות שלנו הולך וגדל מדי שנה. דרך אגב, בסגל אפקה יש אחוז ניכר של נשים ו-60% מהנהלת אפקה הן נשים”.

על החזון הניהולי: “באפקה לומדים כיום כ-3,000 סטודנטים להנדסה ואנחנו שואפים להיות מוסד בולט ברמה הלאומית בתחום ההנדסה. אני שואף להמשיך את מגמת העלייה במודעות התעשייה לאיכות הבוגרים שלנו. מעבר לכך, אני שואף שתהליך הלמידה אצלנו, גם אם הוא קשה אקדמית, יהיה חווייתי. לצורך כך אנחנו בונים מעטפת רחבה מסביב להוראה בכיתות המספקת רבדי למידה שונים הכוללת: תוכנית מצטיינים, תכניות יזמות, השתתפות בתחרויות בינ”ל, פעילות חברתית עשירה ועוד”.

תגובות

Comments are closed