השכר שבסחר

השכר שבסחר

המסחר והשפעתו על היטמעות העולים מחבר העמים במדינת ישראל

מאת: גיל אפשטיין, פרופ' לכלכלה, אוניברסיטת בר אילן
אקדמיה וחברה מטריושקה

ישראל היא מדינה קולטת עלייה וידעה גלי עלייה רבים. הגדול והאחרון שבהם הוא גל העלייה ממדינות בריה"מ לשעבר. מדובר בהגעתם של כ-739,000 עולים מבריה"מ לשעבר, אשר הגיעו במהלך שנות ה-90. גל עלייה זה הוא רחב היקף לא רק ביחס לאוכלוסיית מדינת ישראל, אלא גם בקנה מידה עולמי.

כיצד מתנהגת הגירה?

אחת התופעות המעניינות בתחום ההגירה היא שמהגרים בוחרים לגור באותם אזורים. מהגרים מגיעים לארץ לא מוכרת, בה התרבות שונה ממה שהיו רגילים אליה, המנהגים של המקומיים אינם כמו שהם מכירים, שפת הדיבור וההתנהגות אחרים מארץ מוצאם. דבר זה גורם לכך שלמהגרים לא קל. משימות שהיו נעשות מתוך הרגל "כמעט על אוטומט" בארץ מוצאם, הופכות להיות קשות ולא פשוטות ויוצרות מצב של התמודדות יומיומית עם מציאות חדשה ולא פשוטה.

כדי להקל על תופעות שכאלה, מהגרים מעדיפים להגר למקומות שבהם כבר יש מהגרים אחרים מאותה ארץ מוצא. המגורים והחיים באזורים עם אוכלוסייה מאותו מוצא מקטינים את החיכוך בהתנהלות היומיומית ומאפשרים למהגרים חיים קלים ונוחים יותר. מהגרים אף מוכנים לקבל שכר נמוך יותר כדי לגור באזורים עם מהגרים דומים להם, מאשר לגור באזורים שבהם אין מהגרים אחרים או מספרם קטן. התנהגות זו מאפיינת את כל בני האדם ללא הבדלי מוצא, מגדר או גיל.

כך קרה גם בישראל, עם העלייה מבריה"מ, אשר בפועל היוותה כ-20% מאוכלוסיית מדינת ישראל באותם זמנים. המהגרים גרו באותם אזורים כדי להקל על עצמם. המדיניות שהנהיג השלטון לעולי שנות ה-90 הייתה מדיניות "הקליטה הישירה" ההפוכה למדיניות "מרכז הקליטה" שרווחה בשנות ה-70 וה-80. במסלול "הקליטה הישירה" מקבלים העולים "סל קליטה" ועליהם להחליט כיצד להשתמש בסל זה. כמו כן מוענק לעולים חופש בחירה לגבי מקום המגורים.

מאחורי שיטת "הקליטה הישירה" עומד העיקרון של חופש הבחירה, הן מבחינת מקום המגורים והן מבחינת ניצול המשאבים העומדים לרשות העולה. החלטה היכן להשתקע היא חשובה ביותר, היא יכולה להיות המפתח לקליטת העולה בארץ, ולכן טבעי שהעולה ישקיע בהחלטה זו מחשבה רבה. העולה נמצא במצב של משבר, חולשה ואי ודאות, ולכן ייחל לאינפורמציה ותמיכה ממהגרים שהיגרו לפניו.

עלייה וקוץ בה

רוב העולים בחרו לגור ביחד עם עולים אחרים שהגיעו גם הם מבריה"מ לשעבר. כך נוצר מצב שהעולים מבריה"מ לשעבר התקבצו לגור באזורים מוגדרים בישראל. בתחילת שנות ה-90 התגוררו עולים רבים באזורי המטרופולין (חיפה ותל אביב) ובמחצית השנייה של שנות ה-90 עברו הגירה פנימית לאזורים דרומיים יותר כדוגמת אשדוד. כיום הם מרוכזים בערים דוגמת בת ים, אשקלון, אשדוד ובאר שבע.

באותם מקומות נפתחו מסעדות ובתי עסקים שונים שכולם דוברי רוסית. הסוחרים התחילו לייבא מוצרים מבריה"מ לשעבר ולמכור אותם לעולים בארץ. דבר זה הקל על העולים שכן סביבם כולם דיברו באותה שפה, נהגו באותם מנהגים, צרכו מוצרים מוכרים מהבית, וכל זה אפשר להם לעסוק במשימות היומיומיות שלהם ביתר קלות.

מצד אחד המחיה באזורים דומים מקלה על העולים; מצד שני, היא מעיבה על ההטמעה של אוכלוסיית העולים במשק. לימוד השפה והתרבות המקומית אורכים יותר זמן מאשר אילו חיו בתוך האוכלוסייה המקומית. דבר זה משפיע על תנאי המחיה והשכר של העולים.

והאוכלוסייה המקומית, היא רואה אוכלוסיית מהגרים חדשה, לא מוכרת, עם כללי התנהגות ונורמות שונות משלהם. רצון לקבל ולהטמיע את האוכלוסייה החדשה לתוך המשק הישראלי לא תמיד בא לידי ביטוי באופן חיובי, ולפעמים אף מתפתחת התנגדות לאוכלוסייה החדשה.

המהגרים חיים בגטאות והאוכלוסייה המקומית לא תמיד מוכנה לקבל אותם. אפשר לחשוב על זה כעל שתי כלכלות שכל אחת חיה בנפרד, אבל כולם בעצם חיים באותה מדינה ומתנהלים באותה כלכלה. מה שמאפשר את החיבור בין שתי האוכלוסיות הינו המסחר והעבודה המשותפת. העולים חייבים להתפרנס. הם יכולים לעבוד ולהתפרנס בתוך עצמם. אבל על מנת להתפתח ולצמוח הם חייבים לעבוד יחד עם האוכלוסייה המקומית.

פורצי הדרך הם אנשי המסחר ונותני השירותים, אשר מחברים בין שתי האוכלוסיות. בתחילה פיתחו בתי מסחר ושירותים לעצמם, ועם הזמן נפתחו לקהל הרחב: מסעדות, מרכולים, חוגים לריקודים סלוניים, התעמלות אמנותית, מערכת חינוך משלים כדוגמת שבח-מופת וכו'. כל אלה איפשרו למקומיים להכיר תרבות שונה, מגוון של מוצרים ושירותים שלא הכירו קודם.

אותם סוחרים שמביאים איתם מוצרים ושירותים ממדינות בריה"מ לשעבר, במטרה למכור אותם לעולים, כדי שאלה יוכלו לחוות את אותן חוויות שהיו להם בבית לפני העלייה לישראל, מוצאים את עצמם מוכרים גם למקומיים. המקומיים רוצים לחוות מוצרים ושירותים חדשים שלא הכירו קודם או נהנו מהם רק בטיולים בחו"ל, ופתאום הם יכולים לצרוך אותם שירותים ומוצרים כאן בישראל. תהליך זה מאפשר הטמעה קלה יותר ופשוטה יותר של המהגרים בישראל, כך ששני הצדדים מקבלים הזדמנויות להכיר אחד את השני.

המסחר, שהתבסס על סחורות ושירותים מבית אב, מבריה"מ לשעבר, יוצר מסלול שמאפשר לשני הצדדים להכיר אחד את השני טוב יותר ובתוך כך יוצר מסלול של הטמעת העולים במדינת ישראל.

תגובות