דבר המחקר

דבר המחקר

בכנס האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה לשנת 2017, הציג המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) מחקרים העוסקים בתחומי הסרטן והטיפול האונקולוגי לסוגיו. המחקרים בוצעו במערך האונקולוגי של בית החולים וכללו דיסציפלינות שונות כחלק מעבודת צוות רב-תחומית

מאת: מערכת מגזין ביו
בריאות ורפואה מגזין ביו

מכון הקרינה (צילום: ליאור צור, דוברות איכילוב)

כל המקצר הרי זה משובח

קיצור תורים לטיפול במכון הקרינה באיכילוב, לטובת החולים ולהעלאת הסיכוי להחלמה

המתנה לתור היא מהחסרונות הבולטים במערכת הציבורית ומהווה את אחת הסיבות העיקריות למעבר למערכת הרפואה הפרטית. יתרה מזו, תור ארוך ועיכוב בטיפול קרינתי קשורים ישירות לתוצאות החלמה פחות טובות. בתחום הרדיותרפיה בארץ ובעולם לא נקבעו עד עתה מדדי Gold Standard לזמני ההמתנה לטיפול. מכון הרדיותרפיה באיכילוב החליט ליישם קיצור זמני המתנה מרגע בדיקת הרופא ועד לתחילת הטיפול בקרינה, וזאת על ידי שינוי שיטת ניהול התורים וההמתנה, וללא תוספת משאבים. במכון הוגדר זמן רצוי של 8 ימים בלבד ממועד תכנון הטיפול (סימולציה) ועד תחילתו.

כדי לעמוד במדד זה הוכנסו אמצעי בקרה שונים, ובהם דו"ח יומי המגיע לרופא המטפל ודו"ח שבועי המגיע למנהלי המכון. כדי לעמוד על השיפור והעמידה במדדים, נבדקו תיקים של כ-500 מטופלים שנבדקו בחודשים ינואר-יוני 2017, לעומת מטופלים מהתקופה המקבילה בשנת 2016. התוצאות הראו שיפור מובהק: עלייה של 15% במספר החולים העומדים בהגדרה זו, וכעת הוא עומד על 63%. גם זמן ההמתנה מבדיקת הרופא עד תחילת הטיפול התקצר משמעותית. מעניין לציין כי השינוי לא היה כרוך בעליית העומס על הרופאים או במעבר לתוכניות טיפול קצרות יותר. העבודה מראה כי בעזרת שינויים פשוטים – ניתן לשפר מאוד את השירות למטופלי הקרינה.

באדיבות: ד"ר אורית גוטפילד, מנהלת מכון הקרינה, וארז בייזר (מנהלן קרינה), איכילוב.

דיקור, רפלקסולוגיה, ומה שביניהם

לטיפול משולב של דיקור ורפלקסולוגיה, כטיפול לנוירופתיה פריפרית מושרית כימותרפיה, יש תוצאות טובות בקרב מטופלות עם סרטן שד

נוירופתיה פריפרית מושרית כימותרפיה (מונח המסביר פגיעה במערכת העצבית כתוצאה מטיפולי כימותרפיה), פוגעת בכ-30-40% מהחולות המטופלות בתרופות הידועות כגורמות לפגיעה עצבית. הטיפולים המוצעים לחולות הינם ברובם סימפטומטיים ומטרתם להקל על התלונות, אך יעילותם מוגבלת ומטופלות רבות ממשיכות לסבול מתופעות נוירולוגיות כגון ירידה בתחושה, כאבים ונימול.

מטרת המחקר הייתה לבדוק את יעילות הטיפול המשולב בדיקור ורפלקסולוגיה במקרים של נוירופתיה מושרית כימותרפיה. התיקים הרפואיים של 30 מטופלות עם סרטן שד, אשר טופלו בכימותרפיה ופיתחו תלונות נוירולוגיות, ולכן טופלו בפרוטוקול המשולב לנוירופתיה במרכז לרפואה משלימה באיכילוב, נבדקו ובוצע רישום של חומרת התלונות הנוירולוגיות כפי שתועדה בזמן אמת לפני, במהלך ואחרי הטיפול בפרוטוקול המשולב.

הנתונים מראים כי ל-20 מטופלות (71%) הייתה נוירופתיה תחושתית, ל-7 (25%) הייתה נוירופתיה תנועתית, ולמטופלת אחת הייתה נוירופתיה משולבת. משך הטיפול הממוצע בפרוטוקול היה 5-10 שבועות, והוא החל כ-105 יום לאחר התחלת הטיפול הכימותרפי. מבין 20 המטופלות עם נוירופתיה בדרגה 1-2 רק 2 (10%) דיווחו על תלונות 12 חודשים לאחר תחילת הטיפול בפרוטוקול. כל 8 המטופלות שסבלו מנוירופתיה בדרגות 3-4 היו א-סימפטומטיות 12 חודשים לאחר התחלת הטיפול. בסך הכל 26 מטופלות (93%) היו א-סימפטומטיות וללא תלונות נוירולוגיות.

תוצאות המחקר מוכיחות כי הפרוטוקול המשולב של דיקור ורפלקסולוגיה, כטיפול לנוירופתיה פריפרית מושרית כימותרפיה, הינו בעל פוטנציאל טיפולי ניכר.

באדיבות: ד"ר עידן בן-חורין , פרץ קהאן, ד"ר לריסה ריבו, פרופ' משה ענבר, ד"ר שחר לב-ארי, ד"ר רוית גבע, המערך האונקולוגי, איכילוב.

הצלחה גדולה בטיפול בסרטן הלבלב

הישרדותם של חולים בסרטן הלבלב המטופלים באיכילוב, גבוהה מהמדווח בספרות הרפואית העולמית

המרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) מהווה מרכז שלישוני לטיפול בגידולי הלבלב, ומרכז חלק גדול מחולי סרטן הלבלב בישראל. סרטן הלבלב הוא אחד הסרטנים הקטלניים ביותר ושכיחותו הולכת ועולה בעולם המערבי וגם בישראל. נתונים מארצות הברית ומבריטניה מצביעים על הישרדות של % 5-8 בלבד לחמש שנים, והישרדות של 11 חודשים בלבד לחולים במחלה גרורתית המקבלים את הטיפול הכימי היעיל ביותר.

כדי לבדוק את נתוני ההישרדות של חולי סרטן הלבלב המטופלים באיכילוב נעשה שימוש במאגרי נתונים גדולים(Big data), שהוקמו לאחרונה במערך האונקולוגי של בית החולים. כאן נבחנו נתוני ההישרדות של 1,213 חולים שטופלו בבית החולים במשך עשר שנים. נמצא כי ההישרדות לחמש שנים הייתה 17% – בין כפול לפי 3 מהמדווח בעולם. בניתוח תוצאות הטיפול של חולים גרורתיים, נמצא כי אמנם יש קבוצה של חולים אצלם המחלה מתקדמת מהר עד כי אינם זוכים לקבל טיפול כלל ומתים מהמחלה במהירות, אבל בקרב אלה שהחלו טיפול כימי, ההישרדות הייתה גבוהה הרבה יותר מהמדווח בספרות והגיעה לכ-14 חודשים בקרב אלה שטופלו במשלב האקטיבי ביותר, לעומת 11 חודשים בלבד בספרות המדעית.

ייתכנו מספר הסברים לנתונים אלה: ראשית, ייתכן שבקרב יהודים, אצלם קיים מרכיב גנטי (מוטציות מסוג BRCA) מהלך המחלה אטי יותר. שנית, ייתכן כי הפונים לבית החולים איכילוב, מכל רחבי הארץ, מייצגים אוכלוסיית חולים טובה יותר. שלישית, אין ספק שיש חשיבות רבה לניסיון המצטבר של מרכז שלישוני מתמחה ושל עבודת צוות רב-מקצועי, הכולל רופאים ממספר תחומי התמחות המטפלים יחד בחולים.

באדיבות: ד"ר ליאורה פרו, פרופ' עידו וולף, ד"ר רוית גבע, ד"ר שרון פלס, המערך האונקולוגי, איכילוב.

גברת, מהו הפרוטוקול הטיפולי המתאים לך?

טיפול כימותרפי אחת לשבוע, במקום אחת לשלושה שבועות, נמצא יעיל יותר לחולות בסרטן השחלות

הטיפול בסרטן שחלות מתקדם מתבסס על תשלובת של 2 כימותרפיות מסוג קרבופלטין (carboplatin) וטקסול (paclitaxel), כשהפרוטוקול המקובל הוא טיפול אחת לשלושה שבועות. במערך האונקולוגי של בית החולים איכילוב נוסה פרוטוקול טיפול שבועי, המתבסס על פרוטוקול יפני אך מותאם לאוכלוסייה המערבית. בסקירת כ-750 תיקי מטופלות, כ-450 קיבלו טיפול במשלב קרבופלטין וטקסול: שני שליש בפרוטוקול התלת-שבועי הסטנדרטי (305) ושליש בפרוטוקול השבועי (147). שתי הקבוצות היו דומות ברוב המדדים הדמוגרפים, למעט גיל החולות שהיה מבוגר יותר בקבוצת הטיפול השבועי (64 לעומת 58).

מבחינת יעילות הטיפול, גילו הרופאים כי הפרוטוקול השבועי עדיף באופן מובהק (שיפור בזמן להתקדמות מחלה במעל 4 חודשים). כמו כן, הוא בעל פרופיל תופעות לוואי קל יותר: פחות מחצי ממקרי ההקרחה והחולשה הקשה ביחס לפרוטוקול המקובל. הממצאים מעלים את אפשרות הטיפול בפרוטוקול זה כאופציה לגיטימית ואף עדיפה, בעיקר בקרב אוכלוסיות המועדות לסבול מתופעות לוואי.

באדיבות: פרופ' תמר ספרא, מנהלת השירות הגניקו-אונקולוגי, איכילוב.

סליחה, כמה הסרטן הזה עולה לך?

סקר חדש מנסה להעריך את היקף ההוצאות של חולי הסרטן

ההוצאות הרפואיות של חולים בכלל וחולים אונקולוגיים בפרט, הן עצומות ומהוות נטל כלכלי משמעותי. בניסיון להעריך את היקף ההוצאות, נערך סקר שאלונים בקרב כ-250 חולי סרטן פעילים במכון האונקולוגי בבית החולים איכילוב. מדובר בסקר ראשון מסוגו בארץ, ומהבודדים בעולם, זאת מכיוון שהוא פונה ישירות לחולים ולא מנסה להעריך את ההוצאות בדרכים עקיפות.

החולים חולקו על פי רמות הכנסה: מעל הכנסה ממוצעת (32% מהנשאלים), הכנסה ממוצעת (27% מהנשאלים), והכנסה מתחת לממוצעת (41% מהנשאלים). בעוד שבקבוצת ההכנסה הגבוהה ל-72% היה ביטוח פרטי, בקבוצת ההכנסה הנמוכה רק ל-17% היה ביטוח פרטי.

להפתעת הצוות במכון האונקולוגי, נמצא כי החולים מוציאים מכיסם על מה שנתפס בעיניהם כחשוב לבריאותם, ללא שום קשר לרמת ההכנסה שלהם. למשל, למעלה מ-50% מהחולים בכל אחת מקבוצות ההכנסה הוציאו 3,000 שקל על חוות דעת שנייה, כ-40% הוציאו מעל 20,000 שקל על תרופות, וכ-40% הוציאו עד 10,000 שקל על בדיקות מיוחדות שאינן בסל.

עוד נמצא כי הנטל הכלכלי של ההוצאות היה גבוה הרבה יותר בקרב קבוצת ההכנסה הנמוכה, אך כל הקבוצות נפגעו והרגישו בכיסן את ההוצאות הקשורות לטיפול בסרטן, ווהנטל הכלכלי מורגש על ידי כל קבוצות האוכלוסייה.

לסקר יש משמעויות רבות, החל מתפקידו של האונקולוג כמתווך וכמסביר לחולה על מה נכון וראוי להוציא את כספו, דרך המערכת הרגולטורית עליה מוטל להחליט מה חיוני ומה עליה לממן, וכלה בחברה והלחצים המופעלים לעתים על חולי סרטן ואשר גורמים להם לעומס כלכלי ולהוצאות מיותרות.

באדיבות: ד"ר ברליז וויסנגרין ופרופ' עידו וולף.

תגובות