הרחוב החרדי מגלה את פוטנציאל היצוא

הרחוב החרדי מגלה את פוטנציאל היצוא

במכון היצוא מתמקדים השנה במגזר החרדי ובמגזר הלא-יהודי על-מנת לשלב ולהגדיל את חלקם ביצוא הלאומי. גדי אריאלי, מנכ"ל המכון: "היזמים במגזרים אלה לא מודעים לפוטנציאל שלהם לייצא, והמכון פותח להם את חלון ההזדמנויות ליצוא"

מאת: שרלי שטרית
מוסף יצוא סחר ועסקים

משהו קורה בחברה החרדית. אולי זו המציאות הכלכלית המשתנה, שמקשה עליהם יותר ויותר להתפרנס בדרכים שהיו מוכרות להם עד כה; אולי מנעמי העולם המודרני קורצים אט-אט גם ליזמים בני הדור החדש. אבל עם העובדות קשה להתווכח: יותר ויותר יזמים בני המגזר החרדי מגלים התעניינות ערה באפשרויות העסקיות מעבר לים.

"מדינת ישראל הופכת עם השנים להיות מותג יצוא, ואין פרופורציות בין חלקם של המגזר החרדי והמגזר הלא-יהודי באוכלוסייה לבין חלקם ביצוא", אומר גדי אריאלי, מנכ"ל מכון היצוא, ומכריז: "שמתי לי למטרה שבשנים הקרובות ייקחו שני המגזרים הללו חלק נכבד מהיקף היצוא של המדינה, וביחד עם הממשלה, משרד הכלכלה ומינהל סחר חוץ אנחנו מתכוונים לשים דגש על הגדלת החשיפה שלהם להזדמנויות העסקיות ברחבי העולם".

אריאלי יודע על מה הוא מדבר. על-פי נתוני המכון, המגזר הערבי המונה קרוב ל-20% מהאוכלוסייה במדינה, מהווה רק 8% מהכלכלה הישראלית ועד לא מזמן נטל רק 0.1% מהיקפי היצוא. בתקופה האחרונה, בעקבות קמפיין עיקש שהובילו מכון היצוא ומשרד הכלכלה, עלתה דרמטית מעורבות המגזר ביצוא וכעת הוא מהווה 3% – וממשיך לעלות בהתמדה. ניתוח הנתונים מלמד שהגדלת היקף הפעילות היא לא רק כמותית ומבוססת על התוצרת שהכרנו מתחומי מוצרי הצריכה והמזון, אלא גם מאופיינת בתחומים איכותיים ומתקדמים דוגמת ההייטק והרפואה.

"במכון היצוא תקבל את כל הכלים". אריאלי (צילום: יח"צ)

"במגזר הלא-יהודי נכנסו היום לנושא של חממות משוכללות", אומר אריאלי, "בנצרת, לדוגמה, יש סטארט-אפ שפיתח טכנולוגיות שונות למיפוי פגמים במוח, בסטארט-אפ אחר במגזר המציאו ג'ל לחולי סוכרת כדי להתמודד עם פצעים פתוחים. אנחנו חושפים בפניהם לאילו מדינות הם יכולים להיכנס, ובאילו כנסים ותערוכות הם יכולים להשתתף כדי ליצור קשר עם העולם הרחב".

את אותו מהלך מוביל כעת מכון היצוא גם במגזר החרדי, שכבר כמה שנים מחפש את דרכו במרחבי העולם העסקי. אריאלי: "אחרי שביקרנו בכמה חממות טכנולוגיות בבני ברק ובירושלים, ראינו שהאנשים רוצים לייצא אבל לא יודעים איך בדיוק לגשת לתהליך. אנחנו במכון בונים להם תוכניות ומנסים, בעזרת המומחים שלנו לפיתוח עסקי, לאתר את הפוטנציאל שיש לחברות כאלה על-מנת לגלות בפניהן את העולם העסקי. המסקנה הברורה היא שיש פוטנציאל אדיר!"

ליצור הזדמנויות עסקיות

שוק העבודה החרדי יוצא-דופן במובנים רבים. יוצאי המגזר מתקשים להתפרנס בגלל סגנון החיים הייחודי, הכולל מערכת חינוך שלא תמיד מותאמת לדרישות השוק וסדרי עדיפויות משפחתיים וקהילתיים שונים מאלה של מרבית האוכלוסייה הישראלית. עם זאת, יוקר המחיה דוחף אותם בשנים האחרונות לצאת לעבוד, ומכון היצוא לקח על עצמו ליצור עבורם הזדמנויות עסקיות מעבר לים. למשל, לסייע למי שמעצבת שמלות כלה למגזר החרדי או למי שמייצר תשמישי קדושה, להקים אתר אינטרנט ולמכור דרכו לכל העולם.

באוקטובר הקרוב מתכנן מכון היצוא, בשיתוף משרד הכלכלה, לערוך כנס ליזמים חרדים במטרה לחשוף בפניהם את כלי הסיוע והשירותים שמעניק המכון לחברות מהמגזר החרדי, בין היתר באמצעות השתתפותן בתערוכות או בצירופן למשלחות עסקיות.

במגזר הלא-יהודי, כאמור, התמונה מעט שונה הודות לפעולות נרחבות שאותן הוציא לפועל מכון היצוא כבר בשנה שעברה. לאחר שראש העיר באקה אל-גרבייה אמר לראשי המכון שיש במשולש הרבה חברות שמתאימות ליצוא, הופקו כנסים בעיר וגם בנצרת. "כשראיתי שבאות לכנסים חברות ששואלות את השאלות הנכונות ושיש להן מוצרים מתאימים ליצוא, הצעתי להן את שיתוף הפעולה הזה עם מכון היצוא – ומכאן באה ההחלטה לשים דגש גם על המגזר הלא-יהודי", אומר אריאלי.

האם הפעולות לקידום מגזרים אלו שונות ביחס לפעילותו השוטפת של המכון?

"הכלים הם אותם כלים, אבל יש קצת תיעדוף לשני המגזרים – בסיוע ובהשתתפות בסכומים מעט יותר גבוהים, על-מנת לעזור להם בצעדיהם הראשונים. אלו מגזרים שסגורים למדיי בתוך עצמם, ויקשה עליהם מאוד אם לא נפתח בפניהם את סך השירותים וניתן להם מסלולים הכוללים גם תמיכה כספית מעט גבוהה מהרגיל. זה שיש לך רעיון טוב זה בסדר, אבל רק לאחר שתקבל מהמכון מודיעין עסקי או תחרותי, או מידע לאיתור שותפים עסקיים ומפיצים, תקבל מיפוי על כל השוק הרלוונטי".

בעל עסק שיפנה למכון יגלה במהרה ארגז כלים נכבד מאוד של שירותים העומדים לרשותו, שביכולתם להרים תרומה אדירה לעסק בתחילת דרכו הבינלאומית – החל מהכנות העסק או החברה ליצוא, ועד למנטורים או חונכים שילוו אותו בדרך הפתלתלה מעבר לים ויקבעו לו מספר פגישות עסקיות, עד שיגיע לתוצאה הסופית המיוחלת: היצוא.

ההחלטה לרכז מאמץ דווקא בשני מגזרים אלה אינה מקרית. בהובלת שר הכלכלה אלי כהן, הציבה הממשלה הנוכחית יעד להעלאת היצוא הישראלי מעל לרף ה-100 מיליארד דולר. גם הנתונים המאקרו-כלכליים שעליהם נתבשרנו לאחרונה, ביניהם העלאת דירוג האשראי של ישראל לרמת AA , העלו חיוכים רבים על פניהם של קברניטי המשק. אך לכולם ברור כי כדי לדחוף את עגלת הכלכלה הישראלית קדימה, יש גם צורך בצמצום הפערים החברתיים ובגיוס של כל ה'גלגלים' – ובכללם גם המגזר הלא-יהודי והמגזר החרדי.

"הקצאות תמיד היו, אבל היה מעין מחסום פסיכולוגי בניסיון לדחוף את המגזרים", מסביר אריאלי, "והעניין הוא איך אתה שם את ההדגשים. מכיוון ששמתי לי למטרה את הנושא הזה התחלנו במגזר הלא-יהודי, לדוגמה, עם 30-40 חברות ולאחר עבודה סיזיפית של יציאות לשטח וביקורים אצלן על-מנת לתת להן ביטחון, זה פתאום צמח לנו ל-130-135 חברות שמתעניינות ביצוא. אותו דבר היה גם במגזר החרדי. כשהצענו להם לבוא להדרכות, רק חלקם הגיע. עשינו להם כנסים, ובאוקטובר השנה אנחנו מתכוונים לערוך להם את הכנס הגדול הזה".

מהצעד הראשון

מכון היצוא הינו מלכ"ר שנוסד בשנת 1958 במשותף על-ידי ממשלת ישראל והמגזר הפרטי. המכון משמש כזרוע ביצועית לממשלה בסיוע לתעשיות היצוא, מקדם את היצוא התעשייתי ויצוא השירותים של ישראל, ומפתח יחסי סחר, שיתופי פעולה עסקיים ושותפויות אסטרטגיות עם חברות מחו"ל. "המכון הוקם על-מנת לקדם את התעשייה הישראלית בשוקי העולם", אומר אריאלי, "ומטרתנו ליצור שיתופי פעולה והזדמנויות עסקיות בעולם עבור החברות הישראליות".

איך עושים את זה?

"זה מתחיל כבר מהצעדים הראשונים של יצואן. בתחילה אנו עורכים מעין פעולת שיקוף כדי לראות עד כמה הוא מוכן לזה, ובמקביל בודקים את יכולותיו. בהתאם, אנחנו מציגים את האפשרויות שיש בפניו ויכולים לכוון אותו לאילו כיוונים להתפתח. אם, לדוגמה, יש לו מוצר דיגיטלי שמתאים לשוק מסוים והוא רוצה להתחיל דווקא בשוק אחר – על כל האישורים שלו והרגולציה והמרחק – ייתכן שעבורו כעסק מתחיל של 2-4 אנשים זה לא מתאים, לעומת מי שכבר פועל באותו שוק ועשה יצוא".

במרכז ללימודי יצוא, יבוא וסחר בינלאומי של המכון מתקיימים ימי עיון, קורסים וסדנאות במגוון תחומים רחב – החל משיווק בינלאומי, מידע וסחר אלקטרוני, עשיית עסקים במדינות יעד, ועד פיננסים וכלכלה בינלאומית, תובלה ולוגיסטיקה, ושיווק אינטרנטי בינלאומי. לאלו שכבר בעניינים, אומר אריאלי, מוצעים בין השאר גם שירותי מידע ומודיעין תחרותי. "אם אתה רוצה להיכנס עם המוצר שלך לשוק ברומניה, צ'כיה או מערב ארה"ב, למשל, יש לנו סקרים של אנליסטים ומאגרי מידע שאנחנו קונים, ותמורת סכום סמלי אתה יכול לעיין בהם וגם לקבל הדרכה".

אתם יודעים לייעץ על כל מדינה בעולם?

"אנחנו עובדים בתיאום מלא עם המינהל לסחר חוץ, וביחד עם 44 הנספחים הפרוסים בארבעים מדינות. אני מאמין שלכל נספח יש גם קשרים עסקיים עם עוד 2-3 מדינות סמוכות, כך שיש כיסוי לכ-80% ממדינות העולם. מעבר לכך, אנחנו משתתפים במהלך השנה בכ-40 תערוכות, בונים בהן ביתן לאומי, ומתאמים במסגרתן פגישות עסקיות לחלק מהחברות שמציגות בהן. לפני כל תערוכה, אנחנו מבררים עם הנספח באותה מדינה את אופי החברות שישתתפו בה, ובתיאום איתו בונים תוכנית מפגשים לחברות שלוקחות חלק באירוע".

כל הכלים

מכון היצוא, המונה כיום למעלה מ-2,400 חברים, מעניק שירותים לאלפי יצואנים ואנשי עסקים בישראל. כל החברות הגדולות במשק – ביניהן Waze, מובילאיי, אלביט, צ'ק פוינט, סייבר ביט וארגוס – קיימו בשלב מסוים אינטראקציה עימו או היו שותפים לפעילויותיו. עם זאת, 80% מלקוחותיו כיום הן חברות קטנות, ברובן סטארט-אפים טכנולוגיים.

"לנו כמכון יצוא חשוב יותר לעזור לחברות הקטנות והבינוניות כי המכפילים שלהן יכולים להיות בסדרה הנדסית", כך אריאלי, "הן צריכות עזרה כדי להתחבר לשווקים הבינלאומיים, ואנחנו יכולים לפתוח אותם בפניהן לצורך איתור שותפים עסקיים או למכירה באינטרנט. אם שכיר שיש לו רעיון בנה מוצר מסוים, לדוגמה, נוכל לעזור לו בהכוונה לאיקומרס וליצוא מקוון, שיתחיל בקטנה, מבלי שיעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלו".

אבל כדי למכור ברשת אני לא צריך את מכון היצוא. רק להקים אתר.

"אתה יכול, אבל ההסתברות שתצליח ותעבוד לפי כל הכללים החשבונאיים, הלוגיסטיים והשיווקיים היא קצת יותר נמוכה, כי לכל מדינה יש אופי ותרבות עסקית משלה. זה שיש לך רעיון ויכולות לפתח מוצר, זה לא אומר בהכרח שתוכל לבנות עסק עם בסיס מוצק, ואתה צריך הכוונה והדרכה איך לעשות מינימום טעויות.

"אנחנו במכון נותנים לך את הכלים לבנות את עצמך נכון. שאם תקבל פתאום מבול של הזמנות, למשל, תדע איך להתמודד עם זה: איך לעשות את המשלוח, איך לבצע את המעקב הלוגיסטי אחרי החלפים שאתה מזמין כדי להרכיב את המוצר שלך.

"אני לא אומר שזה תמיד מצליח, אבל במרבית הפעמים זו עזרה גדולה אם מקשיבים ונשמעים להכוונה. כשלפני 40 שנה הייתי יצואן של טקסטיל, לא הייתה לי עזרה ובמלחמת המפרץ התרסקתי כי לא עשיתי את הביטוחים הנכונים. במכון היצוא אתה מקבל היום את כל הכלים".

תגובות

Comments are closed