ההיי-טק שמטלטל את תעשיית הנדל"ן

ההיי-טק שמטלטל את תעשיית הנדל"ן

לאחר עשרות שנים שלא חל שום שינוי או מהפך בענף הבנייה, בשנים האחרונות נכנסות טכנולוגיות חדשות אשר עשויות לשנות ללא הכר את הענף. על הטכנולוגיות של חברות הסטארט-אפ שלא ישאירו את הענף אדיש

מאת: רנית נחום-הלוי (צילומים: יח"צ)
מצוינות בבנייה נדל"ן

תעשיית הנדל"ן בישראל הנחשבת למסורתית, עברה בשנים האחרונות טלטלה טכנולוגית. אף שלרבים נדמה שעולם הבנייה הינו עולם שמרני, המתבסס על כוח אדם ותעשיות לאו-טק כבדות, נמצא כי מרבית חברות הנדל"ן והביצוע בישראל עושות מאמצים ניכרים כדי לשלב את טכנולוגיית הנדל"ן בפרויקטים נדל"ניים. מדובר על מיזמים שונים המנסים להשפיע כמעט על כל היבט בענף, מפיתוח תוכנה לעולם התיווך, דרך רובוטים המקלים על העבודה, אפליקציות לניהול נכסים ועד למדפסות תלת ממד, עיצוב ותכנון ערים.

כחלק מהמהפכה, נמצא בצמיחה מואצת תחום הפרופטק (PropertyTech), העוסק בחדשנות בתעשיית הנדל"ן – מחדשנות בענף התיווך, דרך ניהול הנכסים ועד לתכנון רחובות וערים. תת-ענף בתחום הוא הקון-טק (ConstructionTech), הנוגע לחדשנות טכנולוגית בהליך התכנון והבנייה עצמם. שני התחומים הפכו ללוהטים בהשקעות ההייטק.

אם בשנת 2012 היה סך ההשקעות הגלובלי בפרופטק כ–221 מיליון דולר. תוך ארבע שנים בלבד זינק היקף ההשקעות ל–2.7 מיליארד דולר — כלומר פי 12. על פי אומדן אחר, ההשקעות בתחום הסתכמו ב–2016 ב–4.2 מיליארד, וב–2017 הן זינקו ללא פחות מ-12.6 מיליארד. הפערים באומדנים נובעים מהשוני בהגדרות הפרופטק, אבל בשני המקרים נרשם זינוק חד בהתעניינות בתחום.

MyVinchi – פלטפורמה לתמיכת החלטות עיצוביות בבנייה רוויה מבוססת AI•

שתיים מבין החברות המשפיעות והמובילות בתחום הן חברת קומפאס ו-Wework – שתיהן נוסדו בהתאמה על-ידי ישראלים, אורי אלון ואדם נוימן. בפועל מסתבר כי אלון ונוימן הם רק קצה הקרחון. כבר ב-2016 ניתן היה לזהות עוד 12 סטארט-אפים הפועלים בניו יורק ועמלים למצוא טכנולוגיות לענף הבנייה לאחר שלא חל בו כל שינוי משך עשרות שנים ויותר. נכון להיום, פועלות בישראל לפחות כ-100 חברות סטארט-אפ המנסות למצוא את המהפכה הבאה בתחום הנדל"ן והן מרוכזות בעיקר תחת קורת גג אחת בחסות משרד הבינוי והשיכון, התאחדות בוני הארץ ומשרד הכלכלה והתעשייה.

   נתנאל לפידות

"לישראל יכולת וניסיון בפיתוח טכנולוגיות בכל תחום, אך החיבור לתעשיית הבנייה הישראלית לא קרה", מסביר נתנאל לפידות, מנהל אגף בכיר בתכנון אסטרטגי ומדיניות ממשרד הבינוי והשיכון. "האתגרים בתעשיית הבנייה רבים, וכך גם ההזדמנויות. זה המקום של ההייטק המקומי להתפתח ולהפוך את ישראל למובילה בטכנולוגיות בנייה".

לפני כשנתיים הקים משרד הבינוי והשיכון את קהילת ConTech שמטרתה לחבר בין ההייטק הישראלי ותעשיית הבנייה."החזון של שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, לחבר בין תעשיית החדשנות הישראלית לתעשיית הבנייה, הצליח ליצור בזמן קצר יחסית קהילת חדשנות תוססת בענף הבנייה, והחיבור בין החדשנות הישראלית והבנייה מתחיל להניב פירות.

"כיום פועלות עשרות חברות בתחום ה-Construction Technology ומפותחות טכנולוגיות חדשות במגוון תחומים החל מייעול התכנון, שיפור הייצור, התפעול והבטיחות באתרי הבנייה וכלה בפיתוח מוצרים חדשים לבנייה מהירה, איכותית ובר קיימא", דברי לפידות.

Wework זה לא הייטק

כניסת חברות טכנולוגיה משנות את השוק ומקלות על תהליך הרכישה, המכירה וההשכרה, כפי שעשתה זאת חברת WeWork. עם זאת, במשך זמן רב נטען על חברת שיתוף חללי העבודה Wework שהיא אינה חברה טכנולוגית, אלא "רק" מיזם נדל"ן עם יחסי ציבור מצוינים. אבל התפישה הזו מחמיצה את העיקר: WeWork אולי לא פרצה עם תוכנה או חומרה חדשה, אבל היא הציגה מודל חדש לעבודה משרדית, שהתאים טוב יותר לעידן הכלכלי והטכנולוגי שבו אנחנו נמצאים. בכך, חוללה הפרעה (Disruption) בשוק נדל"ן המשרדים הקיים, באופן דומה להפרעה שפייסבוק וגוגל חוללו בשוק התקשורת, כפי שאמזון חוללה בשוק הקמעונות, ולזו שפייפאל חוללה בשירותי התשלומים.

על העובדות אין להתווכח. המשקיעים הבינלאומיים מחפשים ללא לאות אחר השקעות ישראליות. רק לפני כחודש וחצי הצליחה WeWork לגייס עוד 3 מיליארד דולר מקרן ההשקעות ויז'ן שבבעלות תאגיד הענק סופטבנק, מה שמעלה את הערכת השווי של WeWork ל-42 מיליארד דולר.

סופטבנק השקיע ביזמים וסטארטאפים ישראליים נוספים, בהם סטארט-אפ הנדל"ן קומפאס של אורי אלון, שגייס מהתאגיד כ–400 מיליון דולר בספטמבר, לאחר שגייס כבר סכום דומה בסוף 2017. במקביל הוביל סופטבנק סבב גיוס של 120 מיליון דולר לסטארט-אפ הביטוח הישראלי למונייד ובאפריל השקיע כ–10 מיליון דולר בסטארט-אפ הישראלי פלייסייט, שמפתח מגרשי ספורט חכמים.

חברת הסטארטאפ Constru – פיתחה טכנולוגיית בינה מלאכותית לפיקוח הבנייה. עושה שימוש בטכנולוגיית ראייה ממוחשבת

השקעות נוספות נרשמו לאחרונה בתחום הפרופטק כאשר DWS, זרוע ההשקעות של דויטשה בנק, הכריזה כי תאמץ את טכנולוגית האינטליגנציה המלאכותית של הסטארט-אפ הישראלי סקייליין (SkyLine AI), כדי לנהל את השקעות הנדל"ן שלה. סקייליין היא פרי פיתוח ישראלי של פלטפורמה לחיזוי ערך הנכסים. הפלטפורמה נועדה לייעל את תהליך ההשקעה מצד אחד, ומצד שני, לסייע לגופי השקעה לבצע השקעות שיניבו תשואות גבוהות.

"המטרה שלנו היא לרכז את חברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום הבנייה תחת קורת גג אחת ולפעול למצב את מדינת ישראל בתור מרכז טכנולוגי לתעשיות בנייה מתקדמות ומתחדשות ברמה העולמית", אומר סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ומנכ"ל חברת צמח המרמן, חיים פייגלין. "שוק הבנייה כולו הולך וגדל בקצב מסחרר בהיקף של כ-10 טריליון דולר. הסיבות לכך מגוונות וקשורות בין היתר לתהליכי עיור.

"בניגוד להיקף ההשקעות חסר התקדים, ההייטק של הענף אינו מפותח כלל. לא קיים בשום מקום בעולם מרכז שמאגד את הטכנולוגיות בענף והמטרה שלנו היא להפוך את מדינת ישראל למרכז השוק העולמי בתחום הזה. כמו שישראל הפכה למעצמה עולמית בתחומי הרכב, הרפואה והחקלאות – אנחנו מעוניינים להוביל את ישראל להיות "עמק הסיליקון" של טכנולוגיות הבנייה לשוק העולמי. יש לנו את כל התנאים לכך".

קהילת ConTech מרכזת היום כ-50 חברות סטארט-אפ ישראליות המציעות טכנולוגיות וחידושים טכנולוגים בענף הבנייה. "היעד שלנו להגיע לכ-200 חברות סטארטאפ", מסכם פייגלין.

   צחי פלאטו

"יש לנו מטרה לגשר בין חברות הסטארט-אפ והתעשייה", ממשיך ומסביר מנכ"ל ConTech, צחי פלאטו, "שהחברות ידברו עם התעשייה, יבינו את הכשלים, את הפוטנציאל ואיפה ניתן לשפר. זה תהליך שהולך ומתגבש בשנה האחרונה. יזמי הסטארט-אפ מגיעים מכל מיני רקעים ומה שמאחד את כולם זה שהם מבינים שיש פה תחום שהוא צומח, יש טיימינג ברמה העולמית מאד טוב ועל-כן מעודד יזמים רבים להיכנס לעולמות הללו".

אחד השירותים שמעניקה ConTech נקרא "חממה" במסגרתה מקודמים שישה סטארט-אפיסטים בתוכנית שנתית. "הרעיון הוא להחדיר אותם לשוק, לקשר בינם לבין לקוחות פוטנציאלים ולדאוג שהם יישמו את הפיתוחים שלהם בשטח", מסביר פלאטו.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

בילדאפ מקבוצת בסט מציגה מהפכה

בעיצוב החללים הפנימיים בבנייני משרדים

   חברת בילדאפ מקבוצת בסט.
   מכתיבה סטנדרט חדש של בנייה

חברות ההיי-טק הבינלאומיות שנכנסו לארץ וחברות הסייבר הישראליות הכתיבו סטנדרט חדש בחלל העבודה. הן משקיעות תקציביים גדולים והמון מחשבה כדי ליצור חלל עבודה אטרקטיבי שיעודד בין היתר יצירתיות.

מדובר בתכנית עבודה קבועה. חברת ההייטק שוכרת או רוכשת משרדים ריקים ומעבירה את עבודות הגמר לחברה מתמחה, אשר בונה את המשרד עד לשימוש סופי. בישראל אחראיות על הפרויקטים האלו כמה חברות המתמחות בתחום גמר בנייה אשר הגדולה שבהן היא חברת בילדאפ מקבוצת בסט.

עיצוב החלל הפנימי בשטחי משרדים ובשטחי מסחר עבר בשנים האחרונות מהפכה. לדברי יוסי בין, מהנדס ראשי בחברת בילדאפ מקבוצת בסט, "אנחנו עדים לכך שחברות גדולות רואות בעיצוב חללי העבודה או התצוגה חלק בלתי נפרד ממיתוג ומערכי החברה ולכן הם מקצים לך משאבים הולכים וגדלים.

גם התחרות על ליבו של העובד האיכותי תורמת להשקעה הולכת וגדלה של החברות בעיצוב ובבניית חללי העבודה. המגמה הזו מייצרת דרישה לחברות בנייה שמתמחות התמחות ספציפית בביצוע עבודות הגמר והן בעלות יכולת לענות על הדרישות ההולכות וגוברות מצד החברות גם בפן העיצובי וגם בפן הטכנולוגי, ביצועי".

לדוגמה נותן יוסי בין את חברות ההייטק שמעדיפות חללי עבודה פתוחים יותר ומראה מתועש הכולל תקרה ומערכות חשופות.

"התפקיד שלנו כחברה המתמחה בביצוע עבודות הגמר היא לענות על הדרישות העיצוביות של הלקוח אבל בו בזמן ליצור סביבת עבודה יצרנית ונוחה לעובד ואת זה אנחנו עושים באמצעות מקדמים אקוסטיים שיאפשרו את העבודה בחלל החל משילוב של וילונות ועד פתרונות של חיפויים אקוסטיים".

דרישה נוספת שמגיעה לעיתים מחברות הטכנולוגיה הם חדרי מחשוב מזכוכית כאלמנט עיצובי. חדרים כאלו דורשים ביצוע מדויק על מנת לשמור על כל המערכות ולאפשר את התפקוד שלהם 24 שעות ביממה ולכן מחייבות בין היתר שימוש בזכוכית מבודדת וחסינת אש.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

אפליקציות ובטון עמיד בים

הסטארט-אפיסטים בענף טכנולוגיות הבנייה מציעים פתרונות בארבעה תחומים עיקריים: תחום הרישוי – תהליך קבלת היתר בנייה, מעקב אחר הבנייה בשטח ותחזוק המבנה. עיקר הפתרונות לתחומים אלה מוצעים באמצעות אפליקציה לניהול בטיחות או יומני עבודה דיגיטליים וכך כל התיעוד שנעשה עד עכשיו על הנייר עובר לדיגיטל. "היתרונות בכך מאד גדולים אם כי ההתאמה לא תמיד קלה", מסביר חבר ההנהלה בהתאחדות בוני הארץ, ניר ינושבסקי מחברת ינושבסקי הנדסה ובניין . אם עד עכשיו מבצע העבודה היה רגיל לפתוח תוכניות ולעדכן יומן עבודה, כעת הוא נדרש ללמוד תוכנות שיסייעו לו לעדכן את ההתנהלות השוטפת".

ענף טכנולוגיות הבנייה כולל גם את עולם החומרה – החומרים והשיטות שאנחנו עובדים. "מדובר בכל מיני תבניות שעשויות לשכלל את התהליכים בעיקר בשלבי השלד. אחת הדוגמאות לכך זו מדפסת תלת ממד, רובוטים מסוגים שונים שיכולים לבצע עבודה רוטינית. "ישנו פיתוח ישראלי של בטון שנועד לביצוע בים, עליו יכולות לצמוח כל מיני בקטריות, כך שהוא לא פוגע בסביבה הימית", מסביר ינושבסקי. "יש גם כל מיני חומרים ממוחזרים שעושים בהם שימוש בבנייה ירוקה, ונמצא עוד את שיטות הבנייה "הסיניות", כאשר היצור מתבצע במפעל, מחוץ לאתר הבנייה".

חברת הסטארטאפ הישראלית Okibo – מפתחת רובוטים אוטונומיים חכמים לענף הבנייה, אשר יוזילו את עלויות הבנייה, יקצרו את לוחות הזמנים של פרויקטי בנייה, ישפרו את איכות הבנייה והבטיחות באתרי הבנייה

אחד הפטנטים החדשים ביותר הוא פטנט ישראלי של אירווינג שילינגר מחברת "אינדן" העוסקת בפתרונות יישומיים וטכנולוגיים לענף הבנייה שהמציא טכנולוגיה באמצעותה ניתן לייצר תבניות וקירות פלדה שמסוגלות להתמודד עם עומסים גבוהים והכול בצורה מתועשת. פרויקט ראשון באמצעות טכנולוגיה זו היא חטיבת הביניים "ברזילאי קציר א' "בעיר רחובות שממש לאחרונה הוחל בבנייתה. לדבריו של שילינגר לוח הזמנים של הפרויקט היה אמור להיות כ-13 חודשים אך בזכות שילוב טכנולוגיית ה E.S – [ שלד קל] צפוי לקחת הפרויקט מחצית מהזמן.

תחום נוסף בו נמצא פתרונות סטארט-אפיסטים קשור למהפכת המידע. לדברי ינושבסקי: "באתר בנייה יש מלא אינפורמציה שמתקבלת, מהדבר הכי קטן, כפריון העובדים ומצבם, למשל, איך אני מנהל אותם, איזה חומרים אני מביא, מה מקור החומר, חיי מדף שלו ואיך אני מנהל את האתר. יש הרבה מאד מידע. כדי לצבור את המידע הזה צריך להוציא אותו ולבצע "כליאה" של המידע. לצורך כך נמצא פיתוחים של חיישנים המוצבים כמעט על כל פרט באתר.

"בעניין הזה ניתן למצוא גם פיתוח ישראלי של קסדות שמנטרות את הדופק של הפועל, הנשימה, וכך ניתן להחליט על אופן ניצול העבודה שלו. כמו-כן, ישנו פיתוח ישראלי הנקרא "אקסוסקלטון", שהוא מעין שלד חיצוני שיכול לתרגם פקודות מפורשות לתנועה. ניתן להרכיב אותו על הגוף והוא מסייע להחזיק ולתפעל כלים כבדים, כך שהתפוקה של העובדה גדלה כי הוא לא מתעייף להחזיק את הכלי".

תחום אחרון בו נמצא לא מעט פיתוחים טכנולוגים שישפיעו על ענף הבנייה הוא התחום הלוגיסטי. נמצא סטארט-אפ שנקרא "סמסון" המפתח פתרונות לוגיסטיקה באתר, באמצעות יצירת שידות ומדפים. סטארט-אפ לא פחות מעניין הוא אינסייד אשר פיתח שיטה של "מנוף ללא מפעיל".

"כל הפיתוחים הללו אני מאמין שיתרחשו בשנים הקרובות, בין שנתיים לחמש שנים", אומר ינושבסקי. "בתחום טכנולוגיות הבנייה ישראל לא מפגרת מאחור. אין מקום בעולם שיש שיטות בנייה שישראל לא מכירה. אין לנו מה להתבייש מבחינת ביצועי בנייה ודווקא בגלל הכשלים בישראל, הבירוקרטיה, מאסת הבנייה והיקף הביקושים לדירה בארץ, ישראל צריכה לנצל את הכישורים שלה, לייצר פיתוחים חדשים וכך לפתוח פער על העולם".

מנוף הפידר – מסייע בעיקר בבנייה של פרויקטים לגובה רב. מגדל הכשרת הישוב

מצמצמים את כוח האדם

   ברוך חדד

כמעט כל סטארט בתחום טכנולוגיות הבנייה מכוון לצמצם את כוח אדם באתר, כיוון שזוהי הוצאה כבדה, כואבת וטומנת בעיות בטיחותיות. אחד הפתרונות לכך ניתן למצוא בתחום הבנייה המתועשת. ברוך חדד, מנכ"ל משותף ובעלים של חברת עומר הנדסה מסביר: "אפשרויות תיעוש הבנייה בארץ גדולות יותר מחו"ל והבנייה בארץ לא פחות מתועשת מהבנייה בארה"ב. אבל בהקמת מגדל מפלדה בארה"ב נמצאים בעת ובעונה אחת 80 פועלים בקומה ואצלנו בסביבות 25. כל 80 הפועלים הנם כוח אדם מקצועי שיודע להפעיל מכשור ברמה גבוהה מאוד ובטכנולוגיות גבוהות.

"אצלנו עדיין קיימת בעיה מהותית של מחסור בכוח אדם מקצועי ולכן אנחנו משתמשים בבנייה מתועשת – בה מייצרים מרכיבים רבים הן מהשלד של הבניין והן ברמת הגמרים, במפעל, כאשר באתר הבנייה רק מרכיבים אותם. כיום בישראל לא חסרות טכנולוגיות בנייה מתקדמות בתחום תיעוש הבנייה, למעשה בחלק מאתרי הבנייה עד כ 50% מהבנייה היום היא מתועשת" .

אחד הפרויקטים הבולטים בלב גוש דן בהם נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים המקצרים מהותית את זמן הבנייה באתר הוא מגדל הכשרת היישוב ביוזמת קבוצת סופרין וחברת פנדום מקבוצת וייס המקימות אותו במסגרת קבוצת רכישה. חברת הבצוע היא "עומר הנדסה ובנייה". המגדל, שנבנה במתחם הBBC – אזור התעסוקה והמסחר המתהווה של בני ברק, יכלול עם סיום בנייתו שטחי מסחר ומשרדים בהיקף של כ-64,000 מ"ר ו 4 קומות של מרתפי חניה. כעת נמצאת הבנייה כבר מעבר לקומה ה 30 מתוך 40 קומות של המגדל כולו.

אחד המיקומים בפרויקט אשר מצריך כוח אדם רב ומשמעותי הוא חדר המדרגות . כשמדובר במגדל משרדים של עשרות קומות, מדובר במספר רב של מהלכי מדרגות המצריך כוח עבודה גדול וזמן עבודה ארוך. אחד החידושים שנכנסו לאחרונה לישראל ונעשה בהם שימוש במסגרת הקמת מגדל הכשרת הישוב על ידי עומר הנדסה, הוא – קונסטרוקציית גרם מדרגות ממתכת. בעבר, יצקו מדרגות מבטון בתוך הבניינים. הדבר הצריך כוח עבודה רב וזמן עבודה ממושך. לפני כשנתיים החלו בעולם להשתמש ברעיון חדש- תיעוש גרם המדרגות. מדובר במוצר המיובא מסין. גרם המדרגות המוכן מובל ישירות מהמפעל לאתר ושני פועלים בלבד נדרשים להרכבתו בכל קומה וקומה.

   האדריכל גיל שנהב
   (צילום: חן גלילי)

"ענף הבנייה הישראלי עובר בשנים האחרונות מענף לואו-טק לענף היי-טק", טוען האדריכל גיל שנהב, ממשרד כנען-שנהב אדריכלים ויו"ר ISRAEL-CTBUH. "קפיצת המדרגה מחויבת המציאות של ענף הבנייה דורשת מעבר לטכנולוגיות בנייה מתקדמות, לתיעוש איכותי ותביא בסופו של תהליך לכך שאתרי הבנייה יעסקו בעיקר בהרכבה יבשה ולא בעבודות רטובות.

יש לנו את הידע וכוח האדם הדרושים לשם כך. משרד הכלכלה והתעשייה מעודד שימוש בשיטות מתועשות. הבנייה המתועשת תאפשר קיצור של לוחות זמנים, שיפור באיכות הפרויקט, דיוק בעבודה, צמצום ליקויי בנייה ואיתור תקלות. העבודה בטכנולוגיות השונות מעודדת שימוש בכוח אדם מצומצם ואיכותי המספק תוצר איכותי יותר בעלויות כוללות נמוכות יותר".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

עשרת חברות הסטארט אפ

♦ MyVinchi – פלטפורמה לתמיכת החלטות עיצוביות בבנייה רוויה מבוססת AI.

♦ Pulser – אפליקציה ומערכת ניהול לכל המסמכים הדרושים בפרויקטים שונים של בנייה.

♦ Criaterra – החברה מובילה מהפכה בתחום חומרי הפנים והמבנה. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת יצור מוצרי בנייה אקו חדשניים שמגיעים לחוזק של בטון.

♦ Datumate – מפתחת פתרונות לאוטומציה ודיגיטציה של תהליכי תכנון ובנייה של חברות בנייה לפרויקטים תשתיתיים ומשרדי מדידות באמצעות שימוש בטכנולוגיות רחפנים ועיבוד תמונה (ראו תמונה בראש העמוד).

♦ Civdrone – מפתחת פתרונות סימון פיזי למודדים וקבלני תשתיות באמצעות רחפן אוטומטי עם מתקן סימון ייעודי פרי פיתוחם.

♦ Construction Aid – מערכת מדידה מדויקת ומשוכללת המאפשרת קבלת תמונה מיידית רב ממדית המתעדכנת בזמן אמת.

♦ ShapeDo – תוכנת בנייה ישראלית שהוקמה ב-2015. נמצאה בשימוש בכמה פרויקטים מהגדולים במדינה ובשנה שעברה החלה פעילות באנגליה.

♦ Samsonlogic – משלבת אופטימיזציה והטמעת חדשנות בענף פלדת הזיון בכל שלבי העבודה: יצור, הובלה וצריכה.

♦ Ridartech – מערכת המאפשרת למנהלי פרויקטים להגדיל את רמת הפיקוח והבקרה על משימות ביצוע ועוזרת ליצור סינרגיה טובה בין הפיקוח לביצוע במהלך הבנייה.

♦ UNIQAI – חברה המפתחת פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לתכנון, תמיכת החלטה וניהול סיכונים. בשנים האחרונות החלה להתגבש פעילות מבורכת של האגודה הישראלית לרפואה סינית מסורתית המאחדת בתוכה את המטפלים המקצועיים אשר עמדו במבחני ההסמכה. האגודה אף בוחנת את מסלולי הלימוד אותם מציעים מוסדות הלימוד, ומפקחת על איכות הלמידה ומסלול הלימוד. כך היא מאפשרת לתחום הרפואה הסינית לשמור על איכות.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

תגובות