“החברה שלנו משנה את מאזן הפסולת במדינת ישראל!”

“החברה שלנו משנה את מאזן הפסולת במדינת ישראל!”

“במקום לבזבז כסף רב על ניקוי פסולת שמושלכת במרכזי ערים, יש למנוע זאת באמצעות ראייה כלכלית - הקמת מקומות מוסדרים וביצוע אכיפה - אחרת זו חשיבה עקומה”. ערן שמרלק, מנכ”ל ‘נגב אקולוגיה’, לא ינוח עד שכל הפסולת בישראל תמוחזר. ראיון עם חזון

מאת: שרלי שטרית (צילומים: דני ששון)
Eco-Trend סחר ועסקים

הישראלים מייצרים מדי שנה כ-13 מיליון טון פסולת – עירונית, תעשייתית ופסולת בניין. כלומר, כל אחד מאיתנו אחראי לכ-1.7 ק”ג אשפה ביום, וזו גדלה ב-3% כל שנה. אלא שאנחנו לא ממש ממחזרים: רק 20% מהפסולת המוצקה בישראל הולכת למחזור. השאר, 80%, מועברים להטמנה. השוואה: במדינות ה-OECD ממחזרים 60% מהפסולת, וגרמניה שיאנית עם 99% מחזור של פסולת.

מילא זה, אבל אותם 13 מיליון טון בשנה כוללים 7.5 מיליון טון של פסולת בניין – שלמעלה ממחציתה מושלכת בשטחים הפתוחים, וכאן משתקפת הבעיה האמיתית: ההשלכה הפירטית של פסולת נפוצה מאוד בארץ, ומייצרת מפגעים סביבתיים חמורים שפוגעים באיכות הסביבה, אבל האכיפה בתחום חלשה. “הטיפול בפסולת ובתברואה הוא מהעלויות המרכזיות של מפעלי תעשייה, מוסדות ורשויות מקומיות, אבל אלה גופים שמכוּונים להוזיל את העלויות ככל שניתן. אם אף אחד לא מבקר אותם ובודק אם הפסולת שלהם מגיעה לאתר מוסדר, או לא דורש מהם להתקשר רק עם קבלן מורשה – הם לא יעשו את זה”.

את הניתוח המפוכח הזה מספק ערן שמרלק, מנכ”ל חברת ‘נגב אקולוגיה’ המטפלת בסוגי פסולת שונים ובקרקעות מזוהמות, ומתפעלת אתרים להטמנת פסולת ומתקנים למחזורה. בראיון ל-Eco-Trend, מציג שמרלק תמונת מצב עגומה של הגישה ממסדית לתחומי עיסוקיו:

    ערן שמרלק
    (צילום: אדווה ברזילי)

“בלי קשר לגודל האוכלוסייה או לרמת הקידמה, ישראל היא מהנמוכות במדינות ה-OECD בכל פרמטר. ללא ודאות רגולטורית, ומדיניות שמשתנה מדי זמן, היא תקועה כבר שנים עם 20% מחזור ו-80% הטמנה ולא מצליחה לשנות את המאזן הזה – ולשם חותרת נגב אקולוגיה: לשנות את כל המאזן למחזור של יותר ויותר פסולת.

“כגוף מוסדר שמשלם כחוק את השכר לעובדים ובעל כל ההיתרים והרישיונות, אני לעולם לא יכול להתחרות, בשום מחיר, עם עבריינים שזורקים פסולת בוואדיות ובמרכזי הערים. לֵך לרשויות בפריפריה, לך בדרכים, ותראה איך היא מושלכת שם. הביקורת המרכזית שלי היא על המשרד להגנת הסביבה בעניין זה.

“רק להבהיר: אנחנו רואים את עצמנו ‘כגוף ביצועי’ של המשרד, והוא הכי תומך ומחבק ביומיום את היזמים בתחום, אבל בכל הקשור לאכיפה הוא ממש לא שם. היא לא בראש מעייניו. ואין צורך במאות שוטרים ברחובות. האכיפה יכולה להיות פשוטה: אכיפה כלכלית. היא נעשית בחוקים כמו חוקי האריזות וחוקי הצמיגים, ולשם צריך לחתור. במקום 100 שוטרים צריך רק שני רואי חשבון, ובא לציון גואל.

“הרי מיהם יצרני הפסולת? הרשויות, המוסדיים והעסקיים הם גופים מוסדרים שלא ירצו להסתבך עם החוק; אבל ברגע שאחריותם מסתיימת בקבלן שאוסף מבלי שיבדקו אילו רישיונות יש לו, מה הוא עושה עם הפסולת והאם היא מגיעה לאתר מוסדר, או מבלי לבקש מאותם גופים להמציא אישורי רואה חשבון או עורך דין שהוא בלתי תלוי בארגון, אז הולכים לפתרון הזול ביותר”.

אתם מקבלים מהמשרד להגנ”ס גם בקשות לפינוי הפסולת הפירטית?

“מדי תקופה, המשרד מוציא קול קורא לאסוף פסולת שמושלכת במרכזי ערים ולהעביר אותה לאתר מוסדר. אנחנו עושים את זה, אבל זו חשיבה עקומה. למה בכלל להשליך שם? למה צריך לנקות כל כמה שנים את מה שמשליכים? אולי תמנעו את זה מלכתחילה? זה הרי כסף שבסוף יורד למחיר המוצר, לארנונה, והציבור משלם על זה!

“זה חייב להתחיל באכיפה, וזה יותר יעיל מכמה פקחים שמסתובבים בשטח. אני שקוף בפני המשרד להגנ”ס, שיתחבר אליי בכל אחד מהאתרים ויבדוק כל לקוח שטוען שהוא פינה אליי, אם הוא באמת פינה אליי. שיעשו הצלבות. כשיתפסו 2-4 מפֵרים כאלה וינחיתו עליהם קנסות – תאמין לי, כל העסק הזה ייפתר.

“קח, למשל, את פסולת הבניין. זכינו עכשיו במכרז של עיריית ראשון לציון, לתפעול מתקן מתקדם ביותר שיטפל בפסולת בניין. מיליוני טונות של הפסולת הזו מושלכים כל שנה בשדות ולא מגיעים לאתר מוסדר. כבר הרבה זמן יש בצנרת חקיקה שמטרתה להעביר את האחריות על פסולת הבניין לרשויות, כמו עם הפסולת מחדרי האשפה, אבל החקיקה נתקעת מכל מיני אינטרסים.

“אבל עיריית ראשל”צ לא חיכתה לחקיקה, לקחה יוזמה ובנתה מתקן גדול – שישרת גם את חולון, בת ים והסביבה – ובכך נתנה גם אלטרנטיבה לתושבים. כל מי שמשפץ או בונה וירים טלפון למוקד, יקבל מחיר מופחת וישימו לו ליד הבית מכולה שבסוף תגיע לאתר שלנו. העירייה שכרה קבלן שגם יטפל וגם יציב את המכולות במחיר מוזל, וזה הפתרון כי בסוף כולם מרוויחים: גם לתושב זה יותר זול והוא לא התקשר עם איזשהו חאפר, וגם הרשות הרוויחה שלא זרקו את הפסולת בחצר”.

כל פסולת והמתקן שלה

נגב אקולוגיה הוקמה ב-2007 כדי לתפעל את אתר ‘דודאים’ בנגב, שקלט באותה עת את מרב הפסולת של המדינה, ומאז היא בצמיחה מרשימה ועקבית. בעלי החברה – מוטי דנן, יזם ותיק בעולם הפסולת, והקיבוצים חצרים ומשמר הנגב – קבעו לה מטרה: לקלוט את כל סוגי הפסולת המובלים להטמנה ולמצוא להם פתרונות מחזור. וכך, בקצב של מתקן חדש כמעט מדי שנה, הגיעה החברה לכדי תשעה מתקנים שהיא מתפעלת כיום למגוון מטרות.

“כל מתקן שלנו מטפל בפסולת מסוג אחר”, אומר שמרלק, “וכיום רוב הפסולת שאנחנו מקבלים ממוחזרת ולא מוטמנת”. מלבד אתר דודאים להטמנת פסולת מכל רחבי הארץ, מפעילה נגב אקולוגיה את ‘תעשיות מחזור’ – מפעל לטיפול, מיון ומחזור פסולת יבשה ממפעלי תעשייה ורשויות. “קרטון, נייר ופלסטיק שמנוצלים ולא מועברים להטמנה”, הוא מסביר, “נמכרים בארץ ובחו”ל למפעלי תעשייה על-מנת להוזיל את חומר הגלם הבתולי.

“בתחום מפעלי המחזור, יש גם את ‘נגב מחזור’ שהוא מפעל לפסולת פלסטיק חקלאית. את כל ניילון החממות וצנרת הטפטוף שהחקלאים היו שורפים וזורקים בשדות, אנחנו אוספים מהם כמעט בחינם ומובילים למפעל, שוטפים ומגרענים את החומר, ומוכרים אותו לתעשיית ההזרקה. בנוסף, יש לנו מתקנים נייחים וניידים לטיפול בגזם, עץ ופסולת בניין, ומחזור שלהם, ולאחרונה חתמנו שותפות עם עיריית דימונה במטרה להקים מפעלי מחזור בשטחה המוניציפלי ובנגב המזרחי. מתקן אחד כבר בהקמה”.

שמרלק גאה בשלושה אתרי קומפוסט שמטפלים בפסולת בעלי חיים ובפסולת ביתית לאחר הפרדה בין חומר אורגני ליבש, כאשר מהחומר האורגני מייצרים קומפוסט איכותי ואת החומר היבש ממיינים וממחזרים. “בתחום החקלאי אנחנו ספקי הדשן האורגני הגדולים בארץ, עם קומפוסט אורגני לחקלאות שאנחנו מייצרים משלושה חומרי גלם שונים – בוצה, פסולת בעלי חיים ופסולת עירונית.

“כחלק מהמעבר ל-OECD, המדינה נדרשה לתת פתרון סביבתי למאות אלפי טון בוצה שהשפד”ן נהג להזרים לים מדי שנה. חומר השארית הזה הוא בוצה סוג א’, בעל ערך נהדר לחקלאות ולייצור אנרגיה. אחרי שאנחנו מנקים אותו, מתקבל חומר אורגני עם ערכים טובים כמו חנקן וזרחן – שאותו אנחנו מפזרים מדי יום, כ-500 טון בוצה לחקלאות.

“המפעל השני, ‘רימון’, שגם קיבל את כל האישורים לדישון בחקלאות המיוצאת, מייצר בקיבוץ רוחמה קומפוסט אורגני איכותי מזבל בקר. זה המוצר הכי משובח שיש לחקלאים. המפעל השלישי, למיון ומִחזור פסולת מוניציפאלית, מייצר קומפוסט מפסולת המזון של הרשויות המוניציפליות, אחרי שהיא כבר עברה הפרדה במתקני המיון”.

באותה קטגוריה, מפעילה נגב אקולוגיה אתר נוסף – מתקן ‘חרוב’ שבמשמר הנגב, המטפל בשפכים אורגניים שמקורם בתעשיות המזון, המלונאות וההסעדה, כמו-גם בשפכים סניטריים ומינרליים שמקורם בתחנות דלק, מוסכים ומפעלים. “המתקן הוא היחיד מסוגו בדרום, מאילת עד אשדוד”, מציין שמרלק, “שקולט שפכים מינרליים, סניטריים ואורגניים מבתי מזון, מפעלי תעשייה וחדרי אוכל”.

בנק מטרות מגוון כל-כך דורש מערך הובלה מאסיבי. כיצד עושים זאת?

“אכן. יש לנו זרוע של איסוף והובלה עם למעלה מ-40 משאיות, שמובילות את הפסולת לכל אחד מהמתקנים שלנו, בהתאם לסוג הפסולת. האסטרטגיה שלנו בחברה היא ללכת ליצרני הפסולת – החקלאים, הרשויות והמפעלים – ולתת להם פתרון הוליסטי לכל התהליך, מאפיון כלי האצירה ועד לתוכנית ההובלה וההפרדה של הפסולת”.

נשמע מרשים, ממש ‘שירות עד הבית’.

“אנחנו משתדלים, וגם מקבלים תמיכה רבה מהבעלים שייסדו את נגב אקולוגיה והביאו איתם הרבה ידע בתחום. תראה, החזון שמוביל את החברה הוא סביבתי, אבל האמצעי הוא עסקי – ובתוך אותו חזון אנחנו מחפשים את ההזדמנויות העסקיות. כלומר, אם אין עסקים לא נהיה שם, אבל קודם כל מה שתורם לסביבה של מדינת ישראל – ולא ההיפך”.

 

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

מומחים בפסולת

חברת ‘נגב אקולוגיה’ מתמחה בניהול ותפעול אתרי הטמנה ומפעלי מחזור, וכן בייעוץ ובהתאמת כלי אצירה, הובלה וטיפול בפסולת מסוגים שונים – אריזות נייר, עץ, פלסטיק וקרטון, פסולת חקלאית (גזם, ניילון חממות, צינורות טפטוף ושקי ביג-בג), פסולת תעשייתית, פסולת בניין ואסבסט, פסולת מתכת ואלקטרוניקה, פסולת בעלי חיים, פסולת ביתית מוניציפלית, בוצה, שפכים וקרקעות מזוהמות.

בבעלות נגב אקולוגיה צי של למעלה מ-40 משאיות להובלת הפסולת לאתרי החברה, המאושרים על-ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. לקוחות החברה פרושים מאילת עד חיפה, בהם מוסדות ממשלתיים, קבלני בניין, רשויות וגופים ציבוריים, חקלאים, מפעלים, רשתות מזון, בתי דפוס ועוד.

נגב אקולוגיה מעסיקה כ-200 עובדים, רובם ככולם מאזור הדרום, ביניהם בעלי מוגבלויות המשתלבים בעבודות מיון ומחזור ארכיונים, פסולת אלקטרונית ומחשוב.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

 

תגובות

Comments are closed