הוראת השעה

הוראת השעה

השיח במערכת החינוך, מתמקד היום באופן נרחב ב'למידה מקצועית', וזהו אחד מתחומי פעילותו הייחודית של מכון מופ"ת. "מטרת-העל שלנו היא לספק ללומדים במערכת החינוך בישראל חוויה מצמיחה", אומרת ראש המכון ד"ר מיכל גולן בראיון מיוחד

מאת: שחר בן-פורת (צילומים: יח"צ)
אקדמיה אקדמיה וחברה

הצורך במתן תשומת לב מיוחדת למקצוע הכשרת המורים, הביא לפני קרוב ל-35 שנה להקמת מכון מופ"ת – "בית ספר למחקר ולפיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות". המדובר במוסד ייחודי בארץ ובעולם, שלמידה מקצועית של העוסקים במקצוע ההוראה זו היא הליבה של פעילותו.

בישראל, בניגוד לחלק ממדינות העולם, על המבקש לעסוק בהכשרת מורים נדרש להיות בעל תואר שלישי. במדינת ישראל הוחלט שמקצוע הכשרת מורים ראוי לתשומת לב מיוחדת. ההכרה בכך היא שהביאה להקמתו של המכון. "זוהי פרופסיה הנשענת על רגל תיאורטית ופרקטית כאחת", מסבירה ד"ר מיכל גולן, ראש מכון מופ"ת.

"אגן הניקוז של הכשרת המורים נשען על שני מקורות: האוניברסיטאות ומערכת החינוך. לרבים מאנשי הדיסציפלינות אין ניסיון בהוראה, ובפועל הם מכשירים מורים כיצד להורות ולא כיצד לחקור. "במערכת החינוך, לעומת זאת, אנשי המקצוע חזקים יותר בתחום הפרקטי, אבל פחות בתחומי המחקר והכתיבה והם זקוקים לעתים לסוציאליזציה שתאפשר להם לפעול במערכת ההשכלה הגבוהה. לשתי הקבוצות יש צורך בסוציאליזציה מקצועית, כלומר גיבוש ידע והשקפה מהי הכשרה מקצועית וכיצד הופכים דיסציפלינה לתכנית לימודים בבית הספר".

"אין עוררין על כך שהמטרה של כל העוסקים בחינוך היא שבסופו של דבר הילדים יקבלו הוראה טובה יותר בכיתה. מכאן שנקודת המשען של מכון מופ"ת הוא מחקר ופיתוח מקצועי של האנשים העוסקים בהכשרת מורים. במסגרת המכון פועלות קהילות שונות, שהמטרה של כולן היא לייצר ידע, להפיץ ידע ולהנגיש את הידע, שגם מכשירי המורים וגם המורים עצמם יוכלו להשתמש בו".

"חשיבה חינוכית בשילוב מושכל בין טכנולוגיה לבין הפדגוגיה". ד"ר מיכל גולן

"חשיבה חינוכית בשילוב מושכל בין טכנולוגיה לבין הפדגוגיה". ד"ר מיכל גולן

מסגרות פעולה במכון

פעילות המכון מכוונת בעיקרה לאנשים מבוגרים, ואלה, מסבירה ד"ר גולן, יודעים היטב מהי הדרך הטובה ביותר עבורם ללמוד. מהטעם הזה פותחו במכון מסגרות פעילות שונות המאפשרות לכל אחד ללמוד ולהתפתח בצורה המיטבית עבורו. "בתחום הכתיבה, אנו מספקים במות לאנשים מיומנים ובעלי ניסיון לכתוב, ובה בעת מספקים תמיכה למי שרוצים ללמוד לכתוב כיחידים או בקבוצה. חלק מאותן הבמות הן שפיטות וחלקן לא.

"בתחום המחקר אנו תומכים בהתהוות של חוקרים, ובה בעת מובילים מחקרים רחבי היקף. בשנים האחרונות מגיש המכון לקובעי המדיניות במשרד החינוך מחקרים, סקירות ומידע המהווים תשתית מסייעת בקבלת החלטות. חשוב לנו להנגיש לקובעי המדיניות נתונים, סקירות ומחקרים על מה שנעשה בעולם בתחומים שגם משרד החינוך רוצה להוביל בהם שינוי. במסגרת זו, לדוגמה, אנו מפעילים מרכז מידע המספק סקירות ושאילתות, כמו גם מידע אודות המאמרים האחרונים שיצאו בתחום ההכשרה והחינוך".

"בתחום הלימודים אנו מקיימים מסגרות בהיקפים שונים ובנושאים שונים. מסגרות אלו פועלות שלא על בסיס דיסציפלינרי או גילאי. לדוגמה, ישנה מסגרת העוסקת במשמעות של הערכה בהכשרת מורים, כך שכל איש סגל מהמכללה או מהאוניברסיטה המכשירה מורים יכול להצטרף לתכניות. תחום נוסף שבו פעיל המכון הוא המו"פ לטכנולוגיה ולחדשנות בחינוך. אנו חוקרים מהו השילוב הנכון ביותר בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה, כיצד הם יזינו אחד את משנהו ויקבלו אחד את הערך המוסף של משנהו, כך שלא תהיה ריצת אמוק לכיוון מסוים, מבלי שלומדים את תרומתו הייחודית", מסבירה ד"ר גולן.

במקביל לכל זה מפעיל המכון מרכז כנסים גדול, שבו מתקיימים כנסים מקומיים ובינלאומיים, כמו גם קבוצות עבודה שהן פורומים וצוותי חשיבה. "בפורומים משתתפים בעיקר אנשים העוסקים באותו עיסוק במכללות שונות יחד עם נציגי המשרד, וכך הם נחשפים למחקרים המעודכנים, למדיניות הנוכחית בתחום שבו הם עוסקים ועוד. צוותי החשיבה הם יוזמה של אנשים מתוך המערכת, במסגרתם דנים ולומדים נושא ומנגישים אותו לציבור, בין אם ביום עיון, בנייר עמדה או בתכנית עבודה".

בעשור האחרון מתקיימת במכון פעילות של ערוץ בינלאומי, שבו נוצרים קשרים בין חוקרים ואנשים העוסקים בהכשרת מורים בארצות שונות לצד פרויקטים בין-מכללתיים של האיחוד האירופי.

מסגרות הכשרה במכון מופ"ת

מסגרות הכשרה במכון מופ"ת

מהלכים במערכת ההכשרה ובמערכת החינוך

מכון מופ"ת הוא ארגון מטה המרכז מהלכים בין מוסדיים שיש להם נגיעה בהכשרת המורים, כמו גם מהלכים הנעשים לעתים במערכת החינוך עצמה. המכון מספק את כל התשתיות הנחוצות, החל מבניית אתר ודרכי תקשורת וכלה בשירותי מחקר, מידענות וכתיבה.

אחת הדוגמאות למהלכים אלה היא "אקדמיה כיתה", מהלך שנועד לחזק את הקשר בין הצד העיוני לבין הצד הפרקטי בהכשרה, כלומר בין המוסד המכשיר לבית הספר, מהלך שמטבעו משנה את האיזונים וההדגשים בהכשרת המורים. דוגמה נוספת היא יוזמה של משרד ראש הממשלה לבחינת הצרכים הייחודיים של מערכת החינוך במגזר הערבי, מהלך שבמסגרתו מוביל המכון את הנושאים הקשורים בהכשרת מורים במגזר.

"בתקופה זו מתבצעת בדיקה מחודשת של הוראת השפה, תוך התייחסות לבעיה שנוצרת עקב הרב-לשוניות", מסבירה ד"ר גולן. "אנו בוחנים כיצד לשפר את הנושא כמו גם לתרום להרחבת דגמי פרקטיקה בהכשרה, לסייע בכתיבה אקדמית, בקריאה אקדמית ובמיומנויות אקדמיות. הדבר נעשה במכללות השונות והמטה נמצא אצלנו".

דוגמה שלישית היא המרכז הבין-מכללתי ל"טכנולוגיה ורב תרבותיות", יוזמה שיצאה לדרך לפני עשר שנים על ידי שלוש נשים, שהחליטו ללמד מיומנויות מחשב בדגש על מפגש בין-תרבותי. הפעילות הפכה להצלחה גדולה בתחום הכשרת המורים ובמערכת החינוך, כמו גם בפעילות המו"פ שנעשית במסגרת מכון מופ"ת.

מסגרות הכשרה במכון מופ"ת

הכשרה במכון מופ"ת

קהלי היעד

כפי שניתן להבין מפעילות המכון בתחום המחקר, מכון מופ"ת הרחיב במהלך השנים את פעילותו מעבר לתחום המובהק של הכשרת מורים. "התחלנו בהכשרת מורים והתווספה לכך ההתמחות והקליטה בעבודה", מספרת ד"ר גולן. "בשנים האחרונות אנו גם עוסקים לא מעט בלמידה המקצועית של מורים במערכת ומעורבים בכל מיני תהליכים".

לדברי ד"ר גולן, במרוצת השנים השתנה השיח – לא מדברים עוד על "התפתחות מקצועית" אלא על "למידה מקצועית". כחלק מכך מוביל משרד החינוך שינוי, אותו היא מגדירה כ"מבורך", שבמסגרתו לא עוסקים רק בקורסים המועברים למורים אלא גם בפיתוח קהילות לומדות במערכת החינוך ובבתי הספר, העוסקות בחשיבה על פרקטיקות של למידה מקצועית.

"זה בגדר תפיסה שמתחילה להיות מיושמת, ויש עוד עבודה רבה מאוד, לא רק בהסדרה של המנגנונים אלא גם בהחדרת התפיסה ובהכשרה של אנשים, כיצד להוביל קהילות כאלה, ובמיזוג דרכים כדי לעשות את האיזון הנכון שנותן מענה לכמה שיותר מורים וסגנונות לימוד. בין השאר, אנו מתכוונים להקים מרחבי למידה המאפשרים יישום של דרכי הוראה שונות, כי אחד ההיבטים של הבחינה מהי למידה מקצועית זו בחינה של הפרקטיקות הפועלות במסגרתה".

מעבר לתחום זה באלה תחומים נוספים שואף מכון מופ"ת להיות מוביל-שותף, בשנים הבאות?

"אנו רוצים להמשיך להיות גוף המוביל מחקר יישומי, להיות מעורבים במחקרי מדיניות, ולהשתלב בצורה יותר מסיבית בלמידה מקצועית, שכן עד כה אנו עוסקים בעיקר בהכשרה וקליטה. בנוסף, אחד הדברים שאנו רוצים לשים עליו דגש הוא כיצד לקרב בין קבוצות באוכלוסייה, ולעשות זאת בצורה יותר מכוונת ורחבה. בעוד שהמערכת היא מאוד סקטוריאלית באופייה, המכון אינו כזה. כאן לומדים במשותף ותוך כבוד הדדי, ומקיימים פרויקטים משותפים רבים הגורמים לאנשים שונים לעבוד ביחד. הדבר אפשרי – וזה המסר שלנו".

תחום נוסף שבו המכון מתכוון להמשיך להיות פעיל ומעורב הוא בקשרים עם חוקרים מהעולם, העוסקים בהכשרת מורים, ולהמשיך להוביל בכתיבה בנושאים אלה בארץ ובעולם. במקביל שמים במכון מופ"ת דגש על השילוב של טכנולוגיה וחינוך. "אנחנו רוצים להיות גוף שיוביל את החשיבה החינוכית בשילוב מושכל בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה. יש הרבה מאוד אי בהירות ומבוכה בתחום, וזה תחום שאנו רוצים להוביל בו".

ההשתתפות בפעילות במכון מופ"ת איננה מחייבת. המשתתפים אמנם מקבלים תמריצים, אבל המכון חייב להתחדש כל העת ולהיות רלוונטי לקהליו. "מטרת העל, המכתיבה את פעילות המכון, היא לספק לילדים הלומדים במערכת החינוך בישראל חוויה מצמיחה באמצעות שיפור שיטות ההכשרה וההוראה", מסכמת ד"ר גולן.

תגובות