"הפחתת הרגולציה על המגזר העסקי תזניק את המשק"

"הפחתת הרגולציה על המגזר העסקי תזניק את המשק"

בכל מה שקשור למיסים ורגולציה על המגזר העסקי - האצבע קלה על ההדק, מאשים עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר. בחזונו, הפחתת הנטל הרגולטורי על המגזר העסקי תגדיל את התוצר לנפש בכ-5-6%, תאפשר הגדלת שכר המינימום ותבטיח יותר שוויון ברמות השכר בישראל

מאת: יובל גמליאל
מנהלים סחר ועסקים

נטל הרגולציה על המגזר העסקי: "משנת 2000 גברו החקיקה והרגולציה המכוונות נגד המגזר העסקי והמטילות עליו עול שוחק – 190 חוקי עבודה, 6 חוקי הגנת הסביבה, 41 חוקים של הגנת הצרכן ומאות עבירות פליליות חדשות. לכן קידמנו בברכה את החלטת הממשלה 2118, מאוקטובר 2014, על פיה תוך חמש שנים נטל הרגולציה אמור לפחות ב-25%. זוהי החלטת מפתח חשובה השואפת ליצור שינוי דרמטי ואמיתי בכל פעילות המגזר העסקי, אולם מאז התקבלה החלטה זו לא רק שלא חל צמצום בנטל הרגולציה, אלא להיפך – הרגולציה התעצמה. בסופו של דבר כולנו נשלם את מחיר חניקתו של המגזר העסקי".

דוגמאות לרגולציה מכבידה: "מאז שנת 2000, במגזר הקמעונאי בלבד, הועברו 46 דברי חקיקה ראשית ועוד 20 תקנות, ומפאת קוצר היריעה אתן שתי דוגמאות. הראשונה היא הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 54) (מכירה מיוחדת), התשע"ז-2017 – זוהי התערבות גסה בניהול העסקי הקובעת כמה זמן חייב עוסק להחזיק מוצר ב'מחיר הרגיל' אותו רוצים להפחית, לא פחות מ-30 ימים.

"ההוראה נעדרת היגיון ניהולי, שכן קיימים מוצרי מזון טריים ומצבים של מכירת חיסול של עסק, מחיר היכרות, צורך דחוף במזומנים ועוד. כתוצאה מכך מפרטים רשימה של לא פחות מ-10 חריגים, תוך פירוט ספציפי מה כלול בכל חריג. שכבת רגולציה על גב עוד שכבת רגולציה, כאשר כל זה לא נחוץ בעליל, שכן יש כבר כיום סעיף בחוק הגנת הצרכן האוסר על הטעיית צרכן גם בנוגע למחיר 'הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר'.

"הדוגמה השנייה היא הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 55) (מענה אנושי מקצועי במערכת לניתוב שיחות), התשע"ז-2017. ההצעה מפרטת שורת מצבים וקוצבת זמן מענה לכל מצב. יישומה נכון יותר לשירות הציבורי, החי מכספי משלם המיסים, אך הוא מוטל על המגזר העסקי בלבד, מה שמוכיח עד כמה האצבע קלה כאשר רוצים להטיל עול נוסף על המגזר העסקי בישראל".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

עו"ד אוריאל לין

    צילום: עינת לברון

השכלה: מוסמך במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים ; מוסמך במשפטים (LLM) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

תפקיד: נשיא לשכת המסחר ת"א והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר.

תפקידים נוספים: מכהן כבורר בבוררויות מקומיות ובינ"ל. הבעלים של חברת השקעות משפחתית.

תפקידים קודמים: מנהל רשות ההשקעות של ישראל לצפון אמריקה ; הממונה על הכנסות המדינה; מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות; יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים; חבר כנסת בכנסת ה-11 ובכנסת ה-12 ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט.

תחביבים: רכיבת אופניים בארץ ובחו"ל.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

אפליית מס חמורה

על הפטור ממס ביבוא אישי: "זו אפליית מס חמורה כלפי המגזר העסקי. מי שרוכש נעליים או חולצה מפורטלי סחר מחו"ל לא משלם מע"מ לעומת מי שרוכש מזון ותרופות בישראל ומשלם 17% מע"מ. הפטור ממס שניתן בייבוא אישי מפלה לרעה מגזר עסקי רחב ממדים של 55 אלף עסקים קמעונאים, המפרנס ישירות חצי מיליון איש. אנשים שבנו עסקים לגיטימיים במשך עשרות שנים נאלצים להיאבק על קיומם משום שהמדינה מפלה אותם לרעה ומציבה אותם בעמדת נחיתות ובתנאי תחרות לא שווים מול ספקי חו"ל.

"הנפתו של דגל יוקר המחיה אינה מצדיקה הרס אפלייתי של העסקים המקומיים. אם לא נשכיל להשתחרר מאפליית מס זו מהר ככל האפשר היא תכה בנו קשה – גם הפסדי תוצר, גם פגיעה בצמיחה, גם פגיעה ברוחב המגזר הקמעונאי ובאלה המייצרים מוצרי צריכה לשוק המקומי, וגם הפסדי הכנסה".

על ההשפעות השליליות של העלאת הארנונה: "מס הארנונה הוא המס היחיד במדינה שעולה באופן תמידי, ללא שום קשר להרחבת השירותים לציבור ולעסקים. לפני שנים נקבע בחוק ההסדרים שמס הארנונה יעלה אוטומטית בהתאם לחישוב הבנוי על מדד משולב – חציו מדד יוקר המחיה וחציו מדד השכר במגזר הציבורי, הכולל גם את חריגות השכר. בנוסף לכך, הרבה רשויות מקומיות מגישות, מעבר להעלאה האוטומטית השנתית, בקשה להעלאה חריגה. בקשה כזו יכולה להיות מאושרת על-ידי שרי הפנים והאוצר.

"בשנת 2018 עלה מס הארנונה הכללי ב-2.18%, ולצד זה לא פחות מ-55 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה. בעקבות כך פניתי לשרי האוצר והפנים בדרישה כי לא יתנו ידם למהלך קלוקל זה וינהיגו שיקול דעת מרסן במתן האישורים. מעבר לעובדה כי הדבר מעלה את יוקר המחיה של אותם תושבי רשויות, הרי שעל פי הנתונים שבידינו בשנת 2016 נסגרו לא פחות מ-43,000 עסקים. לרכיב תשלום מס הארנונה היה חלק משמעותי באובדן יקר זה, בנוסף לעודף הרגולציה והטרטור הביורוקרטי של רשויות המדינה".

מנהיגות מכוח דוגמה אישית

על לשכת המסחר: "לשכת המסחר תל-אביב והמרכז הוקמה ב-1919 והיא מהווה כיום את ארגון העסקים והמעסיקים הגדול בישראל. הלשכה מייצגת את עיקר מגזר המסחר והשירותים, הכולל 240 ענפי משק מרכזיים, תתי-ענפים וענפי משנה, החולשים יחד על 67% מהתוצר העסקי ו-69% מהתעסוקה במגזר הפרטי. מעל ל-90 החטיבות הענפיות הפועלות בלשכה יוצרות מסגרת רבת השפעה מול גורמים ממסדיים, רשויות המדינה וגופים שונים, בשורה של נושאים ענפיים לפתרון בעיות ולקידום האינטרסים של חבריהן".

החזון להתפתחות המשק וצמיחת המגזר העסקי: "החזון שלי הוא שנפחית משמעותית את נטל הרגולציה, נגדיל את התוצר לנפש בלפחות 6-5 אחוז, נגיע לצמיחה לנפש של 60 אלף דולר בשנה, נעלה דרמטית את שכר המינימום ונבטיח יותר שוויון ברמות השכר בישראל, וניצור מערכת מס שוויונית, תוך ביטול הטבות המס למיניהן, נבזר את ריכוזיות הניהול בישראל, תוך חיזוק ערי הלוויין, וניצור יותר מקומות עבודה באזורי מגוריהם של התושבים כאחת מהדרכים לפתרון בעיית פקקי התעבורה. כמו כן, שנדע להעריך את תרומת המגזר העסקי לביטחון המדינה ושגשוגה, ושכל אלה אשר יחליטו לבנות עסקים בישראל יחושו את חדוות היצירה ויפעלו באווירה ובסביבה עסקית מפרגנת”.

הישגים בולטים בקריירה הציבורית: "בעת שכיהנתי כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הנהגתי רפורמה בשיטה הפוליטית והעברתי את החוקים המגדירים את זכויות היסוד של פרט, ובראשם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. סך הכל קידמתי לא פחות מ-95 חוקים חדשים".

מוטו ניהולי: "יצירת מנהיגות שלא מכוח סמכות פורמלית, אלא מכוח דוגמה אישית, עבודה ויצירתיות".

תגובות

Comments are closed