מו"פ וייצור מקומי, מעורבות עולמית

מו"פ וייצור מקומי, מעורבות עולמית

אינטל ישראל מעורבת כיום בפיתוח וייצור שבבים בכל התחומים החמים בהיי-טק העולמי. אבנר גורן, סגן נשיא בתאגיד, מדבר על הפיתוחים בתחומי ה-AI, IOT והמכונות האוטונומיות, מסביר מדוע דור ה-5 הוא תשתית קריטית ומבהיר מדוע אינטל היא מקום עבודה מגניב

מאת: יואל צפריר (צילומים: Intel Corporation) | עינת פרידמן יחסי ציבור
מנהלים סחר ועסקים

"לאינטל הייתה שנה מדהימה ב-2018", קובע אבנר גורן, סגן נשיא ומנהל קבוצת הארכיטקטורות למעבדי ה-IOT באינטל העולמית, בראיון למגזין "מנהלים". "ברבעון השלישי של השנה רשמנו גידול של 19% בהכנסות ואלה עמדו על 19.2 מיליארד דולר. היקף ההכנסות בשנת 2018 כולה יעמוד לפי ההערכות שלנו על 71.2 מיליארד דולר. במהלך השנה הגדלנו את היקף המכירות לעומת התחזית ב-6.2 מיליארד דולר".

מה המשמעות של המספרים הללו?

"שהאסטרטגיה שלנו עובדת. בניגוד לרבים בעולם שמיהרו להספיד את ה-PC, או לפחות להעריך שהוא יקטן מאוד, אנחנו האמנו שהוא ימשיך להוות מקור חשוב להכנסות ולרווחיות, ואכן הנתח שלו בהכנסות של אינטל צמח ב-16%. קיבלנו החלטה להגדיל את כמות הרכיבים עבור ה-PC וגם להפוך אותם למתוחכמים יותר, תוך סגמנטציה עדינה וכניסה לשווקים חדשים מבחינתנו, כמו גיימינג, תחום שנמצא בצמיחה מואצת.

"רכיב נוסף באסטרטגיה הוא ההתמקדות שלנו בשוק המידע (Data-Centric). הבנו שהדאטה היא הנפט החדש של האנושות והחלטנו לנצל משאב זה כדי להפוך אותו למנוע צמיחה קודם כל למרכזי המחשוב (Data Center), אך גם תוך זיקה לעולמות התוכן החדשים כמו אוטומוטיב, IOT ו-AI, שבהם הוא נדרש במיוחד. יש כיום מבול של דאטה ויש צורך לאסוף את המידע, לאגור אותו, לאחסן אותו, לעבד אותו ולגזור ממנו את התובנות האופרטיביות. כ-50% מההכנסות שלנו מגיעות מתחום ה-Data Centric ועוד היד נטויה".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

    אבנר גורן

שם ומשפחה: אבנר גורן.

תפקיד: סגן נשיא בתחום ארכיטקטורות באינטל.

גיל ומצב משפחתי: 60, נשוי + 3.

השכלה: הנדסת מחשבים, טכניון.

תפקידים קודמים: מנכ״ל Texas Instruments Israel, מנהל אסטרטגיה ב-Texas Instruments העולמית.

תחביבים: אופני הרים, צילום וטיולים בארץ ובעולם.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

ספקטרום רחב של פתרונות

קבוצת הארכיטקטורות שאבנר גורן מוביל מגדירה שבבים לשוק התחבורה החכמה, לשוק התעשייתי ולשוק האינטרנט של הדברים (IOT). לדבריו, שתי מגמות יגבירו את השימוש בדאטה: האחת, התפתחות האינטליגנציה המלאכותית (AI) ויישומיה השונים והשנייה המעבר לדור 5 בסלולר. "בתחום ה-AI נדרש להפיק יותר מהדאטה לצורך הסקת מסקנות", הוא מבהיר. "בתחום הסלולר האתגר הוא לבנות תשתית, שתאפשר העברת דאטה מכל נקודת קצה לתוך הרשת, וזאת בצורה מהירה, אמינה, זולה ובטוחה, תוך מינימום של השהייה. מבחינה זו, דור 5 הוא תשתית קריטית, שבלעדיה ייווצרו צווארי בקבוק שיגבילו את ביצועי ה-Real Time של הרשת ויפגעו בחוויית המשתמש".

לפי הערכות שפרסמו אנליסטים, מספר המכשירים שיחוברו לאינטרנט עד שנת 2020 צפוי להגיע ל-50 מיליארד ו-55% מהדאטה שתיווצר בשנת 2025 לא תגיע מבני אדם אלא ממכונות. באינטל חישבו שבשנה זו משתמש אינטרנט ממוצע יפיק 1.5 ג'יגהבייט של מידע ליום; רכב אוטונומי יפיק 4,000 ג'יגהבייט ליום; מטוסים חכמים יפיקו 5000 גיגהבייט ליום ומפעלים חכמים – 1 מיליון ג'יגהבייט ליום.

תחום מתפתח נוסף, שיהיה צרכן גדול של דאטה, הוא המכונות האוטונומיות ואין הכוונה רק לרכב אוטונומי. אמנם אינטל רכשה את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר כדי לבסס את נוכחותה בתחום הרכב האוטונומי, אבל בתאגיד מבנים כי מדובר בשוק רחב הרבה יותר. גורן מספר למשל, על חנויות אוטונומיות העתידיות, שתופעלנה ללא מגע יד אדם. הכל בעזרת חיישנים, מצלמות וסורקים מתוחכמים. לב העניין הוא מערכת ראייה ממוחשבת, מבוססת בינה מלאכותית (AI Imaging), שאינטל שותפה לפיתוחה ואשר תזהה מי נכנס לחנות, האם מדובר בלקוח מוכר או לא, מה הוא רוכש ומהו התשלום הנדרש.

החיבור בין מערכות צילום לבינה מלאכותית וללמידת מכונה הוא שם המשחק כיום. מסביר גורן: "מצלמות שמזהות חדירה של אדם לחדר הן מערכות די פשוטות של ראייה ממוחשבת. החוכמה היא ללמד את המחשב אוסף של חוקים כך שהוא יעבד את המידע בדומה למוח האנושי, על בסיס ניסוי וטעייה. כלומר, שהוא יידע לזהות עצמים, לנתח מצבים ולעבד מידע על-פי ניסיון והיקש.

זו פריצת דרך שתאפשר בעתיד יישומים חדשים מבוססי בינה מלאכותית. המחשב יוכל למשל להמליץ לנו האם לקנות מוצר מסוים או לא, להמליץ על אתרי תוכן רלוונטיים, להצביע על מחלה כתוצאה מניתוח סימפטומים גופניים, תוך אופטימיזציה של הטיפול על-פי ההיסטוריה הרפואית הספציפית, למנוע התנגשות בין תרופות אצל חולים קשישים, לאשר קבלת הלוואה על סמך נתונים פיננסיים עדכניים וכדומה. למעשה, רוב ההחלטות שבני אדם נדרשים להם יוכלו להתבצע על-ידי מחשבים ובצורה מהירה יותר ומושכלת יותר המתבססת על ניתוח נתונים אמפיריים".

כאן נכנס לתמונה השימוש בענן, תחום נוסף שאינטל מעורבת בו בעוצמה גוברת והולכת. כל המשימות שלהן יידרשו המחשבים הן משימות כבדות מבחינה חישובית. הצורך לאסוף מידע גם באופן מיידי מהשטח וגם מנקודת הקצה יחייב את אחסון המידע בענן. "אנחנו מבינים שאיסוף ועיבוד מידע כיום מחייב ספקטרום רחב מאוד של פתרונות ועל כך אנו עמלים כיום – לאפשר זאת בכל נקודות הקצה מהשרת המקומי, וכמובן מהענן, תוך עיבודו בזמן אמת", מדגיש גורן.

נוכחות בהיי-טק הישראלי

אינטל ישראל מעסיקה כיום 12,000 עובדים, 7,000 מהם עוסקים בפיתוח והיתר בייצור. תרומתה למשק הישראלי גבוהה במיוחד – היא אחראית על כ-1% מהתל"ג ועל 8% מייצוא ההיי-טק הישראלי. "אנו עוסקים כיום בכל התחומים הכי 'קוליים' בהיי-טק וישראל היא מוקד פיתוח מרכזי לחברה העולמית", מציין סגן נשיא אינטל העולמית.

"כאן מפותחים ומיוצרים יחידות העיבוד המרכזיות (CPU), רכיב חומרה במחשב המבצע את הפקודות המאוחסנות בזיכרון המחשב, כאן אנו מפתחים את הצ'יפים החדשים לתחום ה-PC ולתחום ה-AI, וכאן שוקדים על פיתוח שבבים למערכות התקשורת השונות, מ-WiFi דרך GPS ועד הבלוטות'. הגענו למסה קריטית כזאת שישראל מעורבת כיום בכל תחומי הפיתוח המרכזיים של החברה וזאת בכל שרשרת הייצור – משלב ההגדרה והתכנון, דרך התיקוף (ולידיזציה), ייצור הסיליקון והבדיקה ועד התמיכה בלקוחות".

גורן גאה במיוחד בשיתוף הפעולה של החברה עם התעשייה והאקדמיה, שתי הרגליים המרכזיות של האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי. "יש לנו מעבדת מחקר חדשה משותפת עם הטכניון בתחום ה-AI ואנחנו מאוד מעורבים בסצנת הסטארט-אפים המקומית. אנחנו מריצים תוכנית אינקובציה שוטפת, עם מחזורים בני חצי שנה כל אחד, שבה אנו קולטים 10-12 סטארט-אפים חדשים, מקצים להם מנטורים ומלווים אותם עד להוכחת היתכנות. זרוע ההשקעות שלנו, אינטל קפיטל, משקיעה באופן שוטף בחברות היי-טק ישראליות מבטיחות בשלבים מוקדמים. הצירוף של כל הפעולות הללו מעיד על הנוכחות הבולטת שלנו בשוק ההיי-טק הישראלי ועל התרומה שלנו להתפתחותו".

כארגון גדול, כיצד אתם מטפחים את החדשנות ובעיקר כיצד אתם יודעים להעריך את המגמות העתידיות?

"שאלה מצוינת. זהו תהליך רב-שכבתי ומורכב ובתעשיית השבבים הבעיה חריפה עוד יותר, משום שמשך הזמן שנדרש מרעיון חדש ועד ייצור הוא ארוך מאוד ואנו נדרשים לראות רחוק יותר מהלקוחות שלנו. יש לנו מספר פונקציות בחברה שאמונות על הערכת המגמות העתידיות, כמו קבוצת האסטרטגיה ואינטל לאבס, שמשקללות כמות גדולה של משתנים אנושיים וטכנולוגיים, שעתידים לשנות את התעשייה.

"פיתחנו גם תהליכי עבודה לזיהוי טרנדים חדשים ולאיתור צרכים של לקוחות הקצה. כל זה נעשה בשילוב המגע הקבוע שלנו עם הסטארט-אפים, שהם מקור בלתי נדלה לחדשנות. מכיוון שאינטל היא מקום מגניב לעבוד זו, מקום שבו עוסקים בפיתוח הטכנולוגיות הכי קריטיות, זה מדרבן את קהילת המהנדסים שלנו לראות ולחשוב קדימה".

תגובות

Comments are closed