ההצלחות בניתוחי הלב

ההצלחות בניתוחי הלב

מניעת אירועים מוחיים בזמן ניתוח לב פתוח, טיפול באי-ספיקת לב דיאסטולית, ניתוחי מעקפים בעזרת רובוט והצלת חייהם של צעירים לאחר התקף לב: פרופ' גיל בולוטין, מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הרפואי רמב"ם, מספר על החידושים שנכנסו. המחלקה ומהותם

מאת: שחר בן-פורת
Business Traveller ישראל בריאות ורפואה מגזין ביו

     פרופ' גיל בולוטין
     (צילום: פיוטר פילטר)

מקצוע ניתוחי הלב עובר לאורך השנים שינויים תמידיים, הנובעים משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא העלייה בתוחלת החיים כמו גם ברצון לאיכות חיים גבוהה, כפי שמסביר זאת פרופ' גיל בולוטין, מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הרפואי רמב"ם. "הרגלי החיים של אנשים השתנו לטובה – הם שומרים על דיאטה, עוסקים בספורט בגיל מבוגר, יש פחות אנשים מעשנים, והם מטופלים עם תרופות המאזנות כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם וסוכרת. כתוצאה מכך, אנשים מגיעים לגילים יותר מבוגרים באיכות חיים יותר טובה, והם מצפים לחיות טוב גם בגילי 80 ו-90. במקביל, העלייה בתוחלת החיים מגבירה את הבעיות העלולות להתרחש בלב, דבר המצריך פתרונות שבעבר לא היה בהם צורך".

הסיבה השנייה לשינוי היא, ההתקדמות הטכנולוגית של ענף הרפואה בכלל והקרדיולוגיה בפרט. "אחד המקורות העיקריים של ההתקדמות הזו הוא בישראל. ההתפתחות הטכנולוגית נעשית בעיקר בתחום ההדמיה ובתחום הטיפול בחולים, וחלק לא מבוטל ממנה מתחיל כאן, בישראל. לא סתם קוראים לנו 'אומת הסטארט-'אפ' – אנחנו פחות טובים בבנייה של מפעלים גדולים לאורך זמן, אבל אנחנו טובים בחשיבה ובפיתוח של רעיונות יצירתיים מחוץ לקופסה. עבדתי מספר שנים באירופה ובארצות הברית, ויכולתי לראות כיצד הבדלי התרבויות משפיעים על היכולת לפתח פטנטים. בישראל לכולם יש רעיונות, ובסוף חלק מהם מתגלים כרעיונות טובים וחזקים, המשמשים אותנו לטיפול בחולים", מסביר פרופ' בולוטין.

פרופ' בולוטין מספר כי הוא מעורב במספר חברות סטארט-אפ הנמצאות בשלב הראשוני שלהן, והוא נחשף ליצירתיות הרבה המאפיינת את ישראל, כמו גם ליכולת לפתח אותם רעיונות בתקציבים יחסית נמוכים עד לשלב ההוכחה. "ההמשך, הכרוך בניסויים בבני אדם, דורש הרבה כסף, וזה שלב קשה מאוד ליישום בישראל, מאחר שאין הרבה כסף המושקע בביו-מד. לכן, חלק מהטכנולוגיות אינן מבשילות או שהן נקנות על-ידי חברות טכנולוגיה בינלאומיות".

מונעים אירועים מוחיים

"אחד השינויים הגדולים בתחום ניתוחי הלב נעשה בתחום הטיפול במסתמים, וליתר דיוק בהחלפת המסתם האורטלי. בעבר פעולה זו נעשתה בניתוח לב פתוח, אך כיום 50% מהפעמים פעולה זו נעשית במהלך צנתור. טכנולוגיה מתקדמת זו מאפשרת לטפל גם בחולים שאי אפשר לנתח אותם, בעיקר חולים קשים ו/או מבוגרים", מדגיש פרופ' בולוטין.

חדשנות נוספת קשורה במניעה של אירועים מוחיים בזמן ניתוחי לב. "חברת Keystone Heart פיתחה רשת מיוחדת, המונעת מחלקיקים שעפים בזמן צנתור מלהגיע למוח. את הרשת מכניסים בתחילת הצנתור ומוציאים אותה בסופו, יחד עם אותם חלקיקים. במקביל פיתחה חברת Cardiogard מוצר דומה, המיועד לשימוש בעת ניתוח לב פתוח, ובכך מורידה את הסיכון לאירוע מוחי בזמן ניתוח לב פתוח".

עוזרים ללב להמשיך לעבוד

אחת ההשלכות הגדולות של העלייה בתוחלת החיים היא הגידול במספר האנשים החולים באי-ספיקת לב, מחלה שהשכיחות שלה עולה עם הגיל. אי-ספיקת לב באה לידי ביטוי בשתי דרכים – האחת, כאשר הלב מתקשה להתכווץ, קרי אי-ספיקת לב סיסטולית; והשנייה, כאשר הלב מתקשה להתרחב, קרי אי-ספיקת לב דיאסטולית. ככל שמדובר באי-ספיקת לב סיסטולית, יש תרופות וטיפולים המסייעים לחולים אלה, כולל משאבות ייעודיות, ובמקרים קיצוניים הדבר מגיע להשתלת לב. אך כאשר מדובר באי-ספיקת לב דיאסטולית, אין לכך טיפול יעיל.

"החדשנות בתחום זה מגיעה בזכות הקרדיולוג ד"ר יאיר פלד, שהגה את הרעיון לפתח קפיץ ייחודי אשר יסייע ללב בפעולה זו", מספר פרופ' בולוטין. "הוא הקים את חברת הסטארט -אפ CorAssist, שזכתה לתמיכת המדען הראשי, והפכה את הרעיון למוצר בשם CORolla – התקן מבוסס קפיץ, אותו מכניסים לחדר השמאלי של הלב. בזמן שהלב מתכווץ, הקפיץ מתכווץ יחד איתו, ובשלב ההרפיה, הקפיץ משתחרר ועוזר ללב בפעולה זו".

מוצר זה נוסה עד כה על בעלי חיים וההשתלה שלו התבררה כבטוחה. אך כדי להוכיח שהקפיץ עוזר לבני אדם עם אי-ספיקת לב, יש צורך בניסויים על בני אדם.

"קיבלנו ברמב"ם לפני מספר חודשים אישור ממשרד הבריאות ומוועדת האתיקה של בית החולים לעשות ניסוי ראשון בהשתלת ההתקן", מספר פרופ' בולוטין. "לפני כחודש ביצענו את ההשתלה הראשונה בחולה שהגיע מקנדה. בניתוח עושים חתך קטן בבית החזה השמאלי ומכניסים את ההתקן עם צנתר ישר לחוד הלב. הניתוח עבר בהצלחה. החולה חזר לקנדה, הוא מרגיש טוב, ורק בעוד מספר חודשים, בבדיקות אקו לב, נדע אם השיפור הוא גם אובייקטיבי. תמונה מדויקת יותר נדע לאחר שנסיים את הפעולה בקרב עשרת החולים הראשונים, וגם אז אלה יהיו ממצאים ראשוניים".

מונעים מוות בגיל צעיר

אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתחום היא האפשרות להציל את חייהם של צעירים העוברים התקפי לב. מדובר במקרים בהם אנשים שעברו התקף לב מקבלים עיסוי לב במהירות, לפני שנגרם נזק מוחי, ומגיעים במהירות יחסית אל בית החולים רמב"ם. שם מחברים אותם למכשיר הנקרא ECMO, מכשיר לב-ריאה המחליף את פעולת הלב עד שזה מתאושש. "זה שינוי מאוד דרמטי בהשוואה למה שהיה בעבר, הוא החל באירופה והכנסנו אותו לרמב"ם בחודשים האחרונים. המכונה יכולה להחזיק את האדם בחיים גם למשך שבועיים, זמן בו הלב יכול להתאושש ולחזור לתפקוד. המכשיר הזה שימש בעבר בעיקר חולים עם בעיות ריאה, או כגשר לפני ביצוע השתלת לב".

הפרוצדורה החדשה הזו מצילה את חייהם של 30% מהאנשים, שעד כה לא הייתה דרך להציל אותם. כל זה, חשוב לציין, נעשה בשיתוף פעולה עם מד"א, שם לומדים להעביר את החולה במהירות לרמב"ם בעודו מקבל עיסוי לב, כדי שהצוות יחבר אותו למכשיר.

התוצאות של ניתוחי הלב בכללותם הן היום טובות יותר מאי פעם, כולל ניתוחים הנעשים בחולים מבוגרים יותר ו/או במצב קשה יותר, מסכם פרופ' בולוטין. "זה קורה בזכות תהליך הדרגתי ולעתים אטי של שיפורים טכנולוגיים ושל מיומנויות הניתוח. כל שנה נוסף עוד דבר קטן, חלקם לשיפור ההדמיה של הלב, אנו מגיעים לניתוח או לצנתור עם ידע יותר גדול לקראת התהליך המתוכנן, ועם כל דבר קטן כזה וציוד עם טכנולוגיות חדשות כמו רובוטים, התוצאה הכללית יותר טובה. חולים שבעבר היו מתים בחדר הניתוחים, היום עוברים את הניתוח בשלום".

מעקפים עם רובוט

ניתן לבצע ניתוח לב של מעקף אחד בלבד, באמצעות רובוט דה וינצ'י, אשר נכנס לשימוש במחלקה לניתוחי לב ברמב"ם, ועל-ידי כך להמנע מניסור עצם החזה. הניתוח מבוצע בחתך קטן בין הצלעות משמאל, כאשר החלק העיקרי של הכנת עורק הממרי השמאלי לביצוע המעקף, מבצעים ללא פתיחת בית החזה בעזרת רובוט דה-וינצ'י. הניתוח מאפשר התאוששות מהירה, פחות כאבים, אשפוז קצר יותר וחזרה מהירה לתפקוד מלא. ניתן גם לבצע ניתוחים היברידים, כאשר קודם יבוצע המעקף ללא פתיחת החזה ולאחר שלושה ימים יטופלו החסימות האחרות בעזרת סטנטים בחדר צנתורים.

תגובות