להיפגש עם הנכדים, למרות התנגדות ההורים

להיפגש עם הנכדים, למרות התנגדות ההורים

מאת: עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי
בריאות ורפואה סיקסטיז

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי
(צילום: קרן מזור)

"יש לי סבאל'ה יקר, איזו זכות, איזה אוצר". על חשיבות הקשר בין סבים לנכדיהם, כשמדובר בקשר בריא ופורה, אין מחלוקת, ואינספור מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו עד כמה תורם קשר כזה לנפשו של הילד, להתפתחותו ולעתידו. למרבה הצער, לא פעם דווקא הקשר בין הסבים להורי הנכד משתבש, וכתוצאה מכך ההורים מתנגדים למפגש בין הסבים לילדיהם.

האם יכולים הסבים לעתור לבית המשפט לאכיפת המפגשים עם נכדיהם, בניגוד לרצונם של ההורים?

בעיה זו עלתה לראשונה על שולחן הכנסת כבר בשנת 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים אשר הותירה אחריה יתומים רבים ואלמנות צעירות. התברר כי בנוסף לשכול הפתאומי, סבים מצאו עצמם מנותקים מהנכדים שנותרו מהבן שנפל, מבלי שיהיה להם מעמד משפטי, המאפשר להם לתבוע את קיום הקשר עם הנכדים, וכפייתו על האלמנה במידת הצורך. כתוצאה מכך, הכנסת תיקנה את החוק והכירה בזכותם של ההורים השכולים לעתור לבית המשפט לחידוש הקשר עם הנכדים, במקרה שבנם או בתם הלכו לעולמם.

התיקון בחוק אינו מוגבל לחללי מלחמה, ובתי המשפט כפו קיום מפגשים בין הנכדים לסביהם גם כאשר ההורה הלך לעולמו בנסיבות אחרות, כמו תאונות דרכים או מחלות. עם זאת, עד שנת 2007 בתי המשפט נמנעו מלהתערב בחידוש הקשר בין סבים לנכדיהם כאשר שני ההורים בחיים. כך, למשל, בשנת 2003 נדחתה עתירה שהוגשה על ידי אסיר, שביקש לאפשר להוריו להתראות עם נכדם בזמן שהוא עצמו בבית הכלא.

העיקרון הבסיסי הוא כי אין לפגוע באוטונומיה ההורית לגבי אופן הטיפול בילדים ובחינוכם. הנחת בית המשפט היא, שההורים פועלים לטובת ילדיהם, והחלטותיהם הן הראויות עבורם, על כן, על אף חשיבותם של יחסים בין נכדים וסביהם, בית המשפט לא יתערב אלא במקרים קיצוניים, כגון נזק שנגרם מהפסקת קשר, הורים שאינם מתפקדים וכיוצא באלה.

לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים להסדיר את זכויותיהם של הסבים כלפי נכדיהם בתיקוני חקיקה, גם כאשר לא מדובר בהורים שכולים, אך אלה כשלו. על אף המגבלה החוקית, בעשור האחרון החלה מגמה של הרחבת ההכרה במעמדם המשפטי של סבים לתבוע את קיום הקשר עם נכדיהם למרות התנגדות ההורים, בהתבסס על שינוי בחוק שהעניק לסבים את הזכות להגיש "בקשה ליישוב סכסוך" בינם לבין ההורים. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי ניתן ללמוד מהאפשרות להגיש בקשה ליישוב סכסוך, שאם יישוב הסכסוך בגישור נכשל, ניתן יהיה לאחר מכן להגיש גם תביעה באותו נושא.

כך, למשל, בית המשפט לענייני משפחה בקריות כפה על אמו של קטין קיום קשר עם הורי בעלה לשעבר, וזאת על אף שהבעל לשעבר עודנו בחיים. בית המשפט הדגיש שהצדק מחייב במקרה זה את קיום הקשר בין הנכד לסבים, במיוחד מאחר שהאב עזב את הארץ לאחר הגירושים, ניתק קשר עם גרושתו ועם הילד, ואף אינו משלם מזונות, כך שהוריו הם הנושאים בנטל התשלומים. נקבע כי טובתו של הקטין היא קיומו של קשר תקין עם סביו, והאם תחויב לאפשר את קיומו של קשר זה.

החריג למגמה של הרחבת הקשר בין הסבים לנכדים הוא המקרה בו שני ההורים מאוחדים בהתנגדותם לקשר בין הסב או הסבתא לנכדים, שכן אז בית המשפט יטה לכבד את עמדתם, ובדרך כלל ינסה לשכנע את ההורים להסכים לקיום הקשר עם הסבים, אך יימנע מכפייתו. כמו כן, יימנע בית המשפט מכפיית הסדרי הראייה כאשר הוא משתכנע שאין זאת טובתו של הילד להיות בקשר עם סביו, בשל גורמים הכרוכים בסבים עצמם, בפערים בינם לבין ההורים, או במתח שעלול להיווצר כתוצאה מהתנגדות קיצונית מצד ההורים.


כל הזכויות שמורות לעו”ד ליהיא כהן-דמבינסקי העוסקת בדיני משפחה וירושה, www.divorceinfo.co.il

תגובות