Made in China – לא מה שחשבתם

Made in China – לא מה שחשבתם

התוכנית השאפתנית של הממשל הסיני לקידום המגזר התעשייתי נתפשת כאיום בארה"ב ובאירופה, אך טומנת בחובה הזדמנות חסרת תקדים לחברות טכנולוגיה ישראליות – שכעת גם נפתחה בפניהן האפשרות לגייס בבורסות המזרח

מאת: רו"ח איתן גלזר (צילום: יח"צ)
מוסף סין סחר ועסקים

רו"ח איתן גלזר

הכלכלה הסינית נכנסה בשנים האחרונות לעידן של צמיחה חד-ספרתית, אחרי עשורים של צמיחה דו-ספרתית. ההאטה בצמיחה בסין היא איום כלכלי על היציבות השלטונית במדינה שנדרשת לספק תעסוקה ולפרנס אוכלוסייה של כ-1.4 מיליארד נפש.

במטרה לאושש את הצמיחה לטווח הארוך, השלטון המרכזי השיק את התוכנית הגרנדיוזית Made in China 2025  שמטרתה להכניס שיפורים טכנולוגיים משמעותיים למגזר היצרני המסורתי בסין, לשפר את כושר התחרות המקומי ולהעלות את סין על מסלול של מובילות טכנולוגית עולמית.

המגזר היצרני בסין היה במשך עשורים מנוע צמיחה עיקרי בסין, בהיותו מרכז עולמי לייצור המוני לא מתוחכם ובעלויות זולות. עליית שכר העובדים בסין והדרישה הגוברת לאיכות, בעידן שבו כל מוצר חשמלי נדרש לאלמנטים של IOT ומזעור, מקשות על מפעלי הייצור ההמוני בסין – עתירי הידיים העובדות – להישאר תחרותיים.

לאחר שנתיים וחצי של תכנון, בו השתתפו 150 מומחים מהאקדמיה הסינית להנדסה, השיק במאי 2015 הממשל את התוכנית, הכוללת אופטימיזציה של מערך הייצור, הטמעה של חדשנות, טיפוח כישרונות בשכבת המנהלים, מתן קדימות לאיכות והפחתת זיהום ופגיעה בסביבה. הצורך בהטמעת חדשנות הביא לשילוב אלמנטים של שיתופי פעולה בינלאומיים – הגורם שידחוף את החברות בסין לחפש בישראל טכנולוגיות שיקדמו אותן לעבר המטרה.

התוכנית קובעת עשרה תחומים שבהם יש להשקיע בטכנולוגיות חדישות: מערכות מידע מתקדמות, אוטומציה ורובוטיקה, תעופה ואווירונאוטיקה, תעבורה ימית, רכבים חשמליים ואוטונומיים, מערכות לרכבות מתקדמות, ציוד לייצור חשמל, ציוד לחקלאות חכמה, ציוד רפואי מתקדם וחומרים חדשים ומתקדמים. במסגרת התוכנית, מוקמים פארקים לניסיון והדגמה של טכנולוגיות לייצור חכם ומרכזי חדשנות לתעשייה.

מאחר שסין לא הייתה עד לאחרונה מרכז פורה למחקר ופיתוח, הבין הממשל כי בשלבים הראשונים יש להביא טכנולוגיות מחוץ לסין – ולכן התוכנית מסדירה שיתופי פעולה בינלאומיים. במסגרת שיתופי פעולה אלה, כבר הוקם מרכז חדשנות לסוללות ולאגירת חשמל בשיתוף עם חוקרים קנדיים, מרכז לניסויים בייצור חכם בעזרת הדפסות תלת-ממד בשיתוף חברות משלוש מדינות זרות, וכן הצטרפו נציגים סיניים רבים לגופי תקינה בינלאומיים.

הצלחות ראשונות לתוכנית ניתן לראות במפעלי ענק של Haier (שפתחה לאחרונה מרכז חדשנות בישראל). אלה עברו לאוטומציה מלאה וממוחשבת והשיגו חיסכון בעלויות, שיפור באיכות הייצור וגמישות במועדי אספקה.

באירופה ובארה"ב מסתמנת דאגה לגבי התוכנית הסינית השאפתנית. באירופה מקדמים את Industry 4.0, מגמה לאוטומציה מלאה במערכי הייצור המסורתיים, ובמקביל הטמעת מערכות מידע כדי להגיע לגמישות תפעולית מלאה. בארה"ב מקדמים את "האינטרנט התעשייתי" שבבסיסו מודלים של דיגיטציה של שרשרת הייצור, בכוונה ליצור אקו-סיסטם של כל השחקנים במגזר היצרני, ולהשיג יעילות תפעולית וניהולית.

התחומים בהם צפוי כי חברות סיניות יחפשו טכנולוגיה וחדשנות ישראליות הם ביג דאטה, IOT, סנסורים מתקדמים, מחשוב ענן, הדפסות תלת ממד, ממשק אדם-מכונה, מציאות רבודה ולבישה, וכל טכנולוגיה דומה שיכולה להשתלב במפעלי ענק, להפוך את הייצור למתוחכם ולקדם את היצרנים הסינים בשרשרת הערך של המגזר היצרני.

המסקנה היא שלחברות טכנולוגיה ישראליות תהיה בשנים הקרובות הזדמנות משמעותית לחדור לשוק הסיני, המסוגר באופן מסורתי. ממשלות המחוזות והממשל המוניציפלי יקצו משאבים רבים להקמת מרכזי ניסוי והדגמה, וחברות רבות יחזרו אחרי הטכנולוגיה הישראלית והחדשנות הישראלית, שנהפכה לשם דבר בעיני הסינים.

IPO בבורסה בהונג-קונג? רעיון ששווה לבחון

חברות טכנולוגיה ישראליות רבות פונות בשנים האחרונות לשווקים באסיה מתוך הבנה שהשוק שם יהפוך למשמעותי ביותר עבור חברות טכנולוגיה. לחברות ישראליות בעלות "זווית סינית" ברורה, כגון משקיע סיני או מכירות משמעותיות בסין, נפתחה לאחרונה גם האפשרות לבצע הנפקה ראשונה לציבור (IPO) בבורסה בהונג-קונג.

הבורסה בהונג-קונג היא מהמובילות בעולם בגיוס הון ראשוני ובהנפקות משניות, ומ-2009 עד 2017 גויסו בה 262 מיליארד דולר במצטבר – יותר מאשר בבורסות בארה"ב, בסין או באנגליה. המגמה הזו נמשכת, ואם בכל 2017 היו בהונג-קונג 174 הנפקות בהם גויסו 16 מיליארד דולר, הרי שבין ינואר לאוגוסט 2018 גויסו כבר 24 מיליארד דולר ב-150 הנפקות ראשונות לציבור.

בשנתיים האחרונות, הרוב מכריע של ההנפקות הן של חברות טכנולוגיה מתחומי המסחר הדיגיטלי, פינטק, רחפנים, שירותי בריאות דיגיטלית מקוונים, מחשוב ענן, ביוטק ועוד. הנפקות רבות נסגרו בשווי דמיוני של עשרות מיליארדי דולרים. המשקיעים בבורסה בהונג-קונג "רעבים" לחברות טכנולוגיה ומוכנים לתת להן שווי גבוה ומכפילים אטרקטיביים.

יתרון משמעותי של הבורסה בהונג-קונג הוא מנגנון ה-China connect, שבזכותו משקיעים סינים יכולים להזרים ביקושים דרך הבורסות בשנחאי ושנזן למניות הנסחרות בהונג-קונג. מנגנון זה הוסיף מעל 100 מיליארד דולר של סחירות למניות בבורסה בהונג-קונג.

לתהליך הנפקה נדרש בנק השקעות המשמש "ספונסר" של ההנפקה, בדומה למודל באנגליה, והוא עומד מול הבורסה והרשויות ולוקח אחריות על ההנפקה. סנונית ישראלית ראשונה היא חברת סיסרם מדיקל (לשעבר אלמה לייזרס שנרכשה על ידי פוסון) שהנפיקה בספטמבר 2017 מניות בבורסה בהונג-קונג וגייסה 112 מיליון דולר לפי שווי של כ-500 מיליון דולר ובמכפיל של 25 על הרווח הנקי. הבורסה גם אימצה לאחרונה שורת הקלות לחברות ביוטק כדי למשוך אותן להנפיק בה.

בחודש מאי ליוויתי קבוצה של 13 חברות ישראליות לרוד שואו בבורסה בהונג-קונג ובמספר בנקי השקעות מקומיים וכולנו חשנו ברצון של קהילת המשקיעים בהונג-קונג לראות חברת ישראליות נוספות מנפיקות את מניותיהן בבורסה בהונג-קונג, תורמות לגיוון החברות הנסחרות בה ונהנות מהפריחה והצמיחה בבורסה זו.


רו"ח איתן גלזר הוא שותף וראש הקבוצה לעסקים בסין ב-PwC Israel. לפרטים: טל' 03-7954830 | דואל: [email protected]

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

על PwC

עם משרדים ב-158 מדינות ויותר מ-236 אלף עובדים, PwC היא בין הרשתות המובילות בעולם למתן שירותים מקצועיים. אנו מסייעים לארגונים ויחידים לייצר את הערך אותו הם מחפשים, על ידי מתן שירותי ביקורת, מס וייעוץ איכותיים. המטרה שלנו היא לבנות אמון בחברה ולפתור בעיות חשובות.

PwC ישראל נוסדה ב-1924 ומונה כיום כ-60 שותפים ויותר מ -1,000 אנשי מקצוע, המספקים שירותי ביקורת, מסים וייעוץ ייחודיים, הן ברמה במקומית והן ברמה הגלובלית.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

תגובות