קווים לדמותה של מהפכה

קווים לדמותה של מהפכה

יש הטוענים שטכנולוגיית הבלוקצ'יין כבר משנה את העולם ויש הטוענים כי היא עדיין צריכה להוכיח את עצמה. מה אפשר ללמוד ממה שקורה בשטח והאם אכן הבלוקצ'יין יחולל מהפכה בכל שטחי החיים?

מאת: אבי כוכבא
Blockchain טכנולוגיה והייטק

אבי כוכבא
(צילום: באדיבות טלדור)

רבות נכתב בשנים האחרונות על טכנולוגיית הבלוקצ'יין וקיימת ציפייה רבה למימוש ההזדמנויות שנצפו והובטחו, אולם לאחרונה אנו עדים לאמירות של אכזבה, שלא בצדק לדעתי. אז בואו נעשה קצת סדר. בשיחות שאני מקיים עם עמיתים, קיימת לעתים נטייה לערבב בין הדברים ולכן חשוב להבין למה אנו מתכוונים כשאנו אומרים "בלוקצ'יין".

חשוב לבצע הבחנה בין עולם המטבעות הווירטואליים המשתמשים בתשתית בלוקצ'יין (בדרך כלל כל מטבע והבלוקצ'יין שלו), לרבות תחום ההנפקות של מטבעות (ICO), לרוב לצורך גיוס השקעה, לבין טכנולוגיות הבלוקצ'יין השונות, שיעודן הוא שימוש בתפיסת ה-Distributed ledger לצרכים עסקיים שונים, במטרה לטייב ולייעל תהליכים עסקיים דיגיטליים קיימים, או ליצור יכולות עסקיות חדשות.

בשוק קיים מגוון דעות. יש המצדדים בעולם המטבעות הווירטואליים ויש המתנגדים וטוענים שמדובר בבועה שתתנפץ. הנתונים מראים כי סך ההשקעה בשיטת ה-ICO בשנת 2017 למשל, הייתה כפולה מסך הכסף שגויס באמצעות הנפקות מסורתיות (IPO), אבל האם מישהו באמת הצליח לממש או לסחור עם אחד מתוך 1,600 ויותר המטבעות הקיימים, למעט 25 הגדולים?

יש הטוענים שטכנולוגיית הבלוקצ'יין כבר משנה את העולם ויש הטוענים כי היא עדיין צריכה להוכיח את עצמה. כמצדד ותיק בטכנולוגיית הבלוקצ'יין יצאתי לסקור מה באמת קורה בעולם הבלוקים והשרשראות.

בנקאות, ביטוח ובריאות

מסתבר שהעולם כמרקחה וקורים המון דברים, כמעט בכל תעשייה:

במערכת הפיננסית למשל, התאגדו כ-150 בנקים גלובליים לקונסורציום בשם R3 Corda אשר עובדים על הקמה של תשתית מבוססת בלוקצ'יין לפתרונות פיננסיים מתקדמים. אמנם לא ממש תשתית בלוקצ'יין אלא מימוש רעיונות של Distributed Ledger מבלי לממש בלוקצ'יין הלכה למעשה, אבל עדיין – הפוטנציאל קיים ואם הם יצליחו בסופו של דבר לאגד כוחות ולהנחיל את הסטנדרטים בקרב הבנקים החברים בקונסורציום, הם צפויים לחולל מהפכה של ממש.

דוגמה נוספת היא בתחום הביטוח, שם מפתחים פתרונות לטיפול בתביעות של לקוחות. תהליך האישור – בו מעורבים בדרך כלל מספר רב של מאשרים – הוא ארוך ומייגע. דמיינו טיפול בתהליך תביעה שיכול להסתיים בשעות ספורות כאשר כל הנוגעים בדבר והמאשרים השונים יכולים לתמחר ולאשר תביעה באופן מיידי.

נזקקתם לאחרונה לטופס 17 לצרכי טיפול רפואי, לא עלינו? נסו לדמיין הגשת בקשה וקבלת אישור באופן דיגיטלי, מהיר, מאובטח ובזמן קצר כאשר נוטיפיקציה על קבלת האישור במרפאות החוץ מגיעה אליכם לנייד עם מועד התור לרופא המומחה. כל זה אפשרי רק באמצעות טכנולוגיות בלוקצ'יין. הרי מערכות ממוחשבות קיימות כבר שנים, קשר תקשורתי קיים בין הארגונים ובכל זאת רובנו עדיין מגישים בקשה לטופס 17 בפקס ומתקשרים כדי לוודא שהפקס אכן הגיע…

דוגמאות נוספות קיימות למכביר. למשל, שמירה על זכויות יוצרים במוסיקה, פתרונות בתחום הנדבנות והצדקה – בהם ניתן לעקוב ולראות לאן מועברים כספי הצדקה שאנשים תורמים, הנפקת מטבע וירטואלי לכל אריזת סיגריות כדי לשמור על אותנטיות המוצר עבור יצרניות סיגריות החשופות למעשי זיוף בקנה מידה בינ"ל ועוד. במקביל החלו ממשלות להתעניין בפתרונות שיאפשרו לקיים בחירות ציבוריות על תשתית בלוקצ'יין כדי למנוע זיופים, ולאחרונה אף הוכרז על סיום מוצלח של מערכת לניהול תהליך השינוע הימי בה חברות יותר מ-90 חברות תוך מימוש תהליכים דיגיטליים מורכבים.

אבולוציה או רבולוציה?

אם כן, יש לנו טכנולוגיה חדשה יחסית (היא קיימת למעשה מהיום שיצא הביטקוין הראשון), שימושים עסקיים המתהווים בקצב מהיר, השקעות גדולות וחברות סטארט-אפ רבות (ראה מסגרת). כל הסימנים המעידים על פריצת דרך ממשית. להערכתי לא אבולוציה ולא רבולוציה אלא Evolving Revolution. כלומר, השינוי יתפתח עם הזמן, אבל כשהשינוי יגע בנו בתחום מסוים, נרגיש אותו באופן רבולוציוני.

נסביר זאת באמצעות דוגמא מהעבר ונשווה בין אימוץ טכנולוגיית הבלוקצ'יין לאימוץ טכנולוגיית ה-TCP/IP במאה הקודמת. במאמר המובא על-ידי HBR קיימת השוואה מאלפת בין אימוץ הטכנולוגיות. כידוע, טכנולוגיית ה-TCP/IP היא למעשה התשתית הטכנולוגית של האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה היום. התשתית הראשונית של האינטרנט נבנתה כבר בסוף שנות ה-60' של המאה הקודמת. האמריקאים ערכו ניסויים והשתמשו בפרוטוקול במשך כ-30 שנים עד שהחליטו "לשחרר" את הטכנולוגיה לשימוש הכלל.

TCP/IP הביאה את בשורת ה-Packet switching והתפיסה החדשה בעולם המחשוב בה לא קיימת ישות מרכזית המנהלת את הרשת וכולם יכולים לפנות לכולם. בשורה נוספת הייתה הורדת עלויות ההקמה והתחזוקה של רשתות התקשורת ופרישתה בכל העולם. נזכיר כי מדובר בשנים בהן חברות התקשורת החכירו לעולם קווי תקשורת נקודה לנקודה (נל"ן) בניהול ריכוזי ובעלויות גבוהות. בשנת 1989 חוקר במכון CERN בשם טימותי ברנס פיתח את פרוטוקול ה-HTTP שהיווה את הבסיס ל-World Wide Web) WWW).

קצב האימוץ של ה-TCP/IP היה איטי ונמשך על פני שנים רבות ובתחילת הדרך אף לווה בסקפטיות רבה. אם נשווה את תפיסת ה-TCP/IP והבלוקצ'יין נוכל למצוא מכנה משותף רחב: כמו האינטרנט, הבלוקצ'יין מביא תפיסה מבוזרת מבוססת שכבות, כאשר שכבות המוגדרות באמצעות פרוטוקול פתוח בהם ארגונים ופרטים יכולים לבנות מוצרים ושירותים. Ledger מבוזר ומשותף המכיל רישום של כל התנועות ברשת מאפשר לרשום חוזים חכמים מבוססי קוד, שלא ניתנים לשינוי. אם נשווה את קצב האימוץ של ה-TCP/IP לזו של הבלוקצ'יין הרי שנמצא כי קצב אימוץ הבלוקצ'יין הוא מהיר יותר ובעל השלכות רבולוציוניות דומות לשל ה-TCP/IP.

האם הבלוקצ'יין מתאים לכל ארגון ולכל יישום? התשובה במאמר הבא.

חברת טלדור זיהתה את הפוטנציאל שבטכנולוגיית הבלוקצ'יין וכבר לפני שנה החלה בתהליכי קליטה ולמידה של הטכנולוגיות השונות הקיימות בשוק, והחליטה בשלב זה לאמץ טכנולוגיות Open Source. תהליך זה הבשיל לכדי שלושה פרויקטים הנמצאים כעת בתהליכי פיתוח מתקדמים אצל לקוח נבחר, והפרויקט הראשון בסדרה צפוי "לעלות לאוויר" כבר בחודש זה והשאר לקראת סוף שנת 2018.


הכותב הינו יועץ חדשנות ודיגיטל לחברת טלדור. לשעבר חבר הנהלה ומנהל חטיבת החדשנות של בנק הפועלים.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

חברות סטארט-אפ וגיוס השקעות

 

אם ניעזר בעולם הסטארט-אפים ועולם ההשקעות כאינדיקטור לעתידה של טכנולוגיה, הרי שכיום פועלות בעולם כמה מאות של חברות הזנק העוסקות בתחום הבלוקצ'יין במגוון תחומים, ובישראל מספר עשרות, זאת לעומת כמעט אפס חברות לפני שנתיים. אלה החברות שנמצאות מעל הרדאר ויש להניח כי קיימות עוד עשרות חברות מתחת לרדאר.

בתחום ההשקעות נמצאים נתונים מעניינים: סך ההשקעה בתחום הבלוקצ'יין במחצית הראשונה של 2018 מוערך בכ-1.5 מיליארד דולר אמריקאי. סכום זה מעט גדול יותר מסך ההשקעה בתחום מאמצע 2016 ועד סוף 2017! כלומר, אם מחפשים היכן מושקע התקציב, אז ללא ספק הרבה כסף מושקע בבלוקצ'יין.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

 

תגובות