שילוב אוכלוסיות בעולם העבודה הכרחי לחברה הישראלית

שילוב אוכלוסיות בעולם העבודה הכרחי לחברה הישראלית

ד"ר סיגל שלח, מנכ"לית תבת-ג'וינט ישראל ומשנה למנכ"ל ג'וינט ישראל, מדברת על הצורך החברתי והכלכלי בגיוון בתעסוקה בישראל, סוקרת את הפעילות בתחום ומסבירה מדוע המעסיקים זקוקים לגיוון עכשיו וביתר-שאת בעתיד

מאת: ד"ר סיגל שלח (צילומים: קרן בן ציון)
Diversity Works אקדמיה וחברה

ד"ר סיגל שלח
מנכ"לית תבת ומשנה למנכ"ל ג'וינט ישראל

החברה הישראלית נמצאת בעיצומו של שינוי דמוגרפי, שיבוא לידי ביטוי באופן משמעותי בשוק העבודה. בעוד מספר שנים חרדים וערבים יהוו מחצית מהאוכלוסייה בגילאי העבודה בישראל. בנוסף, המגמה העולמית של התבגרות האוכלוסייה אינה פוסחת על ישראל, והצפי הוא שבעוד פחות מ-13 שנים, שיעור המבוגרים מעל גילאי 65 בישראל יגדל ב-40% (מכ-10% ל-14%). ככל שתוחלת החיים גדלה, כך נדרש להאריך את שנות העבודה ושיעור המבוגרים העובדים, הן מסיבות של הכרח כלכלי והן מסיבות של עניין שיילך ויגדל. החרדים, הערבים והמבוגרים, כמו גם אנשים עם מוגבלות וחלק מאוכלוסיות העולים, הן אוכלוסיות ששיעור התעסוקה שלהן נמוך יותר, או שנמצאות בתת-תעסוקה, מה שמשפיע על מצבן הכלכלי ועל התרומה שלהן למשק. שילוב בעולם העבודה הכרחי לחברה הישראלית.

גיוון כוח העבודה בצוותי שירות, פיתוח, שיווק ומכירות, ולא רק במשרות כניסה אלא גם במשרות ניהול ובמשרות בכירות בכלל זה, יבטיח למגזר העסקי קיימוּת וערך בקרב פלח שוק גדל והולך. זאת ועוד, הגיוון מאפשר גישה שוויונית לכל המועמדים ומתן מענה עסקי וחברתי לעסקים ולחברה ולכן זוהה כיעד לאומי מרכזי בו יכולת ההשפעה והשינוי על כל המגזרים הוא בבחינת WIN-WIN.

מחקרים שונים, כמו למשל זה של חברת הייעוץ העולמית מקינזי משנת 2014, אשר סקר מאות חברות ברחבי העולם, מוכיח כי סיכוייהן של חברות להגיע לתוצאות כלכליות טובות משל חברות מתחרות גדלים ככל שכוח העבודה בחברה מגוון יותר. כל 10% של גיוון בהון האנושי מגדילים את הסיכויים לעבור את החציון של התוצאות העסקיות ב-3.5%. באותו מחקר נמצא גם שחברות שלא היו מגוונות בכוח העבודה שלהן, היו בעלות סיכויים נמוכים יותר להוביל בתוצאות העסקיות שלהן.

ידוע כי צוותים מגוונים מביאים לתוצאות מצוינות וכי יש להם יתרון ביצירתיות, בפתרון בעיות ובפתיחוּת לשינויים. צוות הטרוגני יחקור בעיה ממגוון רחב יותר של נקודות מבט ויעלה מהר יותר אפשרויות רבות יותר לפתרון. עסק שקולט עובדים מגוונים פותח את עצמו לשווקים וקהלי יעד חדשים, כך שיחד איתם יהיה לעסק קל בהרבה להתאים את השירותים והמוצרים לקהל היעד החדש.

מקור: אסף גבע, סקר בנק ישראל 2013

פיתוח ההון האנושי והגדלת הפריון במשק

אנחנו, ג’וינט ישראל-תבת, שותפות בין הג’וינט לממשלת ישראל, מהווים את המו”פ החברתי של ישראל, ועוסקים בפיתוח השירותים החברתיים של המחר בהיקף לאומי. בעשור האחרון עסקנו בפיתוח מודלים להכלת אוכלוסיות מגוונות: הקמנו את עשרת מרכזי התעסוקה לחרדים (“מרכזי מפתח”) ו-23 מרכזי התעסוקה לאוכלוסייה הערבית (“ריאן”), המופעלים על-ידי אלפנאר. אנו ממשיכים בפיתוח תכניות תעסוקה ייחודיות לעולים, לאנשים עם מוגבלות ולאוכלוסיית המבוגרים. מלבד הכלים, הליווי והסיוע בהשמה שמקבלים הפונים למרכזים ולתכניות המוצעות בהם, אנחנו פועלים עם המעסיקים עצמם על מנת לסייע להם לאתר, לקלוט ולהכיל אוכלוסיות מגוונות. כל זאת לא היה קורה ללא שותפות מלאה בין כל המגזרים.

יחד עם שותפים רבים לדרך פיתחנו סדנאות גיוון להכנת מנהלי משאבי אנוש ומנהלים מקצועיים בחברות מקצועיות. הממשלה מצידה, החליטה לעודד מעסיקים מגוונים באמצעות הענקת סל הטבות למעסיקים מגוונים. בדעה אחת עם מחלקת המחקר של בנק ישראל, בעתיד הנראה לעין חשוב ליצור תנאים שיתרמו לעליית ההון האנושי והפריון, כך שגידול בשיעורי התעסוקה יתרום לצמיחה ולהעלאת רמת החיים בישראל.

המגזר העסקי מזהה פוטנציאל

אני חייבת לציין שכאשר המגזר העסקי מזהה פוטנציאל עסקי הוא “הולך עליו ובגדול”. אם בתחילת הדרך היה צורך להסביר למעסיקים ולהראות להם את הכדאיות, מרגע שהם זיהו את הפוטנציאל, הם לא היססו. האתגר שעדיין ניצב בפנינו כיום הוא לסייע למשק להסתכל על הטווח היותר רחוק ולצרף למהלך הגיוון גם עסקים שעדין לא זיהו צורך מיידי וטרם זיהו את הפוטנציאל, על מנת לסייע להם להיערך לבאות. אני קוראת להם להצטרף לעסקים שמובילים את הנושא וליישם. בקרב האוכלוסיות המגוונות עדיין קיים פוטנציאל לא ממומש בשוק העבודה, והנכונות בקירבם להשתלבות בתעסוקה הולכת וגוברת. אגב, סטריאוטיפים נעלמים די במהירות. במפגש הבלתי אמצעי אנחנו לומדים כי מי שעומד מולנו עובד בדיוק כמונו.

המגזר החברתי – מחבר בין העסקים לאוכלוסיות

ג'וינט תבת הובילה עם שותפים לפני כ-7 שנים את הקמת הפורום לגיוון בתעסוקה שכיום מנהלת טל ילון וחברים בו קרוב למאה מהעסקים המובילים בישראל. הפורום מקדם את נושא הגיוון ומקיים מפגשים וכנסים, תוך למידת עמיתים מתמשכת. הפורום מפתח ומעבד ידע תיאורטי וכלים יישומיים בנושא הגיוון ומנגיש אותם לארגונים החברים בו לשם קידום הנושא. פעילות נוספת שמקיים הפורום: קורס ניהול הגיוון, חלוקת אות הגיוון בעסקים ע"ש דב לאוטמן בשיתוף מעלה, כנסים, מפגשי למידת עמיתים, סיורים לימודיים ועוד.

המגזר החברתי יודע לחבר בין העסקים לאוכלוסיות הגיוון והאמצעים הללו הינם רק חלק מתהליכים רבים הנרקמים בכל רגע נתון בשטח.

 ===========================================================================

שילוב וגיוון הלכה למעשה

חייל משוחרר צ'רקסי מהכפר ריחנייה בשם איציק מדאגי: "לקראת סוף השירות הצבאי שלי יצאתי הביתה כל יום אחה"צ, כך שהיה לי זמן , ולכן על מנת להיערך לשחרור פניתי למרכז ריאן (מרכז הכוון ותעסוקה לחברה הערבית). במרכז, הציעו לי להשתתף בקורס טכנאי הזרקה במסגרת תכנית סטארטר המשותפת לג'וינט ישראל- תבת ולמשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים.

הקורס התחיל בהסמכה עיונית בלימודי ערב במשך חמישה ימים בשבוע. אחרי כמה חודשים כבר התחלנו את השילוב המעשי בסטאז', יומיים למדתי לימודים עיוניים ועוד שלושה ימים עובד במפעל. כלומר כל מה שאני לומד בכיתה אני מממש מעשית במפעל. זו שיטה מאוד טובה, אנחנו יושבים בכיתה ולומדים נושא מסוים ואז מגיעים למפעל והכל מתחבר כשמדריכים אותי איך לממש את הנושא בפועל". כיום איציק עובד במפעל אלכם מדיקל בקיבוץ ברעם.

===========================================================================

 

גיוון הלכה למעשה

אז מה נדרש מהמעסיקים? מעסיקים שנכנסים למהלך של גיוון, נדרשים לסבלנות. נדרשת תשומת לב, תוך לימוד כיצד למיין ולנהל את הגיוון.

מה המעסיק צריך לעשות בפועל כדי לגוון?

ראשית להכריז על המהלך בדרג מנכ”ל, כדי לייצר גיבוי ולהגדיר יעדים. מיד לאחר מכן מגיע שלב המיפוי הארגוני, בעקבותיו מחליטים איזה אוכלוסייה לשלב בתוך העסק, בהתאם כמובן למיקום העסק והקירבה הגיאוגרפית לאוכלוסייה אותה מבקשים לשלב. בשלב הבא אפשר לדבר על הכשרת מנהל גיוון שעבר הכשרה, הצטרפות לפורום הגיוון, התאמת מקורות וכלי הגיוס למקורות מגוונים ככל הניתן, תוך יצירת קשר עם העמותות הרלוונטיות.

על העסק להכשיר את אנשי הצוות המנהלים והצוותים באמצעות תכניות שילוב, תוך שמירה על ייחודם, כמו גם פיתוח מבנים ואסטרטגיות שיציידו מנהיגים ביכולת לנהל גיוון, הפקת לקחים ועוד. אנחנו אפילו ממליצים על הקמת צוותים מגוונים חוצי-ארגון, אשר תורמים להכלה של הגיוון. ההצלחה נמדדת בטווחי זמן שונים ולכן מומלץ לייצר תכנית תלת-שנתית לפחות, להתמיד בתכנית ולהיות שקופים בארגון ואמינים.

מה הלאה?

גילינו כי שוק עבודה מגוון הינו אחד המשתנים המשמעותיים בעולם העבודה המשתנה. בעתיד הלא רחוק מן העין נידרש למסה קריטית של עובדים מאוכלוסיות שונות (חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה) כדי לפתח הרגשת שייכות ו"לפתוח את הסכר" עבור הבאים בתור. המשק יצטרך להיערך לכך. עלינו לפתח ארגז כלים מעודכן שיכין את העסקים ואת האוכלוסיות המגוונות לעולם עבודה עתידי ודינאמי – עולם בו המעסיקים מחפשים כישורים אחרים ממה שחיפשו עד כה. אנחנו בחיפוש מתמיד ובחינה של ההכשרות, הרכות והמקצועיות, אותן נצטרך לפתח ואילו כלים נוספים ידרשו על מנת לתמוך בכלכלה יצרנית ויציבה, ובכלל זה שילוב טכנולוגיות.

ההצלחה מותנית בהמשך הסינרגיה בין פעולות המגזרים. לקיחת האחריות של הממשלה לפיתוח תשתיות לקידום ולשילוב האוכלוסיות השונות באמצעות מרכזי התעסוקה הייעודיים לאוכלוסיות המגוונות שאנחנו בג’וינט ישראל-תבת פיתחנו, יחד עם עסקים, שמבינים את הצורך העסקי והחברתי, והעמותות בשטח שיודעות להגיע אל הפרט. וכמובן, האקדמיה. גם האקדמיה מבינה כיום שיש להכשיר את דור העתיד של המנהלים ומנהלי משאבי האנוש, לצד פיתוח כלים וחומרי לימוד מוכווני גיוון.

 ===========================================================================

תבת שותפות בין ממשלת ישראל לג'וינט ישראל

תבת הינה שותפות בין ג’וינט ישראל לממשלת ישראל בהובלת הממונה על תעסוקה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המהווה את מוקד המו”פ החברתי הלאומי בתחום התעסוקה. בתבת מפתחים תכניות חברתיות אשר יספקו פתרונות לאתגרים של המחר בתחום התעסוקה. זאת תוך שילוב אוכלוסיות מודרות משוק התעסוקה והוצאתן ממעגל העוני והמצוקה – חרדים, בדגש על גברים חרדים, המגזר הערבי ובעיקר נשים, עולים מאתיופיה ויוצאי קווקז, אנשים עם מוגבלות ואוכלוסיית המבוגרים.

מאז הוחל בפעילות פיתחה ג'וינט ישראל-תבת, בשיתוף עם הממשלה והמגזר השלישי והעסקי, עשרה מרכזי תעסוקה לחרדים, 23 מרכזי תעסוקה לאוכלוסייה הערבית, 53 מרכזי צעירים העוסקים בהכוון תעסוקתי לעולים, לאנשים עם מוגבלות ולאוכלוסיות מגוונות, עשרות תכניות לשילוב אוכלוסיות מגוונות בעבודה, כאשר למעלה מ- 120,000 אנשים השתלבו בעבודה באמצעות התכניות שפותחו.

===========================================================================

תגובות