להגביר את הקצב – לכלכלה מוטת חדשנות

להגביר את הקצב – לכלכלה מוטת חדשנות

מדינות רבות מצטרפות לתחרות העולמית על ההשקעה בחדשנות ואסור לנו לשקוט על השמרים. עלינו להגביר את הקצב, בדרך לכלכלה מוטת חדשנות, תוך הגדלת ההשקעות וניצול הזדמנויות

מאת: קרין מאיר רובינשטין
טכנולוגיה והייטק ספר ההיי-טק הישראלי

קרין מאיר רובינשטין
(צילום: יורם רשף)

שנת 2017 הייתה חיובית לתעשיית ההיי-טק ומדעי החיים הישראלית, עם הישגים מרשימים בתחום האקזיטים וההשקעות. התעשייה העולמית מגלה עניין הולך וגובר בחדשנות שיוצאת מישראל, והשנה זכינו לארח מספר חסר תקדים של מנכ"לים ובכירי החברות המובילות בעולם, כמו גם משלחות בין-לאומיות מטעם ממשלות ותאגידים, שהגיעו לחפש כאן את ההזדמנות הגדולה הבאה שלהם, או ללמוד את מודל הפעילות של IATI מתוך הבנה ששיתוף פעולה בין הסקטורים מניע תהליכים אסטרטגיים במהירות וביעילות.

כמה מהחברות המובילות בעולם הקימו השנה בישראל מרכזי חדשנות, מחקר ופיתוח בתחומים שונים, ואנו צופים שמגמה זו תימשך גם בשנה הבאה. מעניין לראות שתחומים כמו בינה מלאכותית, אוטומוטיב, פינטק, סייבר ותעשייה 4.0, לצד החדשנות בתחום מדעי החיים, עוזרים למשוך לכאן השקעות ושיתופי פעולה מהודו, סין ומדינות נוספות באסיה, בנוסף להשקעות מאירופה וארה"ב, ומעניקים בכך זריקת מרץ אמיתית לתעשייה.

מצפה לנו שנה מרתקת, בכך אין ספק, אבל גם אתגרים רבים בדרך. האתגר הגדול ביותר הוא להמשיך להוביל טכנולוגית עם היזמים הכי חזקים ולחדש כל הזמן. זה מה שהעניק לנו את היתרון היחסי עד היום, ועלינו לשמור עליו ואף לחזקו. הרבה מדינות מצטרפות לתחרות העולמית על ההשקעה בחדשנות ואסור לנו לשקוט על השמרים. עלינו להגביר את הקצב, בדרך לכלכלה מוטת חדשנות.

להמשיך ולשגשג בסביבה תחרותית

כארגון הגג של תעשיית ההיי-טק ומדעי החיים, שאחראית לכ-50% מהיצוא התעשייתי של ישראל, אנו ב-IATI פועלים לקידום התעשייה באופן שיאפשר לכלכלת ישראל להמשיך ולשגשג בסביבה תחרותית. עיקר פעילותנו מכוונת לחיזוק הקשר והסנכרון בין הסקטורים השונים בתעשייה, בממשל ובאקדמיה, למען תעשיית החדשנות של ישראל. לשם כך אנו מביאים את הקול של התעשייה אל מול הממשלה, האקדמיה ומול גורמים שונים בישראל ובחו"ל, מייצרים אלפי חיבורים והזדמנויות עבור יזמים וחברות ישראליות, עורכים מפגשים עם משלחות ובעלי תפקידים מחברות בין-לאומיות ומגופים ציבוריים וממשלתיים, ומעודדים את פעילות האקו-סיסטם בתחומי החדשנות בהיי-טק ובמדעי החיים.

אנו שמים דגש על קידום הפריפריה – הן פריפריה גיאוגרפית, שם אנו פועלים עם ראשי הרשויות המקומיות ומרכזי החדשנות המקומיים כדי להדק את החיבור לתעשייה, והן בפריפריה החברתית, שם אנו מעודדים העסקה של קבוצות הסובלות מתת-ייצוג בתעשיית החדשנות. אולם כאמור, בפנינו אתגרים רבים שיש לצלוח בעשייה משותפת:

♦ שת”פ תעשייה-ממשלה – לרגולטור יש חלק בלתי מבוטל בהצלחת ההיי-טק הישראלי ובשמירה על כושר התחרות שלו. דוגמה טובה לכך קיבלנו השנה עם הפחתת מס החברות. האתגר הבא בזירה זו הוא להגיב ברמה הממשלתית לרפורמות המיסוי בארה”ב, שנועדו להשאיר את הכסף האמריקני בתוך ארה”ב. רפורמת המס של ממשל טראמפ בהחלט עלולה לצנן את תנופת ההשקעה מארה”ב והרכישות של חברות ישראליות, וחשוב שישראל תתאים את עצמה במהלך מתואם ומשותף של התעשייה והממשלה.

הון אנושי – ניצב בפנינו עדיין אתגר גדול של מחסור במהנדסים לתעשייה. אנו מקדמים פתרונות לטווח הקרוב ולטווח הרחוק במקביל. התוכנית המשותפת שגיבשנו להכשרת עובדים לתעשייה אושרה ועברה לביצוע ברשות הלאומית לחדשנות. במסגרתה יוקמו מסלולים להכשרה חוץ־אקדמית של מתכנתים במתכונת של coding bootcamps כבר בשנה הקרובה. כאמור, בנוסף להכשרת עובדים מיומנים כפתרון לטווח הקצר, אנו משקיעים גם בפתרונות לטווח הארוך באמצעות חיזוק החינוך הטכנולוגי בגילאים הצעירים יותר, בין היתר בשיתוף משרד החינוך סביב יוזמות כמו אליפות הסייבר לבתי הספר, תוכניות חינוך ליזמות בתיכונים, לימוד שפות תכנות בכיתות נמוכות ועוד.

♦ הזרמת חדשנות לתעשייה המסורתית (Industry 4.0) – הודות לחדשנות בתחומי הענן, הביג דאטה וה-IoT, ההיי-טק מאפשר כיום הזדמנויות חדשות ומסעירות להכנסת חדשנות והתייעלות לתעשייה המסורתית, במה שזכה לכינוי "המהפכה התעשייתית הרביעית", או תעשייה 4.0. אני מאמינה שזוהי הזדמנות גדולה עבור תעשיית ההיי-טק המקומית, לתרום להפיכת התעשייה המסורתית לענף מרכזי וחשוב אף יותר במשק הישראלי. אלא שהדרך למימוש הפוטנציאל הזה כרוכה בשינוי קונספציות ישנות, ולכן אני קוראת להעמקת שיתוף הפעולה בין ההיי-טק לתעשייה המסורתית, במאמץ להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי Industry 4.0.

♦ עידוד השקעות בתעשייה – אתגר נוסף שאנו פועלים ב-IATI לקידומו הינו הגברת ההשקעות של גורמים מקומיים בחברות טכנולוגיה, בפרט מצד הגופים המוסדיים, על מנת שלא נהיה תלויים בארה"ב, או בסין. הגדלת ההשקעה של המוסדיים, אשר מנהלים למעלה מטריליון שקלים, תביא לזינוק אדיר בתעשיית החדשנות בארץ, ולכן אנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם ראשי התעשייה ובכירי האוצר בראשות השר משה כחלון, כדי ליצור מציאות שבה המוסדיים ירצו להשקיע יותר כסף בחברות טכנולוגיה ומדעי החיים.

הודות לעבודה הקשה שמשקיעים כל האנשים המוכשרים שמרכיבים את האקו-סיסטם, אני בטוחה שגם השנה הבאה תאיר את פניה לתעשייה שלנו, ואני מאחלת שיחדיו נעמוד בהצלחה בכל האתגרים שניצבים בדרכנו.


הכותבת היא מנכ"ל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, IATI.

תגובות