בשירות החיים

בשירות החיים

הפתולוגיה נועדה לאבחן מחלות באמצעות בדיקה של רקמות המטופל. טכניקות חדשניות, כמו ביופסיה נוזלית ופתולוגיה דיגיטלית, מסייעות בידיו של הפתולוג לאבחן את מחלות הסרטן בצורה יעילה ומדויקת יותר

מאת: ד"ר דב הרשקוביץ
בריאות ורפואה מגזין ביו

כשאנשים שומעים את המילים “המכון לפתולוגיה”, האסוציאציה הראשונה שעולה בראשם היא של נתיחות לאחר המוות, אולם למעשה מרבית הפתולוגים בארץ כלל לא עוסקים בפעילות זו. עבודתו העיקרית של הפתולוג היא אבחון של מחלות באמצעות בדיקה של רקמות המטופל. למעשה, כל פיסת רקמה שניטלת ממטופל נשלחת לבדיקה פתולוגית, בין אם מדובר בדגימות קטנות כמו בניקור שד, בדיקה אנדוסקופית או הסרת נגע עורי, ובין אם מדובר בתכשיר רקמה גדול יותר שהוסר במסגרת ניתוח.

במכון לפתולוגיה, בשלב הראשון, מתבצע תיאור של הרקמה, ובמקרה של תכשיר ניתוחי גדול – נלקחות ממנו פיסות רקמה מאזורים הרלבנטיים לאבחנה ולהחלטה הטיפולית. בהמשך מתבצע תהליך מורכב של שימור, קיבוע ועיבוד הרקמה, וזאת כדי להכינה לבדיקה מיקרוסקופית. חתך דק של הרקמה נצבע ונבחן תחת המיקרוסקופ. תפקידו של הפתולוג הוא לקבוע מהי המחלה ברקמה, לדוגמה האם מדובר על תהליך דלקתי או גידולי? האם הגידול שפיר או ממאיר? מה מאפייניו של הגידול? לעתים מספיקה בדיקה מיקרוסקופית כדי להגיע לאבחנה הסופית.

טכניקות

במקרים מורכבים יותר יש שיטות מתקדמות אשר יכולות לסייע לפתולוג להגיע לאבחנה הנכונה. השיטות העיקריות בהן משתמשים בעבודה היומיומית הינן אימונוהיסטוכימיה ובדיקות מולקולריות. שתי הטכניקות יכולות לעזור באבחנה ולסייע באיתור הטיפול התרופתי המתאים ביותר, מה שנקרא רפואה מותאמת-אישית.

בטכניקת האימונו-היסטוכימיה משתמשים בנוגדנים, אשר נקשרים לחלבונים ספציפיים ויוצרים צבע שניתן לזיהוי בבדיקה המיקרוסקופית. בזכות טכניקה זו ניתן לבדוק האם חלבון מסוים מתבטא ברקמה או לא. כאשר למטופל יש תהליך גידולי, שלא ברור מה טיבו או מה מקורו, בדיקת אימונו-היסטוכימיה תוכל לסייע משום שהיא מאפשרת לבדוק האם הגידול מבטא חלבונים האופייניים לרקמה אחת או לאחרת.

מבחינת רפואה מותאמת-אישית לסרטן, צביעה אימונו-היסטוכימית מזהה ביטוי יתר של חלבונים עבורם יש טיפול תרופתי. לדוגמה, בכרבע מהמקרים של סרטן השד ישנו ביטוי מוגבר של הקולטן HER-2, שניתן לזיהוי באימונו-היסטוכימיה, ומטופלות אלה מגיבות טוב לטיפול ביולוגי המכוון נגד קולטן זה. בנוסף, ניתן לבצע בדיקות מולקולריות על הרקמה.

הבסיס של סרטן הוא רכישת שינויים גנטיים (מוטציות) ברקמה. במכון לפתולוגיה ניתן להפיק DNA מהרקמה הגידולית ולבדוק האם יש מוטציות אשר צפויות להשפיע על תגובה לטיפול זה או אחר. בסרטן הריאה, לדוגמה, נוכחות של מוטציה נקודתית בקולטן תאי בשם EGFR מנבאת תגובה לטיפולים ביולוגיים המעכבים קולטן זה. מזה מספר שנים בדיקות אלה ואחרות מכוסות במסגרת סל התרופות ומבוצעות באופן רוטיני לפני קבלת החלטה על טיפול תרופתי.

ביסוס ההחלטות הטיפוליות על שינויים גנטיים ברקמת הגידול, ולא רק על תכונות מיקרוסקופיות, מהווה שינוי תפיסה המאפשר טיפול אישי וספציפי לכל גידול, בשונה מהגישה שהייתה בעבר, לפיה טיפול אחד מתאים לכל הגידולים. עם השנים חלה התפתחות בטכנולוגיות הללו וכיום ניתן להציע בדיקה של פאנל גנטי, המאפשרת זיהוי של מספר שינויים גנטיים בעלי פוטנציאל להשפיע על בחירת הטיפול וכל זאת בבדיקה אחת.

זהירות סמנים

אחד התחומים החדשים והמרגשים באבחון ובניטור של גידולים הוא נושא הביופסיה הנוזלית. כאשר תאי גידול מתים, התוכן שלהם, כולל ה-DNA עם המוטציות האופייניות, יוצא לזרם הדם. תופעה זו מאפשרת זיהוי של סמנים גידוליים בזרם הדם ובאמצעותם מעקב אחרי מהלך המחלה, תגובה לטיפול תרופתי והתקדמות. ברמת העיקרון, כאשר יש תגובה טובה לטיפול התרופתי – נראה ירידה ברמות הסמנים הגידוליים בדם; בעוד שחזרה של המחלה, או התפתחות עמידות לטיפול התרופתי, ילוו בעלייה ברמות הסמנים.

מחקרים קליניים שהתפרסמו לאחרונה הדגימו שעלייה בסמנים בזרם הדם יכולה להקדים במספר חודשים את הסימנים האחרים להתקדמות המחלה (לדוגמה, בדיקות הדמיה) ולזהות זאת מוקדם יותר. החוזק העיקרי של שיטה זו הוא שניתן לבצעה באמצעות בדיקת דם פשוטה, בשונה מהצורך בביופסיה רקמתית שהיא הרבה יותר מורכבת וגם כרוכה בסיכונים רפואיים משמעותיים.

תחום מרתק נוסף שתופס תאוצה בארץ ובעולם הוא התחום של פתולוגיה דיגיטלית. כיום האבחנה ניתנת על ידי בחינה מיקרוסקופית של סלייד רקמה. יש אפשרות לסרוק את סלייד הרקמה ברזולוציה ובהגדלה גבוהה ולהעבירו לפורמט דיגיטלי. את התמונה הדיגיטלית ניתן לבחון על מסך המחשב וכן ניתן להתייעץ לגבי האבחנה עם רופאים ממקומות מרוחקים וכל זאת בלחיצת כפתור, ללא צורך בשליחת הדגימה עצמה. פוטנציאל נוסף ומרתק יותר הוא השימוש בבינה מלאכותית ויכולות עיבוד תמונה, כדי לסייע בהליך האבחנתי. יש היום אלגוריתמים מתוחכמים המסוגלים לזהות תבניות בתוך התמונה. יישום של תוכנות אלו יוכל בעתיד לסייע לפתולוג באבחון הרקמתי, לדוגמה על ידי כימות של תכונות רקמתיות או באמצעות הכוונה לאזורים חשודים, הדורשים התייחסות מעמיקה יותר.


הכותב הוא מנהל המכון לפתולוגיה, איכילוב.

תגובות