כיצד למנוע סכסוכים בעסק המשפחתי?

כיצד למנוע סכסוכים בעסק המשפחתי?

"הניסיון מלמד, שרוב הסכסוכים הפורצים בעסקים משפחתיים ניתנים למניעה ולפתרון על ידי תכנון מוקדם וגיבוש מערכת הסכמית ותקנונית מתאימה", מדגיש עו"ד משה כאהן. ראיון מיוחד

מאת: ענת יפה (צילום: דפנה פיק כאהן)
סחר ועסקים עסק משפחתי

עו"ד משה כאהן הינו אחד מאנשי המקצוע המובילים והמנוסים בתחום הייעוץ לעסקים משפחתיים. פגשנו אותו לראיון מיוחד על שאלת השאלות הנשאלת בכל משפחה בעלת עסק משפחתי, והיא: 'כיצד ניתן למנוע סכסוכים בעסק המשפחתי?'

    עו"ד משה כאהן

"כידוע, לצד היתרונות המובנים הקיימים בעסק המשפחתי, ואשר גורמים לכך שבאופן כללי חברות משפחתיות הינן חברות 'מוצלחות' יותר במישור העסקי, העבודה בצוותא והשותפות הכפויה בעסק המשפחתי עלולים בהחלט להביא לקונפליקטים ולמחלוקות בין בני המשפחה.

"קיימות מחלוקות נפוצות, אשר עלולות להתהוות בחברות משפחתיות, להן אפשר להציע דרכים שונות לפתרון או למניעה; אולם מניסיוני, חשוב מאוד לפעול כמה שיותר מוקדם, בטרם תהפוך המחלוקת המשפחתית לסכסוך מר שאין ממנו דרך חזרה".

מדוע בכלל לצרף בן משפחה לחברה המשפחתית אם בסופו של דבר עלול הדבר לגרום לסכסוך משפחתי?

"הכנסת בן משפחה לעסק המשפחתי היא מהלך טבעי ומתבקש, ויש למהלך הזה יתרונות רבים ולא מבוטלים, גם לבן המשפחה וגם לעסק המשפחתי. מבחינת העסק המשפחתי, עובד שהינו בן משפחה יגלה בדרך כלל נאמנות גבוהה מאוד, מסירות רבה, הזדהות ועוד".

אבל אז כנראה הסכסוך המשפחתי בוא-יבוא?

"אכן, קיימים קשיים שנוצרים מעצם העובדה שבני משפחה עובדים בעסק המשפחתי. לעסקים משפחתיים רבים נכנסים בני הדור השני והשלישי, ללא הכנה מוקדמת לקליטתם. הדבר עלול לגרום לבעיות גם בקרב העובדים האחרים, שאינם בני משפחה, וגם בקרב בני המשפחה האחרים שמועסקים על ידי החברה. לכן, מומלץ לבצע הכנה דו-שלבית לקליטת בן המשפחה בעסק המשפחתי".

מהי הכנה דו-שלבית?

"השלב הראשון הוא בהכנת בן המשפחה עצמו לכניסה לעסק. הכנה מוקדמת זו מהווה תקופת הכשרה בטרם התחלת העבודה בעסק והיא כוללת גם לימודים פורמליים בתחום הרלוונטי. אם ניתן, עדיף שתקופת הכשרה זו תכלול גם עבודה מחוץ לעסק המשפחתי. השלב השני בהכנת הקרקע לקליטת בן המשפחה עוסק בהכנת החברה עצמה לכניסת בן המשפחה. שלב זה כולל בניית תפקיד מוגדר לבן המשפחה בחברה, ובכלל זה הגדרה מדויקת של תחומי האחריות של בן המשפחה הנכנס, הגדרה מדויקת של סמכויותיו, והגדרה של כפיפותו לגורמים אחרים בעסק.

"תכנון מוקדם של כניסת בן המשפחה לחברה המשפחתית, היוועצות עמו ועם גורמים מקצועיים – ימנעו מקרים בהם בן המשפחה אינו מתאים או מעוניין לעבוד בעסק המשפחתי, וכן ייחסכו בעיות בקליטתו בחברה. בעזרת תכנון מוקדם והגדרה מוסכמת של סמכויות ותחומי אחריות, ניתן גם לפתור בעיות כגון אנטגוניזם מצד העובדים האחרים בחברה, לנוכח כניסתו של בן המשפחה אליה ואי-התאמה אפשרית של בן המשפחה לתפקידו החדש, בשל חוסר ניסיון ו/או הכשרה מספקת".

לא אחת מתגלות מחלוקות בין אחים-שותפים המכניסים את ילדיהם לחברה המשפחתית. מהי התייחסותך?

"אחים הם בדרך כלל שותפים טבעיים לעסקים. מדובר באנשים שגדלו יחד, חלקו מריבות ילדותיות בילדותם, למדו להכיר ולכבד אחד את השני, על חסרונותיהם ויתרונותיהם. כל אחד מהם יכול להשלים ביתרונותיו את חסרונותיו של האחר, לפתור יחד מחלוקות ואף למנוע אותן מראש. יחסי הכוחות בין האחים משתנים לגמרי בעת שכל אחד מהם מבקש להכניס את ילדיו לעסק המשפחתי. ילדיהם של האחים, כבני דודים, לא בילו זמן ביחד כפי שהוריהם עשו ועל כן אינם מכירים או מכבדים אחד את השני כמו הוריהם.

"כך, עלולים להיווצר במקרים אלו סכסוכים הקשורים בבני הדור השני, בעת שכל אחד מחליט להכניס את ילדיו לעסק המשפחתי. הסכסוך יכול להיות בנוגע לתיגמול שיקבל כל ילד, התפקידים שימלאו הילדים, מי כפוף למי ועוד. בעיות אלה ניתן לפתור באמצעות הסכמים שיכללו מבעוד מועד את תנאי הסכמתם של האחים לכניסת הילדים לעסק, את אופן קביעת התיגמול שיקבל כל ילד בעבור עבודתו, את אופן קביעת הסמכויות שניתן להעניק להם, את התמורה שיקבלו בני המשפחה שאינם עובדים בעסק המשפחתי ועוד.

"הסדרים משפטיים – שלהם יהיו צד כל בני המשפחה – יקלו על בני המשפחה, בני הדור השני והשלישי, לדעת מראש מה זכויותיהם וחובותיהם בעסק המשפחתי ולהתכונן כראוי לכניסתם לעסק המשפחתי".

וכשמכניסים את בני הזוג של הילדים לחברה המשפחתית, הולכים ומסתבכים?

"בני הזוג של הילדים עלולים להיתקל לעיתים בבעיות קשות יותר מאלה שבהן נתקלים בני המשפחה הגרעינית, בבואם לעבוד בעסק המשפחתי. בחלק מהמקרים העובדה שבני הזוג לא נולדו כחלק מהמשפחה וכיום הם מועסקים בתפקידים בכירים יותר ובכירים פחות, תעורר אנטגוניזם בקרב בני המשפחה האחרים המועסקים בעסק המשפחתי. הדבר עלול ליצור סכסוכים בעיקר סביב תחומי האחריות והסמכויות של בני הזוג.

"גם סכסוכים אלה יכולים להיפתר על ידי קביעת כללים ברורים ומעוגנים היטב מבחינה משפטית לכניסתם של בני הזוג של הילדים לעסק המשפחתי. כללים אלה יכולים לקבוע בבירור האם בני הזוג יכולים לעבוד בעסק המשפחתי, ובאיזה תנאים. האם הם רשאים לקבל מניות במקרים כאלה ואחרים (כגון מקרה בו נפטר בן הזוג שהינו בן המשפחה בעלת החברה המשפחתית), או שהמניות יועברו ישירות לנכדים; מה הן הסמכויות ותחומי האחריות בעסק המשפחתי שניתן להאצילם לבני הזוג, ועוד" .

ומה על סוגיית תיגמול בן המשפחה הנכנס לחברה המשפחתית?

"מחלוקות רבות נסובות סביב השאלה בכמה יש לתגמל את בן המשפחה הנכנס לעסק המשפחתי. שאלה זו מורכבת מגורמים רבים, בהם: סוג העסק המשפחתי, התפקיד והדרג אותו ממלא בן המשפחה, סוג הבעלות של המשפחה בעסק (אחזקה פרטית/אחזקה ציבורית), כישוריו של בן המשפחה ותרומתו לעסק המשפחתי. קיימת משוואה פשוטה לפתרון המחלוקות סביב שאלת התיגמול אותו יקבל בן המשפחה הנכנס לעסק והיא שתיגמול זה יהיה זהה לתיגמול אותו מקבל עובד באותו תפקיד שאיננו בן משפחה.

"אם לא ניתן להסתפק בכך, אזי התוספת לבן המשפחה לא תעלה על 20% מעל השכר הרגיל המשולם למי שאינו בן משפחה. הגבלת שכרם של בני המשפחה לתיגמול המבוסס על משוואה זו תמנע קינאה ואנטגוניזם בקרב בני המשפחה האחרים המועסקים בעסק המשפחתי, כלפי בן המשפחה החדש, וכן תמנע בעיות גם בקרב עובדי החברה המשפחתית שאינם נמנים עם בני המשפחה. לתוך משוואת התיגמול חשוב לזכור להכניס גם בונוסים, ככל שהדבר רלוונטי לעסק, וכמובן את כל ההטבות להם יזכה בן המשפחה: רכב, טלפון סלולרי, משכורת 13 וכדומה, ככל שאלה קיימות בחברה לעובדים במעמד דומה".

ומה על תיגמול בני משפחה שאינם מועסקים בחברה המשפחתית?

"בעיה נוספת שמתעוררת, כאשר קיימים בני משפחה נוספים אשר אינם מועסקים בחברה המשפחתית. בני משפחה אלה עלולים לעורר מחלוקות בנוגע לגובה התיגמול שמשולם לבני המשפחה העובדים בעסק, שהרי כל סכום שיוצא מהעסק כתיגמול מפחית את רווחיו של העסק אשר שייך במהותו למשפחה. אני בדעה שככל שיש אפשרות כלכלית לכך, יש לתגמל גם את בני המשפחה שאינם עובדים בעסק, אם כי בהיקף קטן בהרבה מאשר את אלה שעובדים בעסק המשפחתי, תורמים לו ומשביחים אותו. רצוי לקבוע מנגנון קבוע לחלוקת דיבידנד, ככל שניתן מבחינת תוצאותיה העסקיות של החברה, ובכך לאפשר לשאר בני המשפחה ליהנות מפירותיו של הנכס המשפחתי".

כיצד מתבצעת העברה בין-דורית של החברה המשפחתית?

"מבחינה משפטית, כשהעסק המשפחתי הינו חברה, העברה בין-דורית כפופה לשתי מערכות דינים: האחת היא מערכת דיני הירושה, והשנייה היא מערכת דיני החברות. לכן, כאשר מתכננים העברה בין-דורית של ניהול חברה, יש לבצע מספר פעולות משפטיות, ביניהן: עריכת צוואה שתסדיר את העברת הבעלות במקרה של פטירת הדור המעביר, עריכת אמנה/הסכם משפחתי, והתאמת תקנון החברה לשינויים שינבעו מעריכת המסמכים הללו בעת ביצוע ההעברה הבין-דורית.

"למרות שמדובר במסמכים משפטיים, חשוב מאוד להכין אותם תוך התייעצות עם בני המשפחה, וזאת בכדי להכין את בני המשפחה למצב החדש. מומלץ למנות לדירקטוריון החברה דירקטור/ים מקצוע/יים שיקל/ו על ההעברה הבין-דורית, כאשר הדור המייסד מעביר את החברה לדור הממשיך".

ומה קורה כשהעברת שרביט הניהול מדור לדור מתעכבת?

"בחלק מהעסקים המשפחתיים מתעוררת בעיה כאשר הדור הראשון, המייסד, אינו מסכים עדיין להעביר את הניהול לדור הממשיך, דור שני או שלישי, או לחלוק בו עמם. בעיה זו נוצרת בעיקר כאשר הדור הראשון בנה ועיצב את העסק המשפחתי סביבו וסביב אישיותו. לכן, כאשר מגיע הזמן להעביר את הניהול בעסק לדור הממשיך, הוא ממאן לעשות כן, ואינו מאמין שמישהו יכול לנהל את העסק באותה מידה או במידה טובה יותר מכפי שהוא עשה זאת.

"פתרון אפשרי לבעיה זו הוא ההבנה כי אין שיטת ניהול אחת נכונה, וכי ניתן לפזר את סמכויות הניהול בחברה המשפחתית בין בני המשפחה: כך הניהול לא יהיה ריכוזי באותה מידה, ולא יישען על הדור הממשיך בלבד. ניתן לשקול גם את הבאתו של מנכ"ל חיצוני, שאינו בן משפחה, ושמקצועיותו אינה מוטלת בספק. מנכ"ל זה יהיה כפוף למייסד החברה, וזאת על ידי מינוי המייסד לתפקיד יו"ר או נשיא החברה. כך יוכל הדור הראשון להמשיך ולפקח על הנעשה בחברה, ובמקביל להעביר את הסמכויות הניהוליות לדור הממשיך".

כיצד מומלץ לבחור את בן המשפחה, "הבן הממשיך", שינהל בעתיד את העסק המשפחתי?

"בחירת מנכ"ל לעסק המשפחתי, מקרב בני המשפחה, בני הדור השני או השלישי, הינה לכשעצמה סוגיה רגישה. זאת, בין השאר, מכיוון שהעדפתו של בן משפחה אחד על פני אחרים, תיצור קרוב לוודאי אי שביעות רצון ומתחים בקרב שאר בני המשפחה שהיו מעוניינים בתפקיד. לכן, כדאי להימנע מלהודיע לשאר בני המשפחה על ההחלטה באופן שרירותי ובהפתעה. כדי לנטרל מתחים, רצוי לקבל החלטה בדבר זהות בן המשפחה שינהל את החברה, על סמך כישורים בלבד, תוך שיתוף מוקדם של שאר בני המשפחה בהחלטה וקבלת החלטות מתאימות בדבר הסמכויות של שאר בני המשפחה והתשלומים שישולמו למי שעובד בחברה ולמי שנמצא מחוצה לה" .

תוכל להתייחס להעסקת מנכ"ל שאינו בן משפחה?

"קיימות משפחות שמסיבות שונות יעדיפו למנות לחברה המשפחתית מנכ"ל שאינו בן משפחה. מינוי מנכ"ל שאינו בן משפחה לחברה המשפחתית עשוי לפתור את הבעיה עליה הצבענו לעיל, בנוגע להעדפת בן משפחה אחד על פני רעהו בקבלת שרביט הניהול. ברם, לאחר קבלת החלטה על מינוי מנכ"ל שאיננו בן משפחה לחברה המשפחתית, עלולים להיווצר מתחים שעלולים לפגוע ביעלות עבודת המנכ"ל ובהשפעתו על החברה. המנכ"ל, שהינו גורם זר לתא המשפחתי, מגיע עם רעיונות חדשים שעלולים לגרום לבני המשפחה רתיעה מסוימת.

"הפתרון לסוגיה הזו קשור במספר גורמים. הגורם הראשון הינו המנכ"ל, שחייב להבין ולהכיר היטב את הזירה אליה הוא נכנס – בני המשפחה, בעלי ההשפעה בחברה, ניסיונות עבר בהכנסת גישות חדשות שצלחו או נכשלו, ובעיקר מהו מרחב הניהול הניתן לו על ידי בני המשפחה. הגורם השני הם בני המשפחה, שצריכים לפנות את תפקיד הניהול השוטף למנכ"ל שמונה ולעבור לתפקיד של פיקוח על הניהול כחברים בדירקטוריון בעצמם, או על ידי נציגיהם. כך יוכלו בני המשפחה לנהל את החברה מלמעלה, בשיתוף פעולה עם המנכ"ל, מבלי לעקוף את סמכויותיו.

"הגורם השלישי, שהוא אולי המשמעותי ביותר, הינו תיאום ציפיות ברור בין בני המשפחה לבין המנהל החדש. מהו התפקיד אותו הם מייעדים לו, מה הן סמכויותיו, למי הוא כפוף, מה הן התוצאות אותן הוא צריך להשיג, ועוד. תיאום ציפיות שייעשה בצורה טובה, ומבעוד מועד, יצמצם חיכוכים וסכסוכים בעתיד, סכסוכים שימנעו מהמנכ"ל לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, וייצרו אי-שביעות רצון בקרב בני המשפחה. לאחר מכן יש לעגן את הנושאים הנ"ל מבחינה משפטית במסמכים הרלוונטיים, באופן שימנע בעתיד מחלוקת לגבי מהות התפקיד, הכפיפות והסמכויות.

"מניסיוני, רוב הסכסוכים הפורצים בעסקים משפחתיים, ניתנים למניעה ולפתרון על ידי תכנון מוקדם וגיבוש מערכת הסכמית ותקנונית מתאימה", מסכם עו"ד כאהן.


המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ מקצועי.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

לעו"ד משה כאהן, העומד בראש משרד "משה כאהן עורכי דין", מתל אביב, ניסיון רב שנים בייעוץ לעסקים משפחתיים בכל הקשור לניהול היחסים בין בני המשפחה – הן בעסק והן מחוצה לו, הכנת תוכניות להעברה בין-דורית, וכן בייצוג בסכסוכים הקשורים לעסק המשפחתי. עו"ד כאהן גם מרצה בנושאים אלה באקדמיה ובכנסים מקצועיים.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

תגובות