"ההיי-טק ימשיך לשחק תפקיד מרכזי בכלכלת ישראל"

"ההיי-טק ימשיך לשחק תפקיד מרכזי בכלכלת ישראל"

בראיון לספר ההיי-טק הישראלי, מעריך שר האוצר כי לאור רפורמת המס בארה״ב נצטרך להמשיך ולהוריד מסים ובירוקרטיה כדי להבטיח שהאקו-סיסטם בישראל יהיה אטרקטיבי. בתוך כך, הוא מתייחס להשקעות המוסדיים בהיי-טק ולתפקיד הממשלה בעיצוב כלכלת חדשנות

מאת: קרין מאיר רובינשטין ויואל צפריר
טכנולוגיה ספר ההיי-טק הישראלי

לפני כשנתיים פרסם הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה, סקירה בה קבע כי ההיי-טק הישראלי הולך ומאבד את מעמדו כקטר המשק. נראה ששר האוצר, משה כחלון, אינו שותף לגמרי לתפיסה זו. בראיון מיוחד ל"ספר ההיי-טק הישראלי" אומר כחלון כי "ללא ספק הישגי ההיי-טק הישראלי מדהימים בכל קנה מידה. יש לנו אוכלוסייה איכותית, יצירתית ומוכשרת, שאינה נרתעת מאתגרים ומכשולים. הצמיחה בהיי-טק הייתה גבוהה מאוד בשנים האחרונות ואכן לאחרונה רואים האטה.

"ניתן לייחס זאת", מוסיף כחלון, "לעובדה הפשוטה שחסר כוח אדם מיומן למקצועות היי-טק רבים. במילים אחרות, התעשייה כל כך מצליחה שהיא גדלה יותר מהר מאשר האוניברסיטאות ומסלולי ההכשרה מצליחים לספק. גם חברות רב-לאומיות פותחות ומגדילות כאן עוד ועוד מרכזי פיתוח וגם התעשייה הישראלית מצליחה וגדלה, וזו נאלצת לפתוח מרכזי פיתוח גם מחוץ לישראל, כי פשוט קשה לגייס כמויות גדולות בזמן קצר רק בישראל. ההיי-טק עדיין משחק וישחק תפקיד מרכזי בכלכלת ישראל, יש לנו נכס אדיר ואנחנו חייבים להמשיך לטפח אותו ולרגע אחד לא לנוח על זרי הדפנה בעניין הזה".

טראמפ משנה את שיווי המשקל

כחלון אמר את הדברים לקרין מאיר רובינשטין, מנכ"ל איגוד התעשיות המתקדמות (IATI), בראיון שנערך בלשכתו בירושלים. בראיון התייחס כחלון לשורה של נושאים שמעסיקים את ההיי-טק הישראלי: מיסוי, חסמים בירוקרטיים, המחסור בכוח אדם לתעשייה, הגידול בפערים החברתיים המיוחס, בין היתר, להיי-טק והצורך בהמשך ההשקעה במו"פ כדי להבטיח את היתרון הטכנולוגי הישראלי.

אדוני השר, מתנהל ויכוח ער בין יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, לבין בנק ישראל על תרומת ההיי-טק לצמיחה. לדעת הבנק, השפעת ההיי-טק על הצמיחה אינה יוצאת דופן (ואגב כך יש לראות בעודפי הגבייה אירוע חד-פעמי הנובע ממכירת חברות טכנולוגיה). שמחון ואחרים טוענים כי ההיי-טק תורם באופן משמעותי לצמיחה ולטווח ארוך. מה דעתך בסוגיה זו?

"אין ספק שההיי-טק תורם לצמיחה, לא רק באופן ישיר אלא גם באופן עקיף. לא צריך רק לספור את כמות המהנדסים והמפתחים. סביב חברת היי-טק מתפתח אקו-סיסטם שלם, של שירותים, הסעות, הסעדה, רכישה מספקי משנה וכיוצ"ב. בנוסף, הפוטנציאל של חברת היי-טק מצליחה לייצר רווחים גדולים גדול משל הממוצע בתעשייה, ולכן גם היכולת לבצע השקעות נוספות, ולשמחתי היום אנחנו כבר רואים רכישה של חברות על-ידי חברות ישראליות ולא רק על-ידי חברות מחו״ל".

מתנהל ויכוח האם יש למסות את חברות הענק הרב-לאומיות הפועלות בישראל. מה דעתך בסוגיה זו?

"מה שקורה בעולם כרגע הוא מרתק. נוצרו לנו ענקי טכנולוגיה בעלי השפעה גדולה על חיי היום-יום, התקשורת והמידע שאנו צורכים מגיע לרוב מהן וחלק גדול מהן ממוסות במדינות בודדות בסכומים קטנים. בתגובה האיחוד האירופי יצא במלחמה על מקלטי המס הללו ועכשיו טראמפ יצא ברפורמת מס משלו שתשפיע מאוד על מיסוי החברות הללו. אני חושב שעלינו לנהוג בחוכמה ומצד אחד להיות אטרקטיביים כדי לנסות ולמשוך חברות לפעול ולהיות ממוסות בישראל, אך מצד שני לא למסות באופן אגרסיבי חברות שכרגע לא ממוסות בעולם ובישראל לפני שהעולם יתיישר בדרך מסוימת. במילים אחרות, אנחנו לא צריכים להוביל את העולם במיסוי חדש על חברות כאלה. עלינו להוות סמן ימני וחיובי בכל הנוגע לטכנולוגיה והסביבה הכלכלית בה היא פועלת".

אפרופו רפורמת במס בארה"ב. נראה שיזמים יעדיפו לרשום את החברה בארה"ב. האם סכנה זו מוחשית ואם כן מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם אטרקטיביות המיסוי של ארה"ב?

"יצאנו לפני פחות משנה ברפורמה תחרותית ומהפכנית בנושא מיסוי היי-טק. היינו מהראשונים בעולם ויש לנו את אחד המשטרים האטרקטיביים ביותר בעולם להיי-טק כרגע. הרפורמה של טראמפ אכן משנה את שיווי המשקל וכנראה תביא למצב שלרשום חברה בארה״ב יהיה הרבה יותר אטרקטיבי מבעבר. מהבחינה הזו מזל שעשינו את הרפורמה יחסית מוקדם ואין לי ספק שנצטרך, לאור הרפורמה בארה״ב, להמשיך ולהוריד בירוקרטיה ולפשט תהליכים כדי שהאקו-סיסטם הכללי בישראל יהיה יותר אטרקטיבי עבור אותו יזם, ואני משוכנע שכך יהיה".

קרין מאיר רובינשטין, נשיאת IATI, בפגישה עם שר האוצר (צילום: יובל רגב)

חקיקת המס הביאה להיפוך מגמה

בפגישות שלנו גילית אוזן קשבת לאתגרים בפניהם עומדת תעשיית ההיי-טק ומדעי החיים. לטובת הקוראים שלנו, התוכל למנות את הפעולות שעשה משרדך בנושא קידום השקעות מוסדיים בהיי-טק, מיזוגים ורכישות, מיסוי וכדומה?

"מאז כניסתי לתפקיד שמתי את ההיי-טק בראש סדרי העדיפויות, ואף מיניתי בכיר בהיי-טק לשעבר כיועץ שאחראי ומקדם את הנושא. פתחנו, כמו שאמרת, בשיח עם התעשייה ללמוד מה ניתן וצריך לעשות. שמענו על רגולציה כפולה לחברות שנסחרות בארה״ב – טיפלנו בזה. שמענו על חוסר וודאות ואחידות במיזוגים ורכישות, שזה ‹הלחם והחמאה› של התעשייה, ומאז הספקנו לייצר ודאות מוחלטת סביב מיזוגים ורכישות, תחום שהיה כולו מבוסס על חיכוך עם הרשויות והפך למסלול ירוק, ללא מגע יד אדם, עם כללים פשוטים וברורים ומיסוי נוח. התגובות מהתעשייה היו חסרות תקדים. חשוב להוקיר את עבודת רשות המיסים על קידומו של הנושא.

"שמענו על מחסור בכוח אדם, שזה תחום קצת יותר ארוך טווח, אך גם בו הגדלנו את מספר הבוגרים באוניברסיטאות ב-40% בעלות של 700 מיליון שקלים. הקלנו מאוד על כניסת מומחים בשכר גבוה לעבודה בישראל בהיי-טק. יצאנו בתוכניות הכשרה להיי-טק ובייחוד לאוכלוסיות בתת-ייצוג, כמו נשים, חרדים ובני מיעוטים. שינינו את חקיקת המיסוי להיי-טק והגדרנו לראשונה מה היא חברת היי-טק בחוק, שוב במסלול ירוק, והורדנו מיסים כדי שההיי-טק שלנו יפסיק לזלוג החוצה ואולי אף למשוך פעילות כלכלית חדשה פנימה לישראל.

"אני רוצה רגע להתעכב על הנקודה הזו, כי מעטים מכירים מה קורה פה. כל בכל פעם שחברה אמריקאית גדולה קונה חברה ישראלית ויש אקזיט כזה אנחנו גאים ושמחים על ההיי-טק הישראלי. מה שקורה זה שמייד אחרי הקנייה לרוב החברות הגדולות מוציאות את הקניין הרוחני של החברה שנרכשה מחוץ לישראל. זה אומר שכל ההכנסות העתידיות מהפיתוח של החברה לא יגיעו לישראל וזה אובדן גדול. הן עושות את זה כי המס בישראל היה גבוה מאוד ביחס למה שמדינות אחרות מציעות. הן פועלות למטרות רווח וזה בסדר. הורדנו את המס כך שהיום אנחנו אטרקטיביים מאוד. אז במקום לא לקבל כלום נוכל ליהנות גם ממיסים וגם מפוקוס של חברות בישראל והשקעות נוספות בהמשך. זה טוב לכולם. ומאז שהחוק עבר אנחנו רואים ממש היפוך מגמה ואם רובן המוחלט היו מוציאות, היום רובן המוחלט נשאר בישראל וזה נהדר".

לגבי קרנות ההיי-טק, ברור שזו רק טיפה בים, כי עיקר הכסף להשקעות בהון סיכון באות ממקורות זרים. מה אפשר לעשות עוד כדי לעודד את המוסדיים להשקיע בנמל הבית שלהם בחברות ההיי-טק המבטיחות ולגרום לכך שגם גב' כהן המיתולוגית מחדרה תהנה למשל מהצלחת מובילאיי?

"צריך מאוד להיזהר כשמדברים על הכסף של המוסדיים. הם צריכים לראות לנגד עיניהם את החוסך לפנסיה וכיצד לשרת אותו בצורה הטובה ביותר. נשמח שתוך כדי כך הם גם ישקיעו בהיי-טק, אבל רק אם הם יודעים כיצד לעשות זאת ולא כאילוץ. עלינו לדאוג שלא יהיה עיוות שמונע מהם לעשות זאת. אגם אני רואה שלאט לאט המוסדיים משקיעים יותר ויותר בהיי-טק, אך זה עדיין בסכומים קטנים יחסית".

אסור לדכא את ההצלחה

קיימת טענה שהיי-טק מרחיב את הפערים החברתיים בישראל, בין היתר בגלל האקזיטים שמעשירים שכבה מסוימת. האם את השותף לטענה זו? כיצד אפשר להבטיח שהצלחת ההיי-טק הישראלי תחלחל לעבר שכבות רחבות יותר בחברה הישראלית? ובהקשר זה, כיצד אפשר להבטיח שההיי-טק יגיע גם לפריפריה?

"אסור לנו לדכא הצלחה כדי לצמצם פערים. אבל במקביל צריך לדאוג להרים את השכבות החלשות ולהכניס כמה שיותר מהן לתוך מעגל ההצלחה. ככה נצמצם פערים אבל לא על-ידי משיכה של הכלכלה למטה. לצורך זה מדינת ישראל מעניקה מענקים יפים לטובת הפריפריה גם בהשקעות וגם בהעסקה ובשכר. גם בחקיקה החדשה שעשינו עודדנו את התעשייה לצאת לפריפריה, שם התנאים טובים יותר בצורה משמעותית. כשיזם מצליח ועושה כסף זה כי הוא בנה חברה שתמשיך לגדול ולהצליח ותעסיק אנשים רבים במקומות רבים. לכן, אסור שעינינו תהייה צרה מהצלחתו אלא לראות את תרומתו האדירה למשק לכלכלה ולחברה".

IATI עושים מאמצים רבים לטיפול במחסור בכוח אדם טכנולוגי מיומן בהיי-טק, הן לטווח הקצר, בכל הקשור להכשרות עובדים, והן בטווח הארוך בכל נושאי ה-STEM (מדע, מתמטיקה, הנדסה וטכנולוגיה) בפרויקטים הטכנולוגיים הגדולים ביותר לילדים במדינת ישראל וזאת בשילוב עם משרדי הממשלה השונים ובעיקר משרד החינוך, העבודה והרווחה, כלכלה, רשות החדשנות, המדען הראשי וכמובן משרד האוצר.

האם תוכל לפרט כמה נושא זה חשוב לך? ומה משרד האוצר עושה בנידון?

"הנושא הזה חשוב מאוד וגופים רבים בממשלה מתעסקים בו. העתיד שלנו, לדעתי, תלוי מאוד בהיי-טק וההיי-טק תלוי מאוד בכוח אדם מיומן. לכן אני רואה בו חשיבות רבה. כמו שאמרתי, הגדלנו את התקצוב למוסדות המכשירים ויצאנו בתוכניות הכשרה ייעודיות שמופעלות ע״י צדדים שלישיים, ואנחנו עדיין יושבים ומנסים לראות כיצד ניתן לפתור את הבעיה מזוויות שונות נוספות.

אחת מהדרכים ש IATI רואה לטיפול במחסור בכוח אדם היא שילוב אוכלוסיות מודרות כחרדים, ערבים ונשים לתוך התעשייה. ב-IATI יש כיום וועדה שמאגדת בתוכה את רוב הארגונים החרדיים שמתעסקים כיום בהיי-טק והיא שמה לה כמטרה להביא תקציבים שנמצאים כיום בממשלה שמיועדים לנושא זה.

איך אתם פועלים בנושא החשוב הזה של הקצאת המשאבים לאוכלוסיות אלה?

"יש לא מעט תוכניות לתמיכה והכשרה של אוכלוסיות אלה. בנוסף, אנחנו מחפשים מיזמים פרטיים שעושים זאת טוב על מנת לבחון כיצד ניתן לסייע להם להגדיל את הפעילות".

היתרון שלנו הוא בחדשנות וטכנולוגיה

לטווח ארוך, האם אתה מסכים לטענה שיתרונה היחסי של ישראל בזירה הגלובלית טמון ביכולתה להמשיך ולייצר חדשנות טכנולוגית? אם כן, מה תפקידה של הממשלה בעיצוב כלכלת חדשנות: השקעה במו"פ, תמיכה בסטארט-אפים, הכשרה טכנולוגית וכו›. אני מזכירה, בין היתר, שהתמיכה הממשלתית במו"פ נמצא בירידה וישראל – שהייתה פעם ראשונה בעולם בהשקעה במו"פ ביחס לתמ"ג – יורדת מעט בדירוג?

"ללא ספק היתרון שלנו הוא בחדשנות וטכנולוגיה. החדשנות נכנסת לכל תחומי החיים ומי שלא יהיה שם לא יצליח להתמודד. עלינו לוודא שהסביבה הישראלית תחרותית אל מול העולם כדי שהחברות ימשיכו לפעול פה, עלינו לוודא שהמוסדות שמכשירים את כוח האדם נשארים איכותיים ומעודכנים, עלינו לוודא שקל לעשות פה עסקים בתחום, ועלינו לוודא שהמדינה משדרת יציבות ומסר ברור לתעשייה: אנחנו אתכם".

תגובות