משחק קבוצתי

משחק קבוצתי

עם מסורת משפחתית בת כ-150 שנה ומיצוב בקדמת הטכנולוגיה, אחד מסודות ההצלחה של קבוצת לוצאטו הוא בסינרגיה קבוצתית, שביטויה הוא בעיצוב אסטרטגיית פטנטים צופה פני-עתיד ליזמים, ממציאים ותאגידים - בשילוב יכולות ליטיגציה גבוהות בקניין רוחני וזרוע מסחור גלובלי

מאת: יואל צפריר (צילומים: יורם רשף)
טכנולוגיה והייטק פטנטTM

             ד"ר אסתר לוצאטו

על רצפת השיש במשרדי לוצאטו בפארק הטכנולוגי בעומר מוטבע תבליט באנגלית: "עוסקים בקניין רוחני מאז 1869". התבליט הזה מבטא היטב את הייחוד של פירמת עורכי הפטנטים הוותיקה, שמשלבת מסורת משפחתית, העוברת מאב לבן במשך חמישה דורות – תופעה נדירה אפילו באירופה, המשופעת בעסקים משפחתיים בני מאות שנים. זה בוודאי במדינה צעירה כישראל.

"ככל שאנו יודעים, הפירמה שלנו היא היחידה בעולם בתחום הקניין הרוחני, שבה שרביט הניהול הועבר מדור לדור ברציפות ונמצא כיום בידיו של הדור החמישי", אומרת ד"ר אסתר לוצאטו, מנהלת-שותפה בפירמה, ומכוונת לבעלה, ד"ר כפיר לוצאטו, שהוא נינו של מייסד הפירמה, ריקרדו לוצאטו, ולבנותיה – עו"ד מיכל לוצאטו, עו"פ לילך לוצאטו-שוקרון ועו"ד תמר לוצאטו – בנות הדור החמישי, שכולן מועסקות כיום בפירמה.

"מבחינתנו זהו נכס שאנו שוקדים על טיפוחו. למרות 150 שנות הניסיון המצטבר, שהפכו אותנו לאחת הפירמות המובילות בישראל, אנו מבינים שאין בכך ערובה לעתיד. מוטלת עלינו אחריות כבדה להוכיח שאנו לא רק נשענים על העבר אלא גם יודעים להצטיין בהווה ובעתיד – בהגשת שירות מצויין ללקוחות, בהתמודדות עם רגולציות ופסיקות חדשות-שצצות חדשות לבקרים בעולם-וביכולת להתמודד עם אתגרים מקצועיים בחזית הטכנולוגיה", מדגישה לוצאטו.

"הטכנולוגיה מתפתחת ועולם הפטנטים, כמו כל תחום אחר, צריך להדביק את הקצב כדי לשרת את אלה הזקוקים להגנה על זכויותיהם", היא מוסיפה. "לשם כך תמיד יש להמשיך ללמוד ולהתקדם, וגם להזרים דם צעיר לעסק, כדי שתהיה הפרייה מתמדת בין הניסיון והחידושים הטכנולוגיים".

כלי משפטי, כלי אסטרטגי

ואכן, ד"ר לוצאטו מספרת, כי הפירמה נערכת לעתיד ומרחיבה את פעילותה גם לתחומים המשיקים לתחום הפטנטים. מדובר בקשת רחבה של שירותים משפטיים – שמבוצעים על-ידי פירמת עורכי הדין שהיא יחידה עצמאית ונפרדת אך מהווה חלק מהקבוצה – ושירותים עסקיים שהפירמה מציעה כיום ליזמים עסקיים, חלקם באמצעות חברות-בנות.

"מדובר בסל מקיף של שירותים מקצועיים לטיפול בהיבטים שונים של פיתוח הקניין הרוחני, מבהירה ד"ר לוצאטו. "אנו מלווים את היזם בבחינה עסקית של המסמכים המשפטיים, הכנה לבדיקות נאותות (Due Diligence) לפני גיוס הון לעסק ובמהלכו, או לפני עסקאות מיזוג ורכישה, תוך סיוע בהכנת תוכניות עסקיות ועיצוב אסטרטגיה שיווקית, איתור שותפים פוטנציאליים ואפילו איתור משקיעים פוטנציאליים וסיוע בקבלת תמיכה כספית במיזמים וגיוסי הון. יש לנו רשת ענפה של קשרים עם עולם ההון סיכון, הפרטי והממשלתי, ואנו מעמידים אותה לרשות היזמים.

"תחום הקניין הרוחני הוא כיום רחב מאין כמותו, שכן בנוסף להיותו כלי משפטי, שנועד להגן על פיתוחים ואמצאות, הוא גם כלי עסקי-אסטרטגי ממדרגה ראשונה. בהיבט האסטרטגי, אנו מסייעים בעיצוב אסטרטגיית פטנטים צופה-פני עתיד מהיום הראשון. מבחינת הלקוח יש לכך חשיבות עצומה כדי להתמודד כהלכה עם תביעות עתידיות מצד גורמים מתחרים. כמי שמובילים כיום בהיקף הליטיגציה בתחום הקניין הרוחני, אני יכולה לומר, בלי שמץ של שחצנות, שצברנו הכי הרבה ניסיון בתחום זה.

"במקביל אנו מפתחים את צד המסחור, באמצעות הזרוע גלובלית שהקמנו במיוחד לצורך זה. היא נועדה לענות על צורך של ממציאים ויזמים באיתור שותפי השקעה, או בזיהוי חברות ותאגידים שיסייעו לתרגם את האמצאה למוצר מסחרי על המדף", היא מבהירה.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

להנגיש את תחום הקניין הרוחני לקהל רחב

ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו, הוא גם כותב פורה. לצד כתיבת ספרי מדע בדיוני, תחום שבו הוא פורה במיוחד, הוא הוציא לאור באחרונה את הספר "FUN WITH PATENTS", שנכתב במטרה מוצהרת להנגיש את תחום הקניין הרוחני לקהל רחב של יזמים, ממציאים, משקיעים ומנהלי חברות. הספר, שכתוב אנגלית, זכה לקבלת פנים חמה מקהיליית הקניין הרוחני בעולם.

"ניסיתי באמצעות הספר להסביר שתחום הפטנטים לא מיועד רק למומחים ושלצרכנים של המערכת – בין שהם ממציאים ומפתחי פטנטים ובין שהם משקיעים בפטנטים – יש טעם להעמיק בו במטרה להבין מה מערכת הפטנטים יכולה לתת להם, כך שיפיקו את המירב מהאינטראקציה שלהם עם עורך הפטנטים המטפל בעניינם", מבהיר ד"ר לוצאטו.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

סיוע לסטארט-אפים בתחילת דרכם

לד"ר לוצאטו, שמלווה כבר שנים רבות סטארט-אפים בדרך המאתגרת מרעיון למוצר, יש חיבה מיוחדת ליזמים בתחילת דרכם. "במשך השנים נוצרה בפירמה מערכת משומנת היטב, שיודעת לסייע ליזמים צעירים לנווט את דרכם במבוך ההיי-טק הישראלי", היא מספרת. "החל מזיהוי ועיצוב הקניין הרוחני — כולל תכנון אסטרטגי כיצד להבטיח את מינוף הידע בעתיד — עבור דרך שמירה והגנה על הפיתוחים הטכנולוגיים ועד חיבור לגורמי מימון והון סיכון.

"את כל הידע הזה אנו מעמידים לרשות היזמים, כולל המומחיות שלנו בתחומים שהם היום בחזית הטכנולוגיה – סייבר ובינה מלאכותית, עיבוד אותות, דימות רפואי, ביו-אינפורמטיקה וגנומיקה, ננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, אנרגיה מתחדשת, תחבורה חכמה ורכב אוטונומי. במקרים רבים אנו גם עוזרים ליזמים לנתב את הפיתוח לכיוון היישומי הרצוי".

מובילים בליטיגציה

למרות שפירמת לוצאטו מטפלת בלקוחות מהשורה הראשונה בארץ ובעולם, ובהם 80% מחברות הפארמה הבינ"ל, ד"ר לוצאטו נזהרת שלא לנופף בסיפורי הצלחה. על הישג אחד חשוב של הפירמה היא בכל זאת מתעכבת, בעיקר משום שהדבר כבר פורסם בתקשורת ולא ביוזמתה.

מדובר במאבק שנמשך כעשר שנים שבסופו קבעה סגנית רשם הפטנטים בישראל, כי מערכת "רקלייט" שפיתחה חברת רפאל ויוצגה על-ידי ד"ר כפיר לוצאטו מפירמת לוצאטו היא אמצאה לכל דבר ודחתה את ההתנגדויות של התעשייה האווירית ושל חברת "אלתא" לרישומה ואישורה כפטנט בארץ. מערכה משפטית מקבילה התנהלה באירופה מול חברת אלביט וגם שם נחלה רפאל ניצחון משפטי בסיועה של פירמת לוצאטו.

על רצף ההישגים שהיו לפירמה בעבר בתחום הליטיגציה אחרים שלכם, ד"ר לוצאטו ממקמת את ההישג האחרון במקום בולט: "זה ללא ספק אחד ההישגים היותר בולטים של הפירמה. פעל כאן צוות רב-תחומי ומנוסה של עורכי פטנטים ועורכי דין מהפירמה בראשותו של ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו. זו הייתה מלחמה בין-יבשתית, כי על אותם תיקים ממש התנהל הליך באירופה שהובלנו אותו וניהלנו אותו בסיוע עמיתים מקומיים. גם שם זכינו לניצחון מול אלביט, שהייתה היחידה שהתנגדה באירופה.

"ההישג הזה מצטרף להישגים חשובים שהיו לנו בעבר. למשל, בנוגע להליכים משפטיים שהיו סביב תרופות מעניינות, כגון 'ויאגרה' או 'פרוזאק'. יש כמובן עוד הישגים נוספים שלא שמעו עליהם. מטבע הדברים, רמת העניין נגזרת מסוג המוצר ומאופי ההליכים. ככל שהם יותר מעניינים הם כמובן יותר זכורים".

ציונות וחלוציות בנגב

לצד פעילותה המקצועית, ד"ר אסתר לוצאטו היא גם דמות מוכרת ופעילה חברתית בנגב. לצד שורה של תפקידים ציבוריים היא ממלאת בהתנדבות את תפקיד יו"ר עמותת "יחדיו" האחראית על שורה ארוכה של פרויקטים חברתיים בנגב. היא גם גאה על כך שהיא ובעלה קבעו את המטה הראשי של הפירמה שלהם בנגב כבר לפני כ-40 שנה ומאז דבקו במקום. "פעם שאלו אותנו כיצד אפשר בכלל לקיים עסק בנגב ובפרט עסק עם פעילות בינ"ל. האמנו בעתיד המקום ובחזון של בן-גוריון, והיום, כשבנגב מתחולל מהפך טכנולוגי, מבינים שצדקנו.

"קרו כאן כמה דברים שהתחברו ביחד", מפרטת ד"ר לוצאטו: "הקמת הפארק הטכנולוגי בעומר לפני כ-25 שנים והקמת גן התעשייה של סטף ורטהיימר, הקמת פארק היי-טק החדש הצמוד לאוניברסיטת ב"ג ולרכבת, ההכרזה על באר-שבע כבירת הסייבר הלאומי, שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לבין גופי מחקר בינ"ל-דוגמת מעבדות החדשנות של 'דויטשה טלקום'-שהוקמו באוניברסיטה במטרה לפתח טכנולוגיות פורצות-דרך, יצירת אקו-סיסטם טכנולוגי ייחודי, שתורם תרומה משמעותית לפיתוח הכלכלי והחברתי של הנגב כולו וכמובן – העתקת יחידות ההדרכה של צה"ל לנגב, שיוצרים כאן מנוף כלכלי רב-עוצמה, ובעתיד יעברו לכאן גם יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל.

"גם החיבור בין האוניברסיטה לצה"ל הוא בעל ערך עצום. למשל, קמפוס התקשוב של צה"ל, שצפוי לאכלס אלפי חיילים ואנשי קבע מיחידות העילית הטכנולוגיות של הצבא כדוגמת ממר"ם, לוטם חושן ועוד ויוקם בפארק ההיי-טק שסמוך לאוניברסיטה, או הקמת בסיס המודיעין (שיכלול את יחידת 8200) בעומר. כל זה נעשה בכוונת מכוון כדי להעמיק את הקשר והסינרגיה בין צה"ל לאקדמיה ובין שניהם לתעשייה.

"כל המהלך הזה יתרום תרומה חשובה לחיזוק העיר כבירת המטרופולין של הדרום וכאזור של חדשנות טכנולוגית. בעיני, זהו מודל שדומה למה שהתרחש בעמק הסיליקון בארה"ב, שגם הוא נולד משילוב בין הפיתוח הצבאי למחקר האקדמי, שילוב שסחף אליו אלפי חברות היי-טק. עכשיו מתברר שגם הנגב על המפה העולמית ומחקר שפורסם ע"י אוניברסיטת ברנדייס קבע שבאר-שבע היא אחת משבע הערים המבטיחות ביותר להיי-טק בעולם.

"אנו שותפים ומעורבים בכל התהליך הזה באמצעות קשר בלתי-אמצעי שיש לנו עם חממות, מאיצים, יזמים וחברות טכנולוגיות שהגיעו לכאן", היא מסכמת. "ההירתמות לפיתוח הנגב היא חלק מהדנ"א של הפירמה, שאחד מהמוטיבים המרכזיים שלו הוא אחריות חברתית ותרומה לקהילה. יש סינרגיה רבה בין הצד המקצועי לצד החברתי בפעילות הפירמה ונוצר שילוב מעניין בין פרויקטים חברתיים לבין יזמות טכנולוגית".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

קניין רוחני כנכס לאומי

אחת לשנתיים מפרסמת חטיבת המידע בקבוצת לוצאטו דוח מחקר עב-כרס, הסוקר את כל מערך החדשנות הטכנולוגית בישראל. דוח זה, שמוגש לחברות הרב-לאומיות הפעילות בישראל ו למקבלי ההחלטות בישראל, מקפל בתוכו פרקים על ההיי-טק הישראלי, על משטר הקניין הרוחני בישראל ועל מצב זכויות היוצרים. השנה נוספו לדוח פרקים חדשים העוסקים בשילוב נשים במגזר הטכנולוגי, ייצוא שירותי מו"פ למדינות מפתחות באסיה ואפריקה ומבט עתידני על הטכנולוגיות החדשניות שייתנו את הטון בשנים הקרובות – רכב אוטונומי, מחשוב קוונטי, בינה מלאכותי, ועוד.

"זהו דוח יוצא דופן מהרבה בחינות", מבהירה ד"ר אסתר לוצאטו. "הוא כולל ריכוז שיטתי ומקיף של נתונים ממקורות שונים, שמציגים ביחד תמונה מקיפה על מצב ההיי-טק והחדשנות הטכנולוגית בישראל. כקבוצה שנמצאת בצומת דרכים אסטרטגית בה נפגשים יזמים ומשקיעים, וכמי שבוחנת טכנולוגיות חדשות רבות בטרם יציאתן לשוק, שמנו לנו למטרה לשקף את מכלול הנתונים והתובנות אודות החדשנות הטכנולוגית בישראל. זה חלק מהמחוייבות החברתית-ציבורית שלנו, שהיא מאבני היסוד הערכיים של הפירמה, ומתוך הכרה כי החדשנות הטכנולוגית שמגולמת בקניין רוחני היא מנוע הצמיחה המרכזי של הכלכלה הישראלית בת זמננו.

"צריך לזכור שהקניין הרוחני, דהיינו כל אותם נכסים בלתי מוחשיים, מהווים היום, בעידן הפוסט-תעשייתי, את עיקר נכסיהם של חברות, תאגידים ומדינות. קיים נתון מדהים לפיו, 80% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות בעולם נבנה מקניין רוחני – מוניטין, ידע, סימני מסחר, מדגמים, נאמנות צרכנים, פטנטים, זכויות יוצרים, חדשנות ומו"פ. יותר מזה, ממחקרים שונים שנעשו עולה, כי במדינות המפותחות לקניין הרוחני יש תפקיד מכריע בייצור העושר הלאומי. במדינות אלה התוצר מקניין רוחני עומד על 354 אלף דולר לנפש, לעומת 76 אלף דולר לנפש מהמערך היצרני ו-9,500 דולר לנפש בלבד ממשאבים טבעיים.

"אנו מראים בדוח שקיים קשר ישיר והדוק בין רמת ההגנה על קניין רוחני לבין חדשות טכנולוגית", מוסיפה ד"ר לוצאטו. "ישראל היא הדוגמא לכך, בה"א-הידיעה. אנו רואים שעל פני שלושה עשורים הכלכלה הישראלית הפכה מכלכלה סגורה, ריכוזית ולא בולטת במיוחד, לנמר כלכלי גלובלי שמוביל טכנולוגית בכל העולם בתחומים רבים. החדשנות הטכנולוגית אחראית לכך".

יש רק אורות, אין צללים?

"התמונה מעורבת – מצד אחד ההיי-טק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה. בתחומים מסוימים כמו מכשור רפואי, סייבר, פינטק, רכב אוטונומי, מחשוב קוגניטיבי ובינה מלאכותית, ישראל נמצאת בחוד החנית של החדשנות העולמית ומעמדה כאומת החדשנות חזק ואיתן מתמיד. אך ברקע מסתמנים כמה אתגרים לא פשוטים, כמו מחסור חמור בכוח אדם טכנולוגי, תוך עלייה דרמטית בשכרם של המועסקים בהיי-טק, קשיים בחינוך הטכנולוגי ועוד, לצד ירידה מסוימת בהקצאה הלאומית למו"פ. אתגר נוסף טמון ברפורמת המס של הנשיא טראמפ המאיימת להפוך את ארה"ב לאטרקטיבית יותר מאשר ישראל עבור יזמים וחברות סטארט-אפ".

מה המסקנה?

"עבור ישראל, שיתרונה היחסי נשען על הון אנושי ורוח של חדשנות, הקניין הרוחני הוא בבחינת משאב אסטרטגי. מכאן שפיתוחו, שימורו ומינופו הם בבחינת אינטרס לאומי מובהק. באותו אופן, יצירת אקלים תומך חדשנות, תוך הסרת חסמים רגולטוריים, הן עבור ממציאים ויזמים מקומיים והן עבור חברות רב-לאומיות – המקימות בישראל מרכזי פיתוח – הוא צורך חשוב".


 לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

תגובות