פוטנציאל עולמי

פוטנציאל עולמי

במשרד הכלכלה והתעשייה החליטו להגביר את מעורבות התעשייה הישראלית בפרויקטים שמממן הבנק העולמי. יש כבר תוצאות בשטח - במיוחד בתחומים כמו מים, חקלאות והגנת הסייבר - שמדגימות את הפוטנציאל הגדול לפעילות החברות הישראליות במדינות המתפתחות

מאת: יואל צפריר (צילומים: יח"צ)
סחר ועסקים סחר חוץ

מה המשותף לפרויקט בריאות בבורקינה פאסו, מתקן סולארי במדינות אפריקה שמדרום לסהרה ומערכת קבלת החלטות לבכירי המינהל הציבורי בניגר? כל אלה הם פרויקטים שמומנו לאחרונה על-ידי הבנק העולמי, והם מצטרפים לשורה ארוכה של פרויקטי תשתית וייעוץ שמממן הבנק במדינות מתפתחות. למעשה, זהו רק מדגם מייצג של מִפְעָלות הבנק, שקם לאחר מלחמת העולם השנייה ושם לעצמו למטרה למגר את העוני במדינות המתפתחות ולקדם את השגשוג בעולם (ראו מסגרת).

למרות שהוא אחראי למימון פרויקטים בהיקפים גדולים, הבנק העולמי פחות מוכר בישראל וחברות ישראליות, לפחות עד לאחרונה, כמעט ולא הכירו את הפוטנציאל הטמון בחבירה אליו. כל זה משתנה בשנתיים-שלוש האחרונות לאחר שמשרד הכלכלה והתעשייה הפך את שיתוף הפעולה עם המוסד הפיננסי הבינ"ל לנושא מרכזי בפעילותו, בהקשר של סחר חוץ והשקעות.

   יפעת אלון פרל

"מבחינת החברות הישראליות, הבנק העולמי הוא טריטוריה לא מוכרת", אומרת יפעת אלון-פרל, נציגת משרד הכלכלה והתעשייה והציר הכלכלי-מסחרי בוושינגטון די.סי., הפועלת מול הבנק. "חברות עסקיות רבות בישראל עדיין לא הפנימו את היקף המימון העצום, שמספק הבנק העולמי להקמת פרויקטים במדינות המתפתחות. מדובר בהיקף של למעלה מ-64 מיליארד דולר, ואלה פרויקטים שחברות ישראליות יכולות להשתלב בהם כספקיות של שירותים, מוצרים ובינוי פרויקטים, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף.

"זהו ערוץ משמעותי למימון פרויקטים, הממוקד במדינות המתפתחות, שנהנה מניסיון, מוניטין ומכובדות אותן צבר הבנק בשבעה עשורים של פעילות, אך לצערי ישראל כמעט ולא נמצאת בו", מוסיפה אלון-פרל. "מדובר בשורה ארוכה של פרויקטי תשתית – סלילת כבישים, בניית בתי חולים ובתי ספר, הקמת מתקני התפלה, מים ואנרגיה – וכן פרויקטי ייעוץ רבים, שנועדו כולם לאפשר למדינות המתפתחות לשפר את רמת החיים של התושבים ולסגור פערים אל מול המדינות המפותחות. צריך לזכור שזהו 'כסף חכם', שכן הבנק לא מסתפק רק בהיותו ערוץ פיננסי והוא מלווה את המדינות בכל שלבי תכנון הפרויקט ויישומו, וכן מעורב בעיצוב וביישום המדיניות הממשלתית, שנועדה לתמוך בהקמת הפרויקטים השונים".

פוטנציאל צמיחה משמעותי

כדי לקדם את שיתוף הפעולה עם הבנק ולחשוף כמה שיותר חברות ישראליות לפרויקטים שממומנים על-ידו, הוחלט במשרד הכלכלה והתעשייה על הקמת קרנות מיוחדות, בשיתוף הבנק, שנועדו לקדם את המודעות של המדינות המתפתחות, בדגש על אפריקה, ליכולות הטכנולוגיות של ישראל, זאת בתחומים מוגדרים שבהם יש לישראל יתרון יחסי. המיקוד באפריקה הוא ביטוי נוסף להחלטת הממשלה מ-2016 על חיזוק הקשרים הכלכליים ושיתופי הפעולה עם מדינות היבשת.

לקרן הראשונה, הממוקדת בתחום המים, הוקצה סכום של מיליון דולר וסכום דומה הוקצה לקרן השנייה, שעוסקת בתחום הגנת הסייבר ובה שותף גם מערך הסייבר הלאומי. לקרן השלישית בתחום החקלאות, שהוקמה לאחרונה, הוקצה סכום של חצי מיליון דולר.

לדברי אלון-פרל, הקרנות הללו נועדו להנגיש את הידע והמומחיות של ישראל בתחומים הללו למקבלי ההחלטות ולחברות עסקיות במדינות אפריקה. זאת באמצעות ארגון משלחות וקיום סמינרים וסדנאות בהם הם יחשפו לא רק לטכנולוגיות הישראליות, אלא גם למדיניות הממשלתית בתחומים הללו (Policy) שהביאה לקידום התחום בישראל. דוגמא מובהקת לכך היא תחום הסייבר בו פיתחה ישראל מוסדות, תהליכים ושיטות עבודה, שהפכו למודל חיקוי בעולם. הרעיון הוא לקדם את המודעות ליכולות הישראליות כבר בשלבים הראשוניים שבהם המדינות מעצבות מדיניות, ובכך לאפשר את המשך שיתוף הפעולה העסקי בהמשך.

יש כבר תוצאות?

"בתחום המים והסייבר אנו כבר רואים תוצאות. חברות ישראליות נוטלות חלק בפרויקטים בתחומים אלה במדינות אפריקה כתוצאה מפעילות הקרנות. בתחום הסייבר למשל, אנו עדים לפעילות משמעותית של חברות ישראליות במכרזי ייעוץ לפרויקטים".

האם אין רתיעה בקרב חברות ישראליות משיתוף פעולה עם הבנק? הרי מדובר בפרויקטי תשתית גדולים שלא ברור עד כמה חברות ישראליות מתאימות לכך?

"קודם כל, חברות ישראליות יכולות להשתלב כקבלני משנה בפרויקטים שונים, אבל בל נשכח שיש גם חברות ישראליות גדולות שיכולות בהחלט ליישם פרויקטים גדולים בתחומים כמו מים, אנרגיה וחקלאות. שנית, חלק גדול מהמכרזים שמפרסם הבנק הם מכרזי ייעוץ ותכנון בהיקפים של 100-200 אלף דולר, שבהם חברות ישראליות בסדר גודל בינוני יכולות להשתלב בקלות.

"היתרון של השתלבות בפרויקט מסוג זה הוא עצום, שכן אם חברה משתתפת בפרויקט מסוים, אפילו לא גדול, היא נחשפת לרשת ענקית של קשרים והיכרויות עם חברות בינ"ל ותאגידים רב-לאומיים, כמו גם עם גורמי ממשל במדינות השונות, קשרים שיכולים להניב לה עסקים בטווח הרחוק יותר. בסוף, עסקים בנויים לא מעט על קשרים. בכלל, במדינות המתפתחות קיים פוטנציאל צמיחה גדול וישראל יכולה להפיק מכך תועלת מרובה".

האם אתם שוקלים להיכנס לתחומים נוספים?

"כן, אנו רוצים להיכנס גם לתחום הציוד הרפואי ושירותי הבריאות ושוקלים להקים קרן דומה גם בתחום זה. מעבר לכך, אנו מעמיקים ומרחבים את הפעילות בתחומי הקיימים, כמו למשל בתחומי המים והחקלאות, שהם תחומים קריטיים במדינות המתפתחות".

שותפות במאמץ עולמי

מעבר לחיזוק וגיוון היצוא הישראלי, לשיתוף הפעולה עם הבנק העולמי יש מטרות נוספות. אחת מהן, כפי שמבהיר צפריר אסף, מנהל מחלקת שווקים מתעוררים ומימון בינ"ל במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, הוא לקיחת אחריות ומעורבות במאמצי הקהילה הבינ"ל לקדם את הכלכלות במדינות המתפתחות.

   צפריר אסף

"בעיות הפיתוח של מדינות אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית מעסיקות כיום מאוד את המדינות המפותחות וראוי שישראל – כמדינה מפותחת – תהיה שותפה למאמץ העולמי הזה", מחדד אסף. "אנו יכולים לתרום רבות לעולם מניסיוננו הארוך בפיתוח, מה גם שעד סוף שנות ה-70' של המאה הקודמת ישראל נעזרה בכספי הבנק למימון פרויקטים. הכלכלה הישראלית התחזקה מאוד בארבעת העשורים מאז ואנו לא מוגדרים עוד כ'מדינה מתפתחת', אבל אנו יכולים להציע לעולם את הניסיון שלנו. יש לכך גם השלכות מדיניות חשובות ובמידה רבה הפעילות הזאת משלימה את המאמצים המדיניים וההסברתיים שלנו בערוצים אחרים".

אסף, שקודם לתפקידו הנוכחי שימש כנציג משרד הכלכלה והתעשייה בווייטנאם ונחשף שם לעולם הפיתוח, מגלה, כי בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא פיתחה כלים ואסטרטגיה למעורבות בתהליכי פיתוח עולמיים. עם חזרתו מהשליחות בווייטנאם הוא יזם את הקמת המחלקה החדשה למימון בינ"ל, במסגרת מינהל סחר חוץ, כדי לקדם את הנושא ולשמחתו מצא לכך שותפים רבים במינהל, במשרד ובממשלה בכלל שתמכו ברעיון.

להקל על החברות

אחרי כל זה, אלון-פרל ואסף לא מסתירים את הקשיים שעומדים בפני חברות ישראליות בדרך להשתלבות בפרויקטים שמממן הבנק העולמי. לדברי אסף, פעילות ומעורבות בפיתוח בינ"ל צופנות בחובן הבטחה גדולה, אבל אליה וקוץ גדול בה – היא מחייבת אסטרטגיה מקיפה וארוכת טווח, התמדה ותפיסת הפעלה המותאמת למדינות המתפתחות. אלון-פרל מציינת כי הדבר דורש מחויבות רבה לאורך זמן, תוך גילוי סבלנות ואורך רוח, שלא תמיד מאפיינים חברות ישראליות.

"צריך לזכור שתהליכי המכירה והשיווק במדינות המתפתחות שונים מאוד מאלה הקיימים ומוכרים לישראלים ממדינות המערב", הם מדגישים. "התרבות העסקית הישראלית מתאפיינת לעיתים בחוסר סבלנות וזלזול בתהליכים ארגוניים סבוכים, תוך רתיעה מבירוקרטיה, ולרוע המזל זה עומד בסתירה לתהליכי העבודה הנדרשים במדינות המתפתחות ובעבודה עם הבנק העולמי. כדי להצליח ולהשתלב בפרויקטים בינ"ל יש להכיר לעומק את הצרכים של המדינות ואת הסוגיות שמעניינות אותן, תוך ניסיון לגשר על השוני בין התרבויות העסקיות".

לדבריהם, משרד הכלכלה והתעשייה פועל ככל יכולתו כדי להקל על החברות, בסיוע היחידות המקצועיות של הבנק העולמי. הבנק, כאמור, הוא גורם מקצועי המלווה את הפרויקטים ודואג שייצאו לפועל על-פי סטנדרטים בינ"ל המקובלים בעולם הפיתוח הגלובלי ומבטיח בכך הוגנות, שקיפות ותהליכי עבודה מוקפדים. הדבר מספק ביטחון לחברות מצד אחד, וכניסה חלקה יותר לשווקים לא פשוטים שעדיין לא פועלים לפי סטנדרט מערבי. העבודה עם הבנק גם מחזקת מאוד את הסיכויים כי פרויקטים ותהליכים עסקיים יתממשו, שכן הבנק מציע למדינות חבילות מימון נדיבות.

מנועי צמיחה נוספים

    אוהד כהן

"לצד ההשתתפות החשובה במאמץ הבינ"ל למיגור העוני וקידום כלכלות המדינות המתפתחות, שיתוף הפעולה שלנו עם הבנק העולמי הוא ערוץ נוסף לקידום היצוא הישראלי", מדגיש אוהד כהן, ראש מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. "כמדינה קטנה בעלת יכולות ייצור מוגבלות, הממוקמת בשכונה מאתגרת, המרוחקת משווקים טבעיים וללא שייכות לגוש סחר זה או אחר, אנו כל הזמן פועלים לאתר מנועי צמיחה נוספים לכלכלה הישראלית והזדמנויות חדשות לייצוא הישראלי, תוך מאמץ גדול לגוון אותו ולהרחיב את מספר השחקנים הפועלים בו.

"מבחינה זו, הידוק הקשר עם הבנק העולמי והשתתפות במכרזים תחת המטריה שלו, עונה על צרכים אלה. הקמת הקרנות סוללת את הדרך עבור חברות ישראליות להשתתף במכרזים שהבנק מפרסם ולזכות בהם. עוד כשכיהנתי כציר כלכלי בוושינגטון שמתי לב לכך, שישראל אמנם תורמת לבנק העולמי, אך מספר החברות הישראליות השותפות בפרויקטים שמממן הבנק הוא מזערי. ראיתי שמדינות אחרות יודעות למנף את הקשרים עם הבנק לתועלתן וסברתי שגם ישראל צריכה לפעול בתחום זה של פרויקטים בינ"ל במימון הבנק. ברור לי, עם זאת, שאנו עדיין רק בראשית הדרך ונדרש עוד חינוך שוק נרחב כדי להגביר את המודעות של החברות הישראליות לפוטנציאל העסקי שטמון בקשר עם הבנק העולמי.

"בעיני הבנק העולמי, ישראל היא סיפור הצלחה. מדינה שהתמודדה עם תנאים בלתי נסבלים כמעט בעת הקמתה והצליחה לפתח כלכלה משגשגת בסביבה עוינת", מדגיש כהן. "ישראל מצליחה להתחבר למטרות הבנק ולנתב את היכולות שלה במסלול של 'עוצמה רכה' ולא באופן בוטה ושיווקי. כשאנחנו מציעים מערכת מים שעשויה לפתור בעיות קריטיות של אספקת מים, ביטחון מים, מיחזור מים וחיסכון במים, זה קריטי למדינות מפתחות, במיוחד באפריקה, והעיקר – לא צריך להסביר לבנק שאנחנו טובים בזה. באתי פעם עם מצגת על מים ואמרו לי: 'שכח מזה, אנו יודעים שאתם טובים בזה…'.

"בסופו של דבר מדובר על שילוב מוצלח בין עשיית טוב, שתורמת לשלום העולם ולקידום חברות מתפתחות, לבין מינוף הזדמנויות כלכליות עבור ישראל", מסכם ראש מינהל סחר חוץ. "אני שמח שכל משרדי הממשלה נרתמו למאמץ משותף בעניין זה, כולל משרד רה"מ, משרד החוץ ומשרד האוצר, וביחד אנו שוקדים על התוויית וביצוע מדיניות מתואמת בנושא זה. למעשה, אנו משווים עבור החברות הישראליות את תנאי התחרות שבהם הן פועלות וכעת הן יכולות כעת להתמודד על מכרזים עולמיים בצורה דומה לזה של חברות הולנדיות או דניות".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

מהדקים קשרים עם בנקים אזוריים

בנוסף לפעילות הישירה עם הנהלת הבנק העולמי, ישראל מקדמת פעילות גם עם זרועות הבנק השונות ובהן International Finance Corporation) IFC) – האחראית לעבודה עם הסקטור הפרטי במדינות השונות. ישראל גם משתפת פעולה עם מדינות אחרות במסגרת IFC במיזמים שונים. כך למשל, היא הקימה קרן משותפת עם פינלנד למימון פיילוטים משותפים של מדינות מתפתחות ומפותחות לטכנולוגיות בתחום הבריאות, תחת הכותרת TechEmerge. השלב הראשון התקיים בהודו ואילו השלב השני מתרחש בימים אלה בברזיל.

ישראל גם פועלת במקביל להדק את קשריה עם בנקים אזוריים לפיתוח ובהם הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח IADB (Inter-American Development Bank), הפועל לקידום כלכלי וחברתי במדינות אמריקה הלטינית, והבנק האירופי לשיקום ולפיתוח (European Bank for Reconstruction and Development), שנוסד בשנת 1990 והחל לפעול לאחר פירוק ברית המועצות, כאשר מדינות מזרח אירופה וחבר המדינות נזקקו לעזרה לטפח ולגדל סקטור פרטי חדש בסביבה דמוקרטית.

כמו כן, ישראל משתפת פעולה עם ארגונים לא-ממשלתיים, קרנות פילנתרופיות במיזמים שונים בארצות מתפתחות, כמו למשל הפרויקט Power Africa שנועד להוסיף יותר מ -30,000 מגה-ואט (MW) של יכולת ייצור חשמל נקייה ויעילה יותר ו -60 מיליון חיבורי חשמל לבתים ועסקים חדשים באפריקה שמדרום לסהרה. יצוין כי 705 מהאוכלוסייה באזור זה חיה ללא חשמל. בפרויקט זה ישראל משפת פעולה עם ארגון הג'וינט ורואה בכך נדבך נוסף באסטרטגיית הפיתוח ושיתוף הפעולה הבינ"ל שלה.

לדברי צפריר אסף, הפעילות במישור האזורי כבר קורמת עור וגידים. כך למשל, הוקמה קרן עם הבנק האזורי באמל"ט בתחום הסייבר ובמרץ האחרון התקיימה בישראל סדנא בת שבועיים בה נטלו חלק 30 מקבלי החלטות מ-20 מדינות שבאו לחזות מקרוב בטכנולוגיות הגנת סייבר ישראליות. "לקרן זו יש חשיבות רבה שכן אותם מקבלי החלטות מעצבים כיום תוכניות לאומיות להגנת סייבר וההזדמנויות העסקיות לכך עבור ישראל הן ברורות", מדגיש אסף.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

תגובות

Comments are closed