"כלכלה זה לא רק תעשייה והיי-טק"

"כלכלה זה לא רק תעשייה והיי-טק"

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מתריע מפני הפגיעה במגזר העסקי וקובע: "מקבלי ההחלטות במשק אינם מבינים מספיק את משקל מגזר המסחר והשירותים וכיווני התפתחותו של המשק"

מאת: יואל צפריר | עינת פרידמן יחסי ציבור
מנהלים סחר ועסקים

בימים אלה חוגגת לשכת המסחר תל אביב והמרכז 100 שנים להיווסדה. הלשכה מהווה את ארגון העסקים והמעסיקים הגדול בישראל, ובמסגרת תפקידה היא מגנה על האינטרסים העסקיים הלגיטימיים של כ-100 ענפי משק הפועלים כחטיבות עצמאיות וכן של מגזר המסחר והשירותים בכללו. באירוע חגיגי לרגל 100 השנים, יעניק עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שישה אותות הוקרה לעסקים הוותיקים ביותר החברים בלשכת המסחר, כאלה שההיסטוריה האישית שלהם משקפת את התפתחות הכלכלה הישראלית.

עודף הרגולציה חונק את המשק

עם חידוש המאבק הציבורי סביב יוקר המחיה, ביקשנו לשמוע את דעתו של לין מה ניתן לעשות כדי להוריד את המחירים במשק, וכיצד הוא רואה, כאיש ציבור ותיק, את עתידה של כלכלת ישראל. "הדרך הנכונה ביותר להוריד את יוקר המחיה הינה להפסיק את הרדיפה אחר המגזר העסקי ולאפשר תחרות ברמה גבוהה יותר בתוך המגזר העסקי כולו", משיב לין. "אין צורך לחזור לפיקוח על מחירים, ואין צורך לרדוף אחר היבואנים הישירים ולכנותם 'יבואנים בלעדיים'. על כל מוצר המיובא לישראל, יש כמה יבואנים ישירים המתחרים ביניהם. וככל שהתחרות ביניהם תגבר, כך זה ישפיע על הורדת רמת המחירים.

"מחיר זה לא רק תג המחיר, אלא תג מחיר מול איכות, ויש להשאיר לצרכנים חופש בחירה בעולם תחרותי. ניסיון לעוות את תנאי הסחר הבסיסיים לא יושיעו אותנו. ומה שחשוב לא פחות – הממשלה צריכה לדעת להיאבק באומץ מול המונופולים המוחלטים בבעלותה, שהם בעיקר חברת החשמל, נמלי הים, נמל התעופה, רכבת ישראל ותאגידי המים. בנוסף להם גם הרשויות המקומיות. מס הארנונה העולה בהתמדה מידי שנה, ללא שום קשר לרמת השירות או הגידול בעסקים, הוא אחד מהמאיצים של יוקר המחיה, המשפיע גם על סגירת עסקים רבים".

הממשלה הנוכחית והעומד בראשה הבטיחו להיאבק ברגולציה "בגרזן". עד כמה ההבטחה הזו מומשה, הלכה למעשה?

"עודף הרגולציה המוטל על כתפי המגזר העסקי הוא מהבעיות המרכזיות של המשק. הוא הופך את השיח על העלאת הפריון למגוחך. בעלי העסקים אינם יכולים לעסוק בהגדלת הפריון כשהם צריכים כל העת להישמר שאין הם מפרים הוראה רגולטורית כזו או אחרת.

"החלטת הממשלה 2118 להפחתת נטל הרגולציה ב-5% מידי שנה, היא החלטה מרכזית שאין מצייתים לה. רגולטורים שונים, ובעיקר רשות שוק ההון, המשיכו בתנופת יצירתה של רגולציה חדשה, ולצד זה ראוי לציין שיש ריסון ברשות להגנת הצרכן. עודף הרגולציה חונק את המשק, מונע צמיחת אמת ועולה לנו בלא פחות מ-50 מיליארד שקלים הפסד תוצר.

"דוגמה בולטת: הרחבה בלתי נחוצה בסמכויות הרשות להגבלים עסקיים, ההופכת אותה להיות הדיקטטורה של המגזר העסקי. יש לה יכולת לתת הוראות לעסקים, ללא כל תשתית ראייתית ורק על בסיס מעמדו של העסק, או על שום חשש שהוא יכול לפגוע בתחרות. בדרך זו מערערים את יסודות המשפט בישראל, ובשטחיות רבה מקדמים חוקים שפוגעים בזכות החוקתית של חופש העיסוק, מעמידים את יסודות הכלכלה החופשית בסכנה, ומשרד ראש הממשלה עומד מנגד ואינו מתערב".

היבוא האישי פוגע בהכנסות המדינה

"המדיניות הכלכלית שגויה ביסודה, שכן מקבלי ההחלטות במשק אינם מבינים מספיק את משקל מגזר המסחר והשירותים וכיווני התפתחותו של המשק", קובע לין ומדגיש: "שימו לב, מגזר המסחר והשירותים אחראי ל-69% מהתוצר העסקי. במגזר העסקי 2,481,000 עובדים, מתוכם, 1,786,000 מועסקים במגזר המסחר והשירותים. יצוא השירותים גדל ב- 398% ב-20 השנים האחרונות, תוספת של 40 מיליארד דולר. בשנת 2018 הוא כבר מהווה 45% מכלל היצוא של ישראל לארצות העולם.

"אם נעמיד יצוא שירותים מול יבוא שירותים, ניווכח שאנו מייצאים בערך של 19.5 מיליארד דולר מעל ומעבר למה שאנו מייבאים. הדולר האמריקאי אינו ירוק יותר, אם הוא בתמורה לשירותים או שהוא בתמורה למוצר. כשקברניטי המשק יבינו שכלכלת ישראל אינה רק תעשייה והיי-טק, הם ישכילו לקבל החלטות נכונות יותר".

האם לדעתך קולם של העסקים הקטנים והבינוניים נשמע היטב במסדרונות הממשל?

"הממשלה לא מגינה על העסקים הקטנים. ההיפך. פוגעים בהם ופוגעים בהם קשות. תוכניות שעל-פיהן מעניקים מעט סיוע כספי אינן הפתרון והן בפועל מהוות הטעייה של המציאות. מחמת הסגידה לייבוא האישי, בפועל מאיימים כיום על המשך קיומם של עשרות אלפי עסקים בישראל, בעיקר חנויות רחוב. כל חנות היא עסק משפחתי. כל חנות היא השקעת משפחה במשאבים ובעבודה של עשרות שנים. הממשלה מעמידה את כולם בתנאי תחרות בלתי שווים מול ספקי חוץ. על אותו המוצר במסחר המקומי משלמים את מלוא המע"מ ומלוא מיסי היבוא, בעוד שביבוא אישי פוטרים ממיסי היבוא וממס ערך מוסף. יתר על כן, מוענקות הקלות ביבוא אישי גם בתחום חוקיות היבוא וגם בתחום בדיקות מכון התקנים.

"היבוא האישי מתפתח בקצב נחשוני, תוך גרימת הפסד ענק להכנסות המדינה, והופך בפועל להיות מערכת מקבילה של היבוא המסחרי. הגדרת יבוא אישי מאפשרת יבוא כמותי כמעט ללא מגבלה. בלהט ליצור בישראל תחרות מול המגזר העסקי מאבדים את האיזונים ומנהיגים מדיניות שתקעקע את המגזר העסקי בישראל, ותגרום הפסדים כבדים להכנסות המדינה".

לחוקק את חוק יסוד החקיקה

כיהנת כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת בתקופה בה נחקקו חוקי היסוד הגדולים. אילו עוד חוקי יסוד נדרשים כדי להשלים את החוקה?

"בתוקף תפקידי כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת העברתי את חוק יסוד הממשלה במתכונתו החדשה, שהביא את הבחירה הישרה של רה"מ. ניתנה לי אז הזדמנות היסטורית נדירה, לאחר התרגיל המסריח של מרץ 1990, לשנות את השיטה הפוליטית בישראל. העברנו אז עוד שרשרת חוקים: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ; חוק יסוד חופש העיסוק ; חוק המפלגות ; החוק לחיסול הכלנתריזם ; והעלאת אחוז החסימה. יש לנו חוקה כתובה. על מנת להשלים אותה, צריך לעשות מעשה חוקתי אחד בלבד: לחוקק את חוק יסוד החקיקה ולקבוע שכל חוק יסוד חדש, שינויו או ביטולו של חוק יסוד קיים, יעשו ברוב של 65 מחברי הכנסת".

אתה מתגעגע לעבודתך הפרלמנטרית?

"בוודאי שאני מתגעגע לעבודה הפרלמנטרית. געגועים אלה זוכים לפיצוי גדול בתפקידי הנוכחי כנשיא איגוד לשכות המסחר. יש הבדל ענק בין להיות בתוך המערכת הפרלמנטרית לבין להשפיע מבחוץ. כדי להעביר חוק שיפסיק להגדיר את המעסיקים כ'מעבידים' ויגדיר אותם במונח הראוי 'מעסיקים' היינו צריכים לעבוד חמש שנים".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

   אוריאל לין
   (צילום: עינת לברון)

שם ומשפחה: עו"ד אוריאל לין.

תפקיד: נשיא איגוד לשכות המסחר ונשיא לשכת המסחר תל אביב והמרכז.

השכלה: תואר מוסמך במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר מאסטר במשפטים (LLM) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

תפקידים קודמים: לין כיהן בשורת תפקידים בכירים בשירות המדינה: מנהל רשות ההשקעות של ישראל לצפון אמריקה, הממונה על הכנסות המדינה, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חבר כנסת בכנסות ה-11,12. במהלך כהונתו היה יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, יו"ר ועדת האנרגיה ויו"ר הוועדה לבטיחות בדרכים. כמו כן בתחילת דרכו שימש היועץ המשפטי ומזכיר החברה של "אתא טקסטיל", ומנכ"ל חברת "ג'רוזלם ג'רזי בע"מ".

בנוסף: אביר איכות השלטון, חבר מועצת המנהלים של ארגון ה- Eurochambres וחבר הוועד המנהל ב-World Chambers Federation) WFC), ארגון בינלאומי המורכב מ-125 לשכות מסחר לאומיות.

פרסם שישה ספרים: הראשון 'אבן דרך' מבוסס על שבעת התפקידים שמילא בשירות הציבורי, הכולל אסופת מאמרים הקשורים בתפקידים אלה; 'ליעד והעורבים'; 'הגנה עצמית'; 'זיכרונות אהבה משפיה'; 'לידתה של מהפכה' המתאר את הליכי החקיקה והמאבקים שהובילו לחקיקת מגילת זכויות היסוד הישראלית; והאחרון 'החיים על פי הדוד מסין'.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====



		

תגובות

Comments are closed