רעידת אדמה בישראל: כך נערכים

רעידת אדמה בישראל: כך נערכים

מה עלולה לגרום רעידת אדמה, כיצד נערכת לכך המדינה, ומה האזרחים יכולים וצריכים לעשות לפניה ואחריה. אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה ברשות החירום הלאומית שבמשרד הביטחון, עונה על כל השאלות

מאת: שחר בן-פורת (צילומים: אמיר יהב)
סחר ועסקים רעידת אדמה

   אמיר יהב
   (צילום: יח"צ)

"המדינה קיבלה החלטה על מסגרת להיערכות, שבה היא קובעת מספרים ולפיהם היא נערכת – 28,600 בניינים הרוסים או עם נזק כבד, 290 אלף בניינים עם נזק קל עד בינוני, 7,000 הרוגים, 8,600 פצועים בינוני וקשה, 37 אלף פצועים קל ו-170 אלף חסרי קורת-גג" – כך אומר אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה ברח"ל (רשות החירום הלאומית) שבמשרד הביטחון. "אנו מעריכים", הוא מוסיף, "שבחודש-חודשיים הראשונים מספר האנשים חסרי קורת-גג יהיה גבוה אף יותר".

לדבריו, מספרים אלו מבוססים על חישוב של אלפי מוקדים אפשריים לרעידת האדמה, על גיל המבנים בישראל ועל אזורי הסיכון הקיימים במדינה. "אין שתי רעידות אדמה זהות", מסביר יהב, "ואם יש תזוזה במיקום של הרעידה ובעומק שלה, ההשפעה שלה תהיה שונה".

מדינת ישראל ממוקמת על שני אזורים מועדים לרעידות אדמה: הראשון הוא העתק ים המלח, קרי השבר הסורי אפריקאי; והשני הוא העתק הכרמל, קרי שבר המתחיל באזור בית שאן וממשיך מערבה עד מפרץ חיפה. "המדינה שלנו צרה מאוד", מזכיר יהב, "כך שרעידה חזקה עלולה להשפיע על אזורים נרחבים במדינה".

במסגרת ההיערכות, לוקחת המדינה בחשבון שני תרחישים לצונאמי – הראשון, צונאמי מהיר מאוד שיגיע לחופים תוך דקות ספורות עקב התמוטטות של מדף היבשת; והשני, צונאמי שצפוי להגיע תוך 20-45 דקות לחופי ישראל עקב רעידת אדמה חזקה במפגש הלוחות באזור כרתים או קפריסין.

   רעידת אדמה באיטליה

ההיערכות של המדינה

היערכות המדינה באה לידי ביטוי במספר היבטים. בתחילה, בתקן 413 לבנייה שנכנס לתוקף בשנת 1975, אך בפועל השפיע על הבנייה מ-1980 ואילך, ובהמשך בתקן חיזוק מבנים לרעידות אדמה (חלק מתקן 413) שנכנס לתוקפו לפני כשנה.

יהב: "יש כיום כ-80 אלף מבני מגורים וכ-4,600 מבני ציבור שנבנו לפני 1980. במסגרת תמ"א 38, קיבלו עד עכשיו כ-2,700 מבנים היתר לחיזוק, וחוזקו עשרות בודדות של מבני ציבור, מרביתם בתי ספר. הממשלה משקיעה בזה הרבה מאוד כסף אך הקצב הוא איטי, ולכן אנו צריכים להיות מאוד טובים גם במענה הגופים לרעידת אדמה וגם בשיקום לאחריה. אנו עושים אומנם לא מעט פעולות אולם עדיין קיימים פערים גדולים".

הפעולות הנעשות כדי להיערך להשפעה של רעידת אדמה מגוונות ומתפרסות על-פני תחומים שונים. יהב מונה מספר דוגמאות: הכשרת 70 אלף תלמידים לסיוע עצמי ראשוני על-ידי פיקוד העורף. תרגילי היערכות לאומיים שהאחרון שבהם נערך ב-2017. הצבת שילוט לאורך חופי ישראל המתריע בפני צונאמי. הטמעת מערכות התרעה לרעידות אדמה בבתי-ספר. פיתוח מערכת התרעה לאומית על-ידי המכון הגיאולוגי. התאמת התשתיות השונות בישראל לרעידות אדמה.

"לכל תשתית לאומית נקבעה מסגרת ההיערכות שלה", מדגיש יהב, "בחברת החשמל, לדוגמה, דואגים לקבע את כל הגנרטורים והטורבינות, ומוודאים כי במחסנים ישנו ציוד חלופי תקין לשימוש לאחר רעידת אדמה".

במקביל, הוקמה יכולת לאומית לסיוע מהיר לרשויות המקומיות בציוד להקמת אתרי סיוע לאוכלוסייה, כדי לוודא שהתושבים מקבלים מענה מלא. "הרשות המקומית תספק את השירותים הבסיסיים לתושבים, וכל רשות אמורה להחזיק אצלה ערכות להקמת אתרי סיוע לאוכלוסייה. למרות זאת, החלטנו להקים יכולת סיוע ממונעת הכוללת 40 קרונות עם ציוד, שיסייעו בהקמת אותם אתרים בעת הצורך", אומר יהב.

ההיערכות של התושבים

לצד היערכות המדינה לרעידת אדמה, ישנם צעדים שונים שאנו האזרחים יכולים ואף צריכים לעשות כחלק מההיערכות. אם בניין המגורים נבנה לפני 1980, יש לוודא כי הוא עבר חיזוק כנגד רעידות אדמה – ולחזק אותו, במידה שלא. בתוך הדירה עצמה, חשוב לחזק לקירות את הארונות, המדפים, המזגנים וכל חפץ שעלול לזוז או ליפול. נכון גם להכין – במקום ברור וידוע מראש – מלאי מזון ומים, ערכת עזרה ראשונה, רדיו עם סוללות, מטענים ניידים לסלולר ותאורת חירום.

בנוסף, מומלץ לערוך שיחה משפחתית בנושא ולתרגל את הכללים. במסגרת זו, חשוב לארגן מקום כינוס בטוח לכל בני המשפחה מחוץ למבנה. "חשוב שתהיה נקודת מפגש שעליה מסכימים מראש", מסביר יהב, "כי באירוע רעידת אדמה יש בהלה, אש ו/או עשן עלולים להתלקח, החשמל עלול שלא לעבוד ולא תמיד אפשר לראות".

כאשר מרגישים רעידת אדמה, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לצאת מהבניין. אם לא ניתן לעשות זאת, יש להיכנס לממ"ד – אך להשאיר את הדלת שלו פתוחה כדי למנוע מאלו שבפנים להינעל. אם אין ממ"ד או אפשרות להיכנס אליו אך גם אין אפשרות לצאת מהבניין, יש לצאת אל חדר המדרגות ולהישאר בו. אם נמצאים על חוף הים במהלך רעידת אדמה, יש להתרחק מיידית לפחות כקילומטר מהחוף ולעלות אל מיקום שהוא גבוה ביחס לגובה פני הים.

לאחר שהרעידה פסקה, חשוב לבדוק את מצב הבניין לפני שנכנסים אליו. אם הרעידה התרחשה בלילה, יש לחכות לבוא אור היום ולבדוק אם נפרצו סדקים בקירות הבניין או נגרם בו נזק כלשהו. אם כך קרה, אין להיכנס לבניין אלא רק לאחר קבלת אישור ממהנדס או גורם מוסמך אחר.

כמו כן, אם רואים בסביבת הבניין כבלי חשמל ו/או כבלים חשופים שמגע עימם עלול להוות סכנה, או אם מריחים ריח של גז באוויר – אין להיכנס לבניין ואין להדליק אש בקרבתו. במידת האפשר, יש לקרוא לחברת החשמל ו/או לחברת הגז כדי שיטפלו בבעיה. כך גם במקרה של פגיעה במערכת המים או הביוב – יש להודיע לרשויות ו/או להזמין איש מקצוע, ובינתיים אין לעשות בהן כל שימוש.

בתוך הדירה, חשוב להיזהר מארונות, דודים, תקרות אקוסטיות ומכל חפץ או רהיט שאולי זז ממקומו. בכל מקרה, אין לצאת אל המרפסת שכן היא מהווה מבנה לא יציב העלול להתמוטט. חשוב גם להיזהר מהבניינים הסמוכים, שאולי ניזוקו, ומנפילה של חיפוי חיצוני.

"ישנם עדיין פערים בהיערכות של המדינה לאירועי רעידת אדמה", מסכם יהב, "אך אנו עובדים על כך במלוא המרץ, כדי לצמצם את הפגיעה האפשרית של רעידת אדמה במדינה ובתושבים".

תגובות