התכנסות המוחות המבריקים של עורכי הפטנטים

התכנסות המוחות המבריקים של עורכי הפטנטים

תפישת ההפעלה של פירמת הבוטיק A.C. Entis IP: צוות רב-תחומי של עורכי פטנטים, רופאים ומדענים המשלב ידע בטכנולוגיות חדשניות וניסיון בליטיגציה. ד"ר אלן אנטיס, המייסד: שילוב ניסיון גלובלי וידע מקצועי יביא לתוצאה הרצויה - רישום פטנט על המצאה ויישום מסחרי עתידי

מאת: גליה היפש (צילומים: אור קפלן)
טכנולוגיה והייטק פטנטTM

לד"ר אלן (אלון) אנטיס, עורך פטנטים אמריקאי וישראלי שעלה לארץ לפני יותר מ-40 שנה, ברור שעורכי פטנטים זקוקים לא רק לניסיון והתמחות גלובלית, אלא גם לידע מעמיק בהתמחות המקצועית שלהם – בין שמדובר בטלקומוניקציה או בביולוגיה המולקולרית. כל זה, הוא מסביר, פועל אך ורק לטובת הלקוח.

נאה דורש נאה מקיים – ד"ר אנטיס, המייסד, המנהל והבעלים של משרד עורכי הפטנטים A.C. Entis IP הממוקם בלב בירת ההיי-טק הישראלית, רמת החייל, הוא בעל תואר דוקטור בפיזיקה מאוניברסיטת הרווארד, בעל רישיון לעריכת פטנטים בארה"ב ובישראל ואיש מקצוע שמביא עמו ניסיון אישי רב-שנים בתחומים שונים ומגוונים במדע, טכנולוגיה ועסקים. בין השאר הוא שימש בעשור האחרון כיועץ חיצוני למיקרוסופט העולמית. יד ימינו והשותף המנהל במשרד הוא עורך הפטנטים ד"ר קן (קניצ'י) הרטמן, בעל תואר שלישי במדעי המוח מאוניברסיטת הרווארד, אשר עבד בפירמת עו"ד אמריקאית בתחום הקניין הרוחני ועשה עלייה לארץ בשנת 2011.

ידע נרחב בכל סוגי הטכנולוגיה

  ד"ר אלון אנטיס עו"פ

"אנחנו משרד בוטיק בתחום הקניין הרוחני הפועל בכל העולם", מדגיש ד"ר אנטיס, "ומכיוון שהשוק בכל העולם הופך להיות יותר ויותר גלובלי, עורכי פטנטים זקוקים לניסיון בינ"ל גם מבחינה גיאוגרפית, כדי לשרת נכון את הלקוחות, אך גם הבנה בטכנולוגיות השונות ובהיבטים השונים של הקניין הרוחני. אנחנו קוראים לקונספט הזה IP Experience Convergence – התכנסות של כל הניסיון הנדרש כדי לכסות את כל היבטים השונים של קניין רוחני. בנוסף, עריכת פטנטים מקצועית כוללת כיום גם ידע, ניסיון והבנה בליטיגציה מכיוון שחייבים להיות מוכנים לכך שמתחרים יתקיפו את הפטנט שנרשם".

תוכל לתת דוגמה לכך?

"בוודאי. הגנו ובהצלחה על חברת תקשורת גדולה לאחר שכתבנו עבורם פטנט. המתחרים התקיפו את הפטנט הזה בארה"ב, אירופה ויפן. בתביעות מסוג זה, המתחרה לוקח כל מילה שרשומה בפטנט, גם כזו שהיא הכי לא רלוונטית, ויוצר סביבה הקשרים שנועדו לפגוע בפטנט של הלקוח. לכן צריכים להיות זהירים מאוד מראש בכתיבת הפטנט. הפתיח, למשל, שמתאר את הרקע לפטנט, צריך להיות קצר מאוד ובהיר. ככל שמשתמשים בטרמינולוגיה רבה יותר, חושפים יותר אפשרויות לתביעה.

"לא כדאי להזכיר בפתיח אנשים אחרים ופטנטים קודמים בתחום. החוק במדינות מסוימות אמנם דורש להציג גם את הפטנטים הקודמים בתחום, וצריך להיות ישרים והגונים ולעשות זאת באמצעות מסמכים מצורפים רלוונטיים, אך לא כדאי להכביר במילים בפתיח עצמו, זה יכול להיות פתח לטיעונים שהפטנט אינו תקף.

"צריך גם לקחת בחשבון שהמתחרים וממציאים אחרים קוראים את הפטנט שלך, בין היתר כדי להבין לאן הפיתוח שלך צפוי להוביל אותך בשוק. כלומר, יחד עם החשיפה צריך גם להיזהר. הרי הממשלות ומשרדי הפטנטים נותנים לך בלעדיות על ההמצאה שלך, אך הם עושים זאת תמורת גילוי נאות לקהל".

כיצד הניסיון המקצועי של עורך הפטנטים בא לידי ביטוי לטובת הלקוח?

"הפירמה שלנו כוללת ארבעה עורכי פטנטים בעלי תואר דוקטור עם ידע נרחב בכל סוגי הטכנולוגיה – מחשוב ענן, מערכות תקשורת, מערכות תלת-ממד, מכשור רפואי ומדעי החיים. הרקע הרפואי שלנו בהחלט מסייע כאשר אנו עוסקים בפטנטים הקשורים בציוד רפואי המוכנס לגוף האדם, כגון שסתומים מלאכותיים ללב. אבל יש גם דוגמאות פשוטות יותר. למשל, כאשר עוסקים בפיתוחים הקשורים לעיצוב מוצר ומוגנים ע"י מדגמים (בלשון החוק העדכני: עיצובים). בעיצובים לכל פרט בעיצוב יש משמעות שמגדירה את היקף ההגנה של העיצוב ולכן אנחנו יודעים להמליץ ללקוח מהם אותם הפרטים החשובים שיופיעו באיורים".

הבנה טכנולוגית עמוקה

אתם טוענים ש"השטן נמצא בפרטים הקטנים" כשמדובר ברישום פטנטים. למה הכוונה?

"בעריכת פטנטים מה שאתה כותב זה שאתה מקבל בסוף. אם פספסת מילה, או שהשתמשת במילה שאינה הכרחית, היא תשמש נגדך בתביעה בהמשך. למשל, אם נכתב בפטנט שאפיון מסוים הוא נחוץ להמצאה, אבל הוא לא באמת ממש נחוץ, ניתן יהיה להשתמש בזה בתביעה נגדך בעתיד".

   ד"ר קניצ'י הרטמן עו"פ

מסביר ד"ר קן הרטמן: "פעמים רבות הממציאים לא יודעים בדיוק כיצד להגדיר את ההמצאה שלהם. הם צריכים לקבל החלטה האם להוציא כסף על הליך רישום פטנט. אנחנו יושבים איתם ועוזרים להם להגדיר ולהבין את הפטנט, את החומר שנמצא מאחוריו, כדי לדעת איך ואם לרשום. אנחנו קוראים לזה 'כריית הקניין הרוחני', ואף מאגדים מוחות של כמה אנשי צוות כדי להבין זאת טוב יותר. אתן לכך דוגמה: עבדנו עם חברה בתחום הביולוגיה המולקולרית שהתקשרה אלינו וביקשה שנגיע לפגישה דחופה. הם עבדו על פרויקט מאוד חשוב ובעל ערך, אך המדען הראשי, שהוא הממציא, וגם הנהלת החברה, לא הצליחו להגיע להסכמה סביב ההגדרה המדויקת של ההמצאה.

"נסענו שלושה עורכי פטנטים למשרדי החברה, ונפגשנו עם הממציא, המנכ"ל ועוד כמה חברי הנהלה. ראינו עד כמה זה היה חשוב שהבאנו פרספקטיבה שיכולה ליצור שילוב בין הפרטים שהממציא חושב שהם הפטנט לבין מה שההנהלה חשבה שיהיה בעל ערך ויהפוך לטכנולוגיה שאפשר למסחר אותה ולחדור איתה לשוק.

"הבאנו עימנו הבנה טכנולוגית עמוקה, הסברנו להם מהי בכלל המצאה טכנולוגית וכיצד להפוך משהו לחדש. הצלחנו להגיע למצב שבסוף הפגישה נוצרה הסכמה בין הצדדים. הצלחנו לזקק משלל הדברים שעלו שם את מה שנחשב להמצאה יוצאת דופן וחדשה, העונה על דרישות החוק ולכן יש לה גם סיכוי טוב להירשם כפטנט ולהביא לשימושים שיעזרו למסחר אותה בפיתוח הרעיון. זו גישת הצוות שלנו – כמה מוחות שמתכנסים יחד, עם הבנה בטכנולוגיות שונות ועם רקע שונה, שבסוף יוצרים את הפטנט המנצח".

תגובות