אחים לקנאביס

אחים לקנאביס

שואפים להתאמת קנאביס מדויקת לכל מחלה ומטופל, ומאמינים שישראל תוביל בעולם בתרופות מבוססות קנאביס. האחים שי אברהם ויוגב שריד, בעלי חוות הקנאביס שיח ובעלים שותפים בחברת Cann10, על המשמעות של להיות מגדלי קנאביס בישראל, וגם - איך הכל התחיל

מאת: מיכל אסף (צילומים: מור ברנשטיין)
בריאות ורפואה הירוק החדש

שי אברהם שריד ויוגב שריד הם אחים למשפחה עם היסטוריה חקלאית הנפרשת על פני 70 שנה. כשאב המשפחה, יהודה שריד ז"ל, חלה במחלת הסרטן – נחשפו בניו לראשונה לצמח הקנאביס וליכולות הצמח להקל על מטופלים.

לאחר מותו החליטו שני האחים למשפחת שריד, ביחד עם אופיר, בן הדוד, להיכנס לענף שעד כה זכה להתעלמות כמעט מוחלטת, והקימו את שיח, חוות הקנאביס הראשונה שקיבלה אישור ממשרד הבריאות בשנת 2005, והשנייה בגודלה כיום בישראל. "השאיפה הגדולה של אמא, אבא ודוד מאיר הייתה תמיד שאנחנו הילדים נעבוד יחד ונמשיך את המורשת המשפחתית של עבודת אדמה", מספר שי אברהם. "היום אמא מחזיקה בבעלות בחברה ועובדת יחד איתנו בבית האריזה בתהליכי הטרימינג (ניקיון הפרחים מהענפים והעלים)".

מימין: שי אברהם שריד, יוגב שריד

"עבור חקלאי שנכנס לתחום גידולי צמח הקנאביס, המעבר חד הרבה יותר משנדמה. ענף הקנאביס נמצא תחת פיקוח רגולטורי כבד, דבר שחקלאים רגילים אינם מורגלים בו. הבקרה באה לידי ביטוי במתן רישיונות לגידול, המותנים בשורה ארוכה של קריטריונים, ופיקוח קפדני על תהליך הגידול", מסביר יוגב שריד.

"בנוסף, מכיוון שגידול קנאביס רפואי בצורה מסחרית הוא תופעה חדשה לעידן שלנו, העוסקים במלאכה אינם מקצועיים מספיק – לא באשמת איש, אלא בגלל היעדר ספרות מקצועית או תקנות ברורות בתחום: כיצד ובאילו תנאים צריך לגדל את צמח הקנאביס. כך, למשל, כיום המדריכים החקלאיים של משרד החקלאות עושים את ההכשרה המקצועית שלהם בין השאר גם בחוות שיח".

לצד חוות הקנאביס, שי אברהם ויוגב הם בעלים שותפים בחברת היזמות והשקעות לקנאביס רפואי Cann10. "המעבר מגידולי ירקות ופרחים לקנאביס הוא מעבר מחקלאות מסורתית לחקלאות שמספקת מוצרים לתעשיית הפארמה – שלה סטנדרטים מחמירים משלה, וזה תהליך לא פשוט", מסביר שי אברהם. "המשמעות היא שממגדלי קנאביס רפואי מצופה ליצור גידול נקי, אחיד והדיר (בר חזרה). כלומר, אספקת קנאביס מזן מסוים המורכב לדוגמה מ-22% THC ו-3% CBD – מצריכה שכל מחזורי הגידול של אותו זן יהיו באותם יחסים של חומרים פעילים".

מכיוון שבמשך שנים רבות קנאביס לא היה גידול שטופח כמקובל בגידולים חקלאיים אחרים בתעשייה, נוצר כעת מצב לפיו נאלצים מגדלי קנאביס להתמודד עם חוסר יציבות של זני הקנאביס. "אם ניקח עגבניית תמר, ניתן לדעת בוודאות שגם מאלף זרעים תצא אותה העגבנייה עם אותה גנטיקה", מסביר יוגב. "לעומת זאת, גידול מספר זרעים מאותו זן של קנאביס לא בהכרח יניב את אותם הצמחים, עם אותן תכונות ואחוזי חומרים פעילים. זה תוצר העבר של טיפוח שנעשה במרתפים ולא בצורה מסודרת. כיום בחוות שיח אנחנו עובדים קשה על טיפוח זני קנאביס, כדי לאפשר את יציבות הזנים".

גידולי חוות שיח משווקים בעיקר תחת המותג cannareet בידי חברת Cann10, לבתי מרקחת ברחבי הארץ. "מוצרי הקנאביס המשווקים תחת המותגים cannareet של Cann10 ו'ניצן' של שיח, הם הפירות הראשונים שהנצו מעבודת הטיפוח שלנו".

מה החזון שלכם לשוק הקנאביס הרפואי?

"השאיפה שלנו היא לפתח מוצרים מוכווני אינדיקציות, כלומר – שנדע איזה זן ואיזו פורמולציה של חומרים פעילים מתאימים יותר לאיזו מחלה ומצב נתון של מטופל. התהליך שהתחום שלנו עובר, מגידול חקלאי לגידול רפואי, יוביל בסופו של דבר לכך. בנוסף, לבסס את מעמדה של מדינת ישראל כשחקן מרכזי בשוק העולמי של הקנאביס הרפואי והמוצרים הטכנולוגיים המשלימים לשוק".

נדמה שכל השחקנים בזירה תומכים בפתיחת שערי המדינה לייצוא אך זה עדיין נראה רחוק מלהתממש.

"מהיכרות שלנו את השוק העולמי, אנחנו לא מסתמכים על אפשרות הייצוא כמנוע מרכזי בגידול. גם לאחר שייצוא הקנאביס יאושר, תעבור תקופה ארוכה של אישור תקנים ותקנות עד שיהיה אפשר לייצא את הפרח הראשון ממדינת ישראל. עד שזה יקרה, המתחרים שלנו בעולם, שכבר החלו לפעול בתחום וממדינות בהן עלות הייצור נמוכה בהרבה, ישתלטו על הענף.

"בחינת הגידול גופא, כחומר גלם, לצערי המשמעות היא שכנראה פספסנו את הרכבת הזו. עם זאת, אני מאמין שישראל תתברג כמובילה בתחום הקנאביס הרפואי העולמי והתרופות מבוססות הקנאביס בזכות הרגולציה פורצת הדרך שהתפתחה בארץ, שיוצרת סטנדרטיזציה רפואית בינלאומית גבוהה לגידול וייצור תרופות".

שי אברהם מסביר כי העלאת המקצועיות ורף הגידול מראה כבר עכשיו תוצאות בשטח, כאשר חוקרים ורופאים המתכננים ומנהלים מחקרים קליניים מעדיפים את מוצרי הקנאביס המשווקים כיום בבתי המרקחת. "מחקרים קליניים שמתוכננים ומבוצעים עם הזנים והפורמולציות של חוות שיח, מתבססים לא רק על איכות הגידול אלא גם על מידע סטטיסטי שנאסף מלקוחותינו, הכולל את ההיסטוריה הארוכה של המטופלים, וההזמנות שלהם, מהם אנו גוזרים את סוג המחלה והזנים המתאימים לה, ובעזרתם ממקדים במדויק את הפורמולציה הרלוונטית לכל ניסוי וניסוי".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

לידיעת המשקיעים: מדריך מקוצר למשקיע

♦ משקיע צריך להבין את התנאים הרגולטוריים להשקעה. למשל, משקיע זר יכול להחזיק עד 5% בלבד מחברה המחזיקה רישיון לחוות גידול.

♦ יש הבדל מהותי בין רישיון גידול לאישור עקרוני לגדל קנאביס. בישראל יש כ-350 חקלאים המחזיקים באישור עקרוני לגדל קנאביס רפואי, אבל אין זה אומר שהם באמת יכולים לפתוח כעת חוות גידול. בפועל יש 4 חוות גידול לקנאביס רפואי נכון להיום, אשר קיבלו את רישיון הגידול ברפורמה החדשה (IMC-GAP).

♦ גם בעלי השליטה בחברות קנאביס ציבוריות נמצאים תחת רגולציה. לא ניתן להחליף בעלי שליטה ללא אישור היק"ר.

♦ מי שרוצה להשקיע בחוות גידול, חשוב שיבין תחילה את רמת המקצועיות של הבעלים. לדוגמה: באיזה חומרי הדברה הם משתמשים והאם הם מאושרים בידי הרגולטור, באיזה סוג מים הם משקים את הגידולים וכיצד הם מתמודדים עם השינויים ברמת החומציות שבהם, האם יש התייחסות לשינויי לחות וטמפרטורה, וכיצד הם מתמודדים עם השפעתם על איכות הגידולים.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

 

תגובות