לפני הבילוי הבא שלכם

לפני הבילוי הבא שלכם

עו"ד דמיטרי אניקין, המתמחה בדיני תעבורה, מסביר את כל מה שצריך לדעת על נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וכיצד היכרות עם החוק וטיפול נכון יכולים לאפשר התמודדות נכונה יותר עם הסיטואציה

מאת: שחר בן-פורת
אקדמיה וחברה בטיחות בדרכים

בשנים האחרונות עולה מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות כתוצאה מנהיגה תחת השפעה של משקאות אלכוהוליים. עובדה זו מביאה את מערכת המשפט בישראל להחמיר הן את הפיקוח והן את הענישה בנושא, מה שמחייב אותנו, הנהגים, להבין את כל מה שצריך לדעת על הנושא. לשם כך פנינו לעו"ד דמיטרי אניקין, המתמחה בדיני תעבורה, במטרה שישפוך אור על הנושא.

עו"ד אניקין עוסק באופן שוטף בתחום הליטיגציה וניסוח מכתבים ומסמכים משפטיים שונים, ובמהלך הקריירה שלו הוא מתמודד מול גופים שונים, בהם משטרת ישראל, משרד התחבורה, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובתי המשפט. הוא צבר ניסיון רב בזכות טיפול באלפי תיקים שונים ומגוונים, החל מדו"חות תנועה בעבירות קלות וכלה בתיקים גדולים ומורכבים, כגון תיקי מעצרים. לזכותו של עו"ד אניקין נזקפות הצלחות רבות, כולל זיכויים בעבירות שונות, וכל זה הופך אותו לאדם המתאים להסביר את הנושא.

מה כתוב בחוק על הנושא?

"על פי פקודת התעבורה, התשכ"א 1961, נקבע כי אדם שיכור הינו אדם אשר נוהג תחת השפעת אלכוהול או סם", מסביר עו"ד אניקין, "אך לא כל נהג אשר שתה אלכוהול טרום נהיגה מוגדר על פי החוק כאדם שיכור. ישנם מספר מאפיינים על פיהם מוגדר הנושא, הקשורים למועד שתיית האלכוהול ולכמות האלכוהול: אדם אשר נמצאה בגופו כמות אלכוהול גבוהה מזו המותרת על פי חוק, אדם אשר מצוי תחת השפעה של משקה אלכוהול או סמים, בהתאם לממצאים של הבדיקות השונות".

עו"ד דמיטרי אניקין (צילום: תום חוליגנוב)

בחוק נקבע כי אדם נחשב שיכור אם נמצאים 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליגרם דם, או באם מבוצעת בדיקת נשיפה באמצעות ינשוף, ונמצא בה 240 מיקרוגרם בליטר אוויר, כשרף האכיפה שנקבע בפסיקה הוא 290 מיקרוגרם. "לא כל הנהגים שווים בעיני החוק בנושא זה", מבהיר עו"ד אניקין. "נהגים בעלי רישיון נהג חדש, נהג צעיר, נהג ברכב ציבורי או נהג ברכב כבד ו/או מסחרי יוגדרו שיכורים, באם תימצא בגופם כמות גבוהה מ-10 מיליגרם אלכוהול בדם ומ-50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף. כיוון שקשה לנהג הסביר לדעת מה משמעות נתון זה, מראש, מומלץ שלא לקחת סיכונים ולהימנע לחלוטין משתיית אלכוהול לפני נהיגה".

אילו בדיקות השוטר רשאי לעשות?

"במידה ונעצרים על ידי שוטר בחשד לנהיגה בעת שיכרות, הוא עשוי לדרוש לבצע מספר בדיקות. אלו כוללות בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף, בדיקת מאפיינים ובדיקת דם. בדיקת הינשוף היא בדיקה קבילה בבית המשפט, אם היא מבוצעת נכון ובאמצעות מכשור תקין. במסגרת הבדיקה מתבקש הנהג לנשוף לתוך המכשיר המודד את רמת האלכוהול בגופו. במידה והנהג סובל מבעיות רפואיות, כגון בעיות נשימה, עליו להוכיח טענה זאת, על מנת שיוכל לבקש כי תבוצע בדיקת דם במקום בדיקת ינשוף. חשוב לזכור כי אין לנהג זכות מקנית לבחור איזו בדיקה לבצע, אלא הדבר נתון לשיקול דעתו של השוטר".

כלי נוסף המשמש את השוטרים הוא מספר בדיקות המבוצעות גם הן במקום עצמו. כלי זה, מסביר עו"ד אניקין, כולל את מאפיין היציבות – האם הנהג הולך בקו ישר ונוגע באפו; מאפיין הדיבור – האם הנהג מקיים שיחה צלולה וברורה עם השוטר; מאפיין הריח – האם הנהג מפיץ ריח של אלכוהול מפיו; ומאפיין הראייה – האם הנהג מסוגל לעקוב בעיניו אחרי תנועת ידו של השוטר. "בדיקת המאפיינים יכולה להיות בסיס להרשעה בבית המשפט לדיני תעבורה, למרות שלא מדובר בבדיקה מדעית”.

בשונה מבדיקת המאפיינים ובדיקת הינשוף, אותן יכול השוטר לדרוש מהנהג לבצע גם ללא חשד סביר לנהיגה בזמן שיכרות, את בדיקת הדם מבצעים רק אם קיים חשד סביר. "על השוטר לבקש את הסכמת הנהג לביצוע הבדיקה, ולהסביר את הסיבה לעצם הדרישה. חשוב לדעת כי בהתאם ל-ס' 64ד' לפקודה, נהג המסרב לבצע את הבדיקה מוגדר כנהג שיכור. בדיקה זו יכולה להיעשות בתחנת המשטרה בתנאי מרפאה או במרפאה, והיא מבוצעת על ידי גורם מקצועי המוסמך לבצע בדיקות דם. תוצאות בדיקה זו נחשבות כמדויקות, לאור העובדה כי מדובר בבדיקה מדעית".

מה הן ההשלכות של נהיגה בשיכרות?

"הממצאים העולים מבדיקות אלו הם בעלי משמעות רבה. אם נתגלה כי הנהג אכן נוהג במצב של שיכרות, הדבר גורר באופן מיידי פסילת רישיון מינהלית לתקופה של 30 יום. אם הייתה מעורבות בתאונת דרכים, ייפסל הרישיון לתקופה בין 60 ל-90 יום, בהתאם לתוצאות של התאונה. אם פסילת הרישיון הינה לתקופה ארוכה יותר משנה, הנהג יופנה בתום הפסילה לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ובפסילה ארוכה משלוש שנים, על הנהג לעבור מחדש את מבחני הרישוי. כמו כן, בדרך כלל מתבצעת החרמה מיידית של הרכב, והנהג יקבל זימון להופיע בבית המשפט לתעבורה.

“הרשעה בגין נהיגה בשיכרות מטילה פסילת רישיון לתקופה מינימלית של שנתיים, ועונשים נוספים כגון קנס כספי", אומר עו"ד אניקין. "עבור נהגים אשר עברו עבירה זאת בשנה קודמת לביצוע עבירה נוכחית, העונש הצפוי הינו פסילה למשך ארבע שנים. במידה ונגרמה כתוצאה מנהיגה בעת שיכרות תאונת דרכים בעלת תוצאה קטלנית, הנהג יואשם בעבירת הריגה, אשר דינה מאסר בפועל לתקופה של עד 20 שנה, ויוגדר רישום פלילי".

נתונים אלו עלולים לטעת את הרושם, לפיו לנהג אין אפשרות אלא לקיים את הבדיקות ולהתמודד עם ההשלכות של הממצאים העולים מהן, כפי שהם. אך עו"ד אניקין מסביר כי אין זה נכון. "אם אדם מואשם בנהיגה בשיכרות, חשוב שיפנה באופן מיידי לעורך דין לתעבורה, שכן היכרות עם החוק וטיפול נכון יכולים לאפשר התמודדות נכונה יותר עם הסיטואציה".

מה תפקידו של עורך דין לענייני תעבורה?

"עורך דין מומחה לדיני תעבורה יפעל בשני מישורים לטובת צמצום הנזק: אי תקינות ביצוע הבדיקות השונות, והצגת נסיבות מקלות. נסיבות מקלות יכולות לכלול טיעון לכמות אלכוהול נמוכה, התייחסות לעובדה כי מדובר על אדם שזוהי העבירה הראשונה שלו, העובדה כי לא נגרמה תאונה כתוצאה מהנהיגה בגילופין, או שחלה תאונה ללא נפגעים. לעתים ניתן להוכיח כי הפער בין מועד הנהיגה לבין מועד הבדיקה הוא הגורם לעליית כמות האלכוהול בדמו של הנהג". במקרים רבים, עבודתו של עורך דין לתעבורה היא שיכולה לשנות את רוע הגזירה ולהביא להקלה בענישה.


דמיטרי אניקין עו"ד מומחה לדיני תעבורה. 03-5254313 או 052-6400119 ; www.anikin-law.co.il [email protected]

תגובות

Comments are closed