הפועלים מוביל את מהפכת הבלוקצ'יין הבנקאית בישראל

הפועלים מוביל את מהפכת הבלוקצ'יין הבנקאית בישראל

בסוף השנה הקרובה מתכנן בנק הפועלים לצאת עם פרויקט ראשון מסוגו בישראל שצפוי לבשר על מהפכה של ממש: ערבויות דיגיטליות מבוססות על טכנולוגיית בלוקצ'יין. "נוכל לקצר תהליך שלוקח מספר ימים ליום עבודה אחד", מבטיחים בבנק

מאת: גליה היפש
Blockchain טכנולוגיה והייטק

    גולן שרמן (צילום:
    יח"צ בנק הפועלים)

חטיבת החדשנות בבנק הפועלים הוקמה רק לפני שנתיים, בתחילת 2016, אך היא אחת החטיבות היותר מרתקות ומעניינות שקיימות בבנק. היא עוסקת בחוד החנית של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי להכין את הבנק לעידן הפוסט-דיגיטלי, העולם שלאחר מהפכת הדיגיטל, ולתת ללקוח חוויית משתמש אחרת לגמרי מכל מה שהכיר בעבר. אחת הטכנולוגיות המעניינות ביותר שהבנק עובד כרגע על פיתוחה והתאמתה לצרכיו היא טכנולוגיית הבלוקצ'יין. "בלוקצ'יין היא אחת הטכנולוגיות המתקדמות המאפשרת לאמת עסקאות בין אנשים", מסביר גולן שרמן, הממונה על חטיבת החדשנות בבנק וחבר הנהלה בו.

     חיים פינטו
     (צילום: אייל תגר)

"בלוקצ'יין היא טכנולוגיה המאפשרת לקחת אותנו צעד אחד קדימה, לתקופה שלאחר עידן הדיגיטציה", מוסיף חיים פינטו, ה-CTO של הבנק. "זו טכנולוגיה המאפשרת לסייע ביצירת אמון ולבנות מודל של בנקאות פתוחה, לאו דווקא כטכנולוגיה המחברת בין בנקים, אלא כזו המאפשרת להתחבר לאקו-סיסטם כללי שהבנק הוא חלק ממנו. לכן כיום אנחנו עושים אדפטציות לטכנולוגיית בלוקצ'יין כדי להתאים אותה למערכת הבנקאית. אנחנו מחפשים כל הזמן שיטות ודרכים כיצד ניתן לשלב אותה בדרך נאותה עם מודלים עסקיים נכונים".

עד כמה נכונה הטענה שטכנולוגיית הבלוקצ'יין יכולה לפגוע במוסדות הפיננסיים המסורתיים ולהעלים אותם?

מסביר שרמן: "דווקא ההפך הוא הנכון – טכנולוגיית הבלוקצי'יין רק תעצים את הבנקים, אם הם ישכילו להשתמש בה בצורה נכונה. הבלוקצ'יין הציבורי כפי שהוא מיושם כיום (רשת הביטקוין) לא יכול לעבוד בעולם הפיננסי המסורתי, שכן החוזקה של הרשת כיום – האנונימיות שלה – היא גם החולשה הגדולה שלה. רשת מבוזרת אנונימית לחלוטין לא מאפשרת בקרה מכיוון שהיא יכולה לשרת גם את האזרחים, אך גם את אלה שרוצים לגנוב לנו את הכסף.

"בעולם הפיננסי נולדו מעגלי אבטחה שנועדו לשמור על הכסף, הרגולציה הופכת להיות גלובלית, ונוצרו שיתופי פעולה בין מדינות ובנקים כדי להגן על האזרח. לקוח שמפקיד כסף בבנק יודע שזה יחכה לו שם ולא יילך לאיבוד. הבנקים מסוגלים לאתר כסף שנגנב ולהחזיר לבעליו. ברשת אנונימית זה לא יקרה. שם נתיב הכסף נעלם ונתיב הכסף הוא דבר חשוב בהתנהלות פיננסית נכונה.

"דבר נוסף: באיחוד האירופי יש זכות יסוד שנקראת 'הזכות להישכח', לפיה ניתן לדרוש למחוק את הרקורד האישי שלכם ממסדי הנתונים של ארגון מסויים. ביישומים הקיימים של בלוקצ'יין אי-אפשר לבצע מחיקות ועריכות בגלל הביזוריות שלה והמפתחים שלה בעולם מנסים להתמודד עם הבעיה הזו. לכן, בלוקצ'יין גנרי לא מתאים ליישומים בחברות שפועלות על-פי רגולציה. צריך למצוא דרך למנף את הטכנולוגיה הזו כדי לתת שירותים, תוך האצה טכנולוגית, אך עם הגנה מלאה על הכסף. צריך לזכור שיש לטכנולוגיה הזו יתרונות אדירים: היא מאפשרת להתגבר על אתגרים של אבטחת מידע ואמון בכל מקום שבו נדרש אמון בין משתתפים מבוזרים, כי יש שקיפות מקסימלית של התהליך, קיצורי דרך וייעול תהליכים שמשפיעים על הלקוח הסופי. יש למצוא את הדרך להשתמש בה נכון".

טרנספורמציה משמעותית

בסוף השנה הקרובה צפוי פועלים להיות הבנק הראשון בישראל שייצא עם פרויקט חדש מבוסס טכנולוגיית בלוקצ'יין. הפרויקט עוסק בכל הנושא של ערבויות ומטרתו לאפשר הנפקה דיגיטלית של ערבויות בנקאיות הניתנות לגופים שונים במשק.

מסביר שרמן: "במצב כפי שהוא היום, אם חברת גינון מסוימת ניגשת למכרז של רשות מקומית, היא מקבלת את תנאי המכרז ומתבקשת גם להוציא ערבות כסוג של התחייבות להתמודדותה במכרז. החברה צריכה להגיע לסניף הבנק ולבקש להוציא ערבות. זה תהליך שלוקח כמה ימים ובסופו אנחנו מדפיסים ערבות על מעין קלף, כמו צ'ק בנקאי. זהו נייר שצריך לשמור עליו, כי אם הוא נגנב יש לכך משמעות גבוהה. את הנייר צריך הלקוח להגיש לעירייה, והעירייה צריכה לאחסן אותו ולשמור עליו, ואף להאריך אותו בבוא העת. בבנקאות המסורתית זה תהליך מסורבל מאוד. באמצעות טכנולוגיית הבלוקצ'יין, בעולם החדש, הלקוח יוכל לבקש ערבות דרך אתר האינטרנט של הבנק, הסניף יאשר אותה דיגיטלית והיא תישלח ישירות למוטב, העירייה במקרה הזה, עם עותק ללקוח. כל התהליך יהיה דיגיטלי".

מוסיף פינטו: "מדובר כאן בטרנספורמציה משמעותית ללקוחות ולשוק הישראלי. זה יקצר תהליך של כמה ימים ליום עבודה אחד. בסופו של תהליך, גופים מסחריים יוכלו לפרסם את הצורך בערבות באמצעים דיגיטליים והמשיבים למכרזים יוכלו לספק ערבות בצורה דיגיטלית. כדי שנוכל כבנק לשוחח הן עם הלקוח והן עם העירייה, למשל, אנחנו זקוקים לרשת מבוזרת, והליבה של הבלוקצ'יין מתבססת על ביזוריות.

"בתהליך הזה אנו חייבים אמון ואימות, מה שמקביל לאישורים נוטריוניים של עורכי דין, וגם את זה מספקת טכנולוגיית הבלוקצ'יין. כל נכס דיגיטלי בבלוקצ'יין מספק ערבות למקוריות או לאותנטיות של הנכס הדיגיטלי. בנוסף, ישנה יכולת להשתמש בקונספט של חוזים חכמים בתוך הבלוקצ'יין, שזו הדרך החדשה לישות אוטומציה מאובטחת של תהליכים דיגיטליים על הפלטפורמה המתפתחת.

כיצד אתם בודקים שמערכת הבלוקצ'יין אכן מתאימה לפרויקט מסוים?

פינטו: "אנחנו בוחנים כל תהליך בכמה ממדים: הראשון הוא הונאה פיננסית או בניהול רישומים, שכן בלוקצ'יין מתאים לפתור בעיות של אמיתות מידע. השני הוא האם קיימים מתווכחים אנושיים או טכנולוגיים בתהליך קיים. השלישי הוא קצב הפעולה ויכולת העיבוד של הטכנולוגיה והתאמתה למקצבים הנדרשים לתהליך הנבחר. אבל בדומה לכל תוכנה ארגונית אחרת, אנחנו מתאימים אותה לסביבה שלנו ועושים אדפטציות. יש לנו את הגמישות הטכנולוגית והידע הטכנולוגי הנדרש להתאים את המערכת אלינו".

משלבים ידיים עם הפינטק

מדוע הוקמה חטיבת החדשנות של הבנק?

שרמן: "השינויים הטכנולוגיים המתעצמים בעולם משפיעים עלינו בכל תחום, כולל בצריכת הבנקאות. הם מחייבים אותנו לחשוב כיצד ניתן ללקוחות מענה טוב יותר. הציפיות וההתנהלות של הלקוחות השתנו באופן דרמטי. הם יודעים הרבה יותר טוב, מגיעים מוכנים, יש להם מידע אין-סופי והם יודעים להתייעץ מכיוון שהם חיים בעולם מחובר ומנהלים אינטראקציה בזמן אמת. כבר ראינו מקרים שבהם תוך כדי שיחה עם יועץ הבנק הלקוח מצייץ בטוויטר ובודק מה מייעצים לו והחברים שלו מגיבים האם זה טוב או לא.

"המשמעות היא שזה עולם שבו הלקוחות מצפים לשירות יום-יומי בצורה הכי פשוטה ונוחה עם מינימום מאמץ וכשהם צריכים ייעוץ אנחנו רוצים להיות הכתובת הראשונה שלהם, בין אם מדובר בייעוץ פיננסי, פנסיוני, לקראת רכישת דירה, הקמת עסק או איזון בין הכנסות להוצאות. אנחנו כחטיבת החדשנות מובילים את השילוב בין הקדמה הטכנולוגית לבין מתן פתרונות הולמים ללקוחות. אנחנו עוסקים בכל מה שקשור לעיצוב חוויית הלקוח, מסע הלקוח, עיצוב ממשק המשתמש והתהליכים הדיגיטליים, לצד פיתוח וניהול מוצרים דיגיטליים, אתרי אינטרנט ויישומים נוספים".

האם עולם הסטארט-אפים בתחום הפינטק הוא תחרות או שותפות?

פינטו: "כמובן ששותפות. בתוך חטיבת החדשנות הקמנו את יחידת הפינטק הפועלת במודל שאנו קוראים לו 'פינטגרציה' (שילוב של פינטק ואינטגרציה). אנחנו נפגשים עם החברות ובודקים את הפתרונות שלהן מול היעדים של הבנק וכיצד נוכל לשלבם בסל הפתרונות שאנו מציעים ללקוחות. המטרה שלנו היא למנף חדשנות במקומות המתאימים, בעזרת עולמות הפינטק במקום לפתח בעצמנו. אנחנו רואים זאת כמכפיל כוח, כי זה מקצר את הזמן שבו אנו יכולים להוציא מוצרים לשוק, וגם נהנים מהחדשנות המובנית של הטכנולוגיה והסטארט-אפים כאן בישראל.

"לכן אנחנו בכלל לא רואים בפינטק איום. זהו עולם שלמעשה מאתגר אותנו להישאר בקדמת החדשנות הפיננסית. לאורך השנתיים האחרונות, השקענו בחברות, שיתפנו פעולה איתן, רכשנו רישיונות, ועזרנו לעצב מוצר כדי שנוכל לקבל הטמעה איכותית יותר. אנחנו כל הזמן מחפשים ומוצאים את השילובים הנכונים לטובת לקוחותינו. אגב, בשנה שעברה ביצענו השקעה אסטרטגית בקרן ויולה פינטק מקבוצת ויולה וכך אנחנו מעמיקים את נוכחותנו בתחום ומחויבותנו לעולמות יזמות הפינטק".

כיצד אתם מבדלים את עצמכם מפעילויות של בנקים אחרים בתחום?

שרמן: "קודם כל, לא לכל בנק יש חטיבת חדשנות. המסע שלנו מתחיל בזה שאנחנו חושבים על חוויית הלקוח, יש לנו יחידה שהיא אין-האוס, שלא נמצאת במיקור-חוץ כמו במקומות אחרים, המשרטטת את הדרך שלקוח עובר באמצעות מחקר לקוחות מעמיק. היא מתרגמת את תובנות המחקר לעיצוב הדרך הדיגיטלית שעובר הלקוח, כולל הניראות שלה. המטרה המרכזית של התהליך היא לנסות להבין את המסע הרגשי של המשתמש דרך כל ממשקי הבנק עד השלמת הפעולה. אנחנו גם מנסים להבין כיצד ליצור חוויית משתמש שהיא הנוחה והטובה ביותר עבורו. רק לאחר מכן עובר ניהול התהליך למנהלי המוצר הדיגיטליים לצורך פיתוח המוצר במהירות המקסימלית.

"מה שמייחד אותנו הוא הטמעת חדשנות בכל הארגון. לבנק יש טכנולוגיה מצוינת, מאות עובדים שעוסקים בדבר, אבל ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא הדרך שבה ממנפים את ההון האנושי. לכן, שיטת העבודה אצלנו בחטיבת החדשנות שונה לגמרי מזו של בנק רגיל. מרכז החדשנות שלנו נראה כמו מרכז היי-טק מתקדם. אנחנו עורכים ישיבות רבות של סיעור מוחות והמודל הניהולי הוא שטוח ולא היררכי. כל העובדים אחראים גם על עידוד החדשנות בבנק כולו, משתתפים בכנסים מיוחדים ותחרויות יזמות, כולל מפגשים רבים עם קהילת ההיי-טק כדי להביא ללקוחות שלנו פתרונות טובים וחדשניים".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

סיעור מוחות במטה מיקרוסופט ברדמונד

לפני כשנה ערכה חטיבת החדשנות של בנק הפועלים את ועידת הבלוקצ'יין הבין-לאומית הראשונה בישראל. נציגים של בנקים בין-לאומיים רבים, לצד אנשי טכנולוגיה ונציגי רגולציה מאירופה וארה"ב, התכנסו לדון יחדיו על יישומים ואתגרים בטכנולוגיית הבלוקצ'יין. מיקרוסופט שמה לב לפעילות הבנק בנושא ונוצר חיבור בין שני הגופים. צוותי חשיבה משותפים נוסדו ונסעו למטה מיקרוסופט ברדמונד, סיאטל, לצורך הפריה הדדית בנושא.

הרעיון היה לשתף פעולה בבדיקות ההיתכנות של טכנולוגיית בלוקצ'יין ליישומים פיננסיים. מספר פינטו: "הטמענו בלוקצ'יין בסביבת ענן של מיקרוסופט ואז ביצענו בדיקות היתכנות. מכיוון שמדובר ברשת מבוזרת, היא עובדת יפה על גבי ענן ואין סיבה להשאירה בתוך הארגון. שיתוף הפעולה בינינו לבין מיקרוסופט ממשיך, כי יש עוד דברים רבים לעשות עם הטכנולוגיה הזו".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

 

חיים פינטו (צילום: אייל תגר)

גולן שרמן (צילום: יח"צ בנק הפועלים)

צוות ה-CTO של בנק הפועלים – עומדים מימין: דמטרי שליימוביץ, ארז וקסמן, זיו גפני, חיים פינטו, יסף וולנסקי, צחי לוטטי. יושבים מימין: עידית אלון שקורי, אפרת קאופמן, אריק איצקסון (צילום: יח"צ)

תגובות