אקדמיה עם שליחות

אקדמיה עם שליחות

מהו סוד ההצלחה של הטכניון, שהפך אותו לקטר המוביל של כלכלת ההיי-טק הישראלית? לפי פרופ' פרץ לביא, נשיא המוסד האקדמי, מדובר בשילוב בין סטודנטים מעולים, סגל הוראה חדור התלהבות ותשוקה והשליחות של שילוב בין מחקר בסיסי ליישומי

מאת: יואל צפריר | עינת פרידמן יחסי ציבור
מנהלים סחר ועסקים

"הטכניון הוא הקטר של תעשיית ההיי-טק הישראלית", מצהיר בגאווה פרופ' פרץ לביא, נשיא המוסד האקדמי, ומצביע על שורה של נתונים מספריים שתומכים בהצהרה. למשל, 75% ממהנדסי רפאל הם בוגרי הטכניון. כמעט בכל אחד מ-300 מרכזי המו"פ של החברות הרב-לאומית הפועלות בישראל תמצא את בוגרי הטכניון – אינטל, קוואלקום ואחרים. מחקר של מוסד שמואל נאמן זיהה בשנת 2015, כי משנת 1995, 1,602 חברות סטארט-אפ נוסדו על-ידי בוגרי הטכניון – 801 מהן עדיין פעילות בישראל, זאת בנוסף ל-400 בחו"ל. החברות הללו העסיקו 100 אלף עובדים והניבו 26 מיליארד דולר בעסקאות מיזוגים ורכישות.

"ההשפעה של הטכניון על המשק הישראלי עצומה", מדגיש פרופ' לביא בראיון למגזין "מנהלים". "הטכניון הוא מוסד טכנולוגי מוביל, והמיקוד שלו הוא בתחומי ההנדסה, הארכיטקטורה, הרפואה והמדעים. אם לשפוט לפי הדירוגים הבינ"ל – שלא תמיד אני שלם עימם – אנו ממוקמים בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם ומקדימים כל אוניברסיטה אחרת בישראל".

יש כיום במשק מחסור חמור בכוח אדם טכנולוגי. האם אתם יכולים להגדיל את היצע המהנדסים?

"הטכניון התבקש להגדיל את כמות הסטודנטים לתעשייה בתחומים כמו הנדסת חשמל או מדעי המחשב, אך יש בעיה. כבר היום היחס בין סטודנטים לסגל הוראה הוא הגבוה במערב. אם ב-MIT היחס הוא 1:9, בטכניון הוא 1:24! זה מצב אבסורדי. לכן, היכולת של הטכניון להגדיל את כמות הסטודנטים מוגבלת. הפתרון מצוי, לדעתי, בטיפוח מכללות להכשרת כוח אדם טכנולוגי. המדינה זקוקה למהנדסים ברמות שונות והטכניון תמיד יישאר ב'שפיץ'. אבל אפשר להכשיר מתכנתים גם בישראל ולא צריך לייבא אותם מהודו".

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

   פרופ' פרץ לביא
   (צילום: ניצן זוהר)

שם ומשפחה: פרופ' פרץ לביא.

גיל ומצב משפחתי: 69, נשוי + 3.

תפקיד: נשיא הטכניון, פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד.

השכלה: דוקטורט בפסיכולוגיה פיזיולוגית מאוניברסיטת פלורידה, פוסט־דוקטורט מאוניברסיטת סן דייגו.

עוד משהו: מומחה עולמי בתחום חקר השינה. כתב חמישה ספרים. ספרו "עולמה הקסום של השינה", שיצא באנגלית בהוצאת אוניברסיטת ייל, תורגם ל-15 שפות.

תחביבים: צילום וקריאה.

===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== ===== =====

אוניברסיטה מערבית בסין

אחד האתגרים הניהוליים המשמעותיים עימם התמודד פרופ' לביא בשנים האחרונות היה הקמת מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) בעיר שנטאו שבמחוז גואנגדונג בסין. המיזם הוא פרי שותפות היסטורית בין קרן לי קא שינג, ממשלת מחוז גואנגדונג, עיריית שנטאו והטכניון.

בקמפוס האקדמי החדש, שבנייתו הסתיימה לפני כשנה, לומדים הסטודנטים הסיניים הנדסה כימית, מדע והנדסה של חומרים והנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, לצד מחקר ישראלי-סיני משותף במדעים, בהנדסה ובמדעי החיים. בסיום לימודיהם יקבלו הסטודנטים תואר של הטכניון. הרעיון המארגן הוא להכשיר אליטה מדעית-הנדסית, שתשפיע על סין ועל העולם כולו, בעיקר בהיבטים הקשורים לאיכות הסביבה. המכון יקדם שיתופי פעולה עם אוניברסיטת שנטאו ועם הטכניון, ובתחום הרפואה כבר מתקיימים שיתופים כאלה.

"זהו הישג עצום לישראל ולטכניון", קובע לביא. "מדובר במחוז שחולש על 11% מהתמ"ג הסיני ומאכלס 130מיליון בני אדם. הקרן תרמה תרומה ענקית לקמפוס חיפה וממשלת המחוז התחייבה לממן את תפעול ותחזוקת הקמפוס, בו מלמדים מורים מכל העולם. בעתיד ייפתח פארק טכנולוגי בצמוד לקמפוס, שישרת גם חברות היי-טק ישראליות".

מה היה האתגר המרכזי?

"להקים אוניברסיטה במודל מערבי בסין. אנו כבר מלמדים את המחזור השני של סטודנטים ותוך חודשיים קיבלנו בקשות מצד 600 מועמדים ללמד בסין. הפכנו לשם דבר בסין וערים נוספות רוצות להקים קמפוס דומה בשטחן. הייתה לנו גם תרומה בקביעת דרכו האקדמית של המכון והדגשת נושא איכות הסביבה, שהוא קריטי לעתידה של סין. הישג חשוב נוסף הוא הסגל הבינ"ל שמלמד במכון. מרצים מכל העולם באים לשם, כי הם רוצים את הטכניון ברזומה שלהם, ואנו ממשיכים לגייס מורים מחו"ל. אני חייב לומר שאנו מטמיעים גם רוח ישראליות בסטודנטים. איך אמר לנו סטודנט סיני, שביוזמתו נפתח חוג לעברית? 'עכשיו אני מבין מה זאת חוצפה…".

שני צדדים של אותה מטבע

זה לא הקמפוס היחיד של הטכניון בעולם. לפני למעלה משנה נחנך קמפוס קורנל טק באי רוזוולט, הסמוך למנהטן. הקמפוס, שנועד לטפח חדשנות טכנולוגית בעיר, ירחיב את השפעתו של מכון טכניון-קורנל ע"ש ג'ואן ואירווין ג'ייקובס שהוא שותפות אקדמית חדשנית בין הטכניון ואוניברסיטת קורנל.

העובדה שבכל אחד מהקמפוסים מלמדים אנשי סגל מרחבי העולם לא רק גורמת נחת רוח לפרופ' לביא, אלא גם לתסכול. הוא מצר על כך שאינו יכול להעסיק חברי סגל מעולים מחו"ל גם בארץ. לו הדבר היה מתאפשר אין לו ספק שהטכניון היה מתברג כאחד מ-20 המוסדות האקדמיים הטובים בעולם.

מה סוד ההצלחה שלכם?

"אני חושב שאקדמיה מעולה מורכבת משלושה מרכיבי יסוד: סטודנטים מצטיינים, חוקרים בעלי התלהבות ותשוקה ותחושת שליחות של המוסד עצמו. אני אומר בכל הצניעות שאנו נהנים משלושת המרכיבים הללו גם יחד. אם אני שופט לפי חברי הסגל שלנו, אני יכול לומר שדור החוקרים הבא של ישראל הוא מצוין. אני רוצה להתעכב על נושא השליחות, אותו ניסח מנחם אוסישקין, מראשי התנועה הציונית, שהיה בעצמו מהנדס מכרות, בנאום שנשא בטקס פתיחת הטכניון ב-1924: 'אנו רוצים לשלב בין מחקר בסיסי למחקר יישומי. אלה הם שני צדדים של אותה מטבע'.

"לא מזמן הגיע אלינו לביקור שר החינוך של דנמרק ללמוד על כך ממקור ראשון והתלונן שאצלם המחקר היישומי הוא ברמה נמוכה. מצד אחד אנו מטפחים מחקר בסיסי והגענו להישגים עולמיים בתחום זה, ומצד שני אנו מעודדים מחקר יישומי ומסחור טכנולוגיות. זה היה הרציונל והוא נמשך גם כיום. רבות מהיוזמות שצמחו בטכניון עושות טוב לאנושות ומבחינה זו אנו מגשימים את העיקרון היהודי של 'תיקון עולם'. אנחנו לא מגדל שן כמו שנוהגים לכנות בלגלוג את האקדמיה".

מה החזון שלכם?

"להמשיך להוביל ולהשפיע, הן מקומית והן גלובלית, להפוך למודל לחיקוי שכולם רוצים להידמות אליו, ולספק לתעשייה את הבוגרים הטובים ביותר שיובילו את כלכלת ההיי-טק הישראלית".

תגובות

Comments are closed